עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ז
לז וְנִמְלַךְ כוּ'. הָא אָמַר תְּנוּ, נוֹתְנִים. אֲבָל בְּגִטֵּי נָשִׁים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ג' דְּגִטִּין. וּלְהָא לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא כָּתַב בְּנִיסָן וְלֹא יָהֵיב עַד תִּשְׁרֵי וְאָתְיָא לְמִטְרַף פֵּירֵי דְּזַבֵּין בַּעַל בֵּין נִיסָן לְתִשְׁרֵי. דְּכִי אָתֵי לְמִטְרַף אוֹמֵר לָהּ אַיְתֵי רְאָיָה אֵימַת מְטָא גִּטָּא לְיָדֵךְ כֵּיוָן דְּעַתָּה שֶׁבָּא לְגָרְשָׁהּ רוֹאִין שֶׁהַזְּמַן מֻקְדָּם וְיֵשׁ קוֹל שֶׁלֹּא נִמְסַר בַּיּוֹם שֶׁנִּכְתַּב, וְיִזְכְּרוּ לָקוֹחוֹת. וְכֵן בְּשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים וּדְיָתֵיקֵי דְּיָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וּמַתָּנָה מַיְרֵי שֶׁכָּתוּב בָּהּ מֵהַיּוֹם אִם לֹא אֶחְזֹר בִּי כָּל יְמֵי חַיַּי, דְּהַשְׁתָּא מָצֵי לְמִהֲדַר בֵּיהּ. וְשׁוֹבֵר קַיְמָא לָן הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב כוּ' וּמָחֲלוֹ מָחוּל, וְכִי אָמַר תְּנוּ אֵין לְךָ מְחִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. גְּמָרָא: