עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ח
לד קֶבֶר. וְהֵם לֹא הָיוּ רְגִילִין לִקָּבֵר אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֶלָּא כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִקְבָּרִין בִּמְעָרָה אַחַת כָּל אֶחָד בְּכוּךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הִלְכָּךְ הַמּוֹכֵר כוּ' מָכַר לוֹ מָקוֹם לִשְׁתֵּי מְעָרוֹת וְחָצֵר בֵּינֵיהֶן וּמְקוֹם הַכּוּכִין חוּץ מִן הַמְּעָרוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת תַּחַת הַקַּרְקַע לְכָל כָּתְלֵי הַמְּעָרוֹת. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבַּע מְעָרוֹת. רַ"שׁ:
לה עוֹשֶׂה כוּ'. כְּלוֹמַר עוֹשֶׂה חֲלָלָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב בְּאֹרֶךְ שֵׁשׁ. וְגֹבַהּ הַמְּעָרָה מְפָרֵשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. הָרַשְׁבַּ"ם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלָאו דַּוְקָא אַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב אֶלָּא יוֹתֵר מְעַט. דְּאִי לָא תֵימָא הָכִי הֵיאַךְ הָיוּ מַכְנִיסִין הָאָרוֹן שֶׁהוּא אַרְבַּע אַמּוֹת כוּ':
לו וּפוֹתֵחַ. חוֹפֵר בְּכָתְלֵי הַמְּעָרָה וְנִמְצְאוּ פְּתוּחִין לַחֲלָלָהּ. רַ"שׁ: ר''ש
לז אַרְבַּע אַמּוֹת. דְּשִׁעוּר אָדָם בֵּינוֹנִי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִלְּבַד רֹאשׁוֹ וְצַוָּארוֹ. וְעוֹד דַּפֵּי הָאָרוֹן הִצְרִיכוּ אַרְבַּע אַמּוֹת:
לח וְרוּמָן שִׁבְעָה. לְהַכְנִיס הָאָרוֹן בְּרֶוַח וְגַם לִהְיוֹת אֲוִיר טֶפַח בֵּין הַקַּרְקַע לָאָרוֹן שֶׁלֹּא לְטַמֵּא הָעוֹבְרִין דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה. רַ"שׁ. וְקַרְקַע, רְצוֹנוֹ לוֹמַר תִּקְרַת הַכּוּךְ שֶׁהִיא קַרְקַע עוֹלָם. וְהַתּוֹסָפוֹת הֶעְתִּיקוּ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פּוֹתֵחַ טֶפַח בָּאֲרוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לט שִׁשָּׁה. וְאַף עַל פִּי דְּגַבְרָא בְּאַמְתָא יְתִיב, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ, אֲבָל מֵת שֶׁאֵינוֹ לָבוּשׁ כָּל כָּךְ אַף עִם הָאָרוֹן לֹא הֲוֵי כִּי אִם אַמָּה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מ מִימִין הַפֶּתַח. מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתוֹ כֹּתֶל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַפֶּתַח, דְּאִם כֵּן הָיוּ תַּחַת הֶחָצֵר וְיִהְיוּ נִדְרָסִין מֵרַגְלֵי נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ כוּ', אֶלָּא שֶׁהָיוּ בִּשְׁנֵי הַזָּוִיּוֹת שֶׁכְּנֶגֶד הַפֶּתַח, חֲצִי כּוּךְ בְּכֹתֶל זוֹ וַחֲצִי כּוּךְ בְּכֹתֶל זוֹ. וְהַיְנוּ מִימִין הַפֶּתַח, כְּלוֹמַר בַּזָּוִיּוֹת שֶׁכְּנֶגֶד יְמִין הַפֶּתַח, וְהָיָה בְּכָל זָוִית פָּנוּי חֲצִי אַמָּה מִזֶּה וַחֲצִי אַמָּה מִזֶּה, שֶׁאֲלַכְסוֹן לֹא יַגִּיעַ לְאַמָּה. הִלְכָּךְ עוֹשֶׂה הַכּוּכִין שֶׁבַּזָּוִיּוֹת בָּעֹמֶק כְּעֵין עִלִּית וְתַחְתִּית כוּ'. וּמִזֶּה מֻכְרָח שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָרַ"ב וְכֵן הָרַמְבַּ"ם מְפָרְשִׁים בְּדִבְרֵי תַּנָּא קַמָּא שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי בַּזָּוִיּוֹת, בְּדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מְפָרְשִׁים כְּפֵרוּשׁ הָרַ"שׁ שֶׁהָיָה מָקוֹם פָּנוּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מא וְקוֹבְרֶיהָ. כְּלוֹמַר נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה. הָרַ"שׁ:
מב שְׁתֵּי מְעָרוֹת. הַךְ מְעָרָה דִּלְעֵיל וְעוֹד מְעָרָה אַחֶרֶת כְּנֶגְדָּהּ, דַּהֲווּ לֵיהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת בֵּין הַכֹּל לֶחָצֵר, וּבְכָל אַחַת יֵשׁ בָּהּ שְׁמֹנָה כּוּכִין. וְעַכְשָׁיו יוּכְלוּ נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה לָבֹא מִכָּאן וּמִכָּאן מִן הַצְּדָדִין שֶׁאֵין שָׁם מְעָרָה לֶחָצֵר, וְלֹא יִהְיוּ דּוֹרְסִים עַל גַּבֵּי הַמְּעָרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מג אַרְבַּע כוּ'. וְאוֹתָן כּוּכִין שֶׁבַּמִּקְצוֹעוֹת שֶׁסְּמוּכָה מְעָרָה לַחֲבֶרְתָּהּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק כוּ'. אִי נַמִּי לִנְפָלִים. וּכְדִלְעֵיל בְּאוֹתָן שֶׁבַּזָּוִיּוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מד לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. וְאֵין לָחוּשׁ לִדְרִיסַת נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה כִּדְחָיְשִׁינַן בֶּחָצֵר, דְּהָכָא לֵיכָּא הִלּוּךְ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה לְהָבִיא הַמִּטָּה לֶחָצֵר, וְלֵיכָּא לְמִקְפָּד. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: