עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ח
מא לֹא קְבִיעֵי הֶזֵּקוֹ, שֶׁלְּפִי שָׁעָה נִסְתַּלֵּק. וְעוֹד שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק. וּמִשּׁוּם הֶזֵּק מֻעָט זֶה לֹא חָשׁוּ לְחַיְּבוֹ לְהַרְחִיק כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מב כְּדֵי כוּ'. וְהָא דְּפֵרֵשׁ טַעֲמָא הָכָא טְפֵי מִבְּאִינָךְ, מִשּׁוּם דִּלְעֵיל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי, קָא מַשְׁמַע לָן דְּהָכָא אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ כוּ'. הָרַשְׁבָּ"א. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מג אַף עַל גַּב שֶׁהַגָּלָל מַשְׁבִּיחַ הַקַּרְקַע, כְּשֶׁהִיא כֻּלָּהּ גָּלָל מַזִּיק. תּוֹסָפוֹת: