עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
כז שֶׁהִשְׁווּהוּ וְתִקְּנוּהוּ לְהִלּוּךְ, וְהַבְּעָלִים יָדְעוּ וְשָׁתְקוּ, אָסוּר לְקַלְקְלוֹ, דְּוַדַּאי לָרַבִּים מָחַל. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כח וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּטָעוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כט הַיָּחִיד. לֵילֵךְ אָדָם אֶחָד לַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ. רַ"שׁ:
ל אַרְבַּע אַמּוֹת. כְּרֹחַב עֲגָלָה. רַ"שׁ:
לא הָרַבִּים. כְּגוֹן עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַעֲבָר שֶׁבָּאִין דֶּרֶךְ שָׁם מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, דִּסְתָם דֶּרֶךְ שֶׁבַּתּוֹרָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, כִּדְיָלְפִינַן מֵעֲגָלוֹת דְּמִשְׁכָּן. רַ"שׁ:
לב לִפְרֹץ בִּנְיָנִים לְהַפְסִיד מָמוֹן אֲחֵרִים, אֶלָּא כוּ'. רַ"שׁ:
לג הוֹלְכִין מְעַט וְיוֹשְׁבִין לְנַחֵם הָאָבֵל אוֹ לְהַרְבּוֹת צַעַר עַל הַמֵּת שֶׁמֵּת וּלְהַרְבּוֹת בִּבְכִי וְלָתֵת אִישׁ אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כִּי חַיֵּי הָאָדָם הֶבֶל כוּ'. רַ"שׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: