עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
יא גְּמָרָא. דְּאִי לָאו הָכִי קַשְׁיָא, דִּבְגִנָּה מַשְׁמַע דְּאִי סְתָמָא לֹא מְחַיְּבִין, וּבְבִקְעָה מַשְׁמַע דְּאִי סְתָמָא מְחַיְּבִין, וְהָא גִּנָּה חֲמוּרָה מִבִּקְעָה:
יב לִגְדֹּר. אֲבָל בֶּחָצֵר לֹא אַדְכָּר תַּנָּא מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ כְּלָל, מִשּׁוּם דְּהֶזֵּק רְאִיָּה דְּחָצֵר שֶׁהוּא מְקוֹם תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל אָדָם חָמִיר טְפֵי, דְּמַקְפִּידִין בּוֹ יוֹתֵר מִבְּגִנָּה שֶׁהִיא מִשּׁוּם עַיִן הָרַע בִּלְבַד. הָרַשְׁבָּ"א:
יג זֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ. מִי שֶׁמָּכַר גִּנָּה סְתָם וְלֹא זָכַר שֶׁהִיא מְעֹרֶבֶת עִם גִּנַּת פְּלוֹנִי, מְחַיְּבִין לַלּוֹקֵחַ לַעֲשׂוֹת מְחִצַּת הַגָּדֵר, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, אֲבָל בִּקְעָה כוּ'. וְעַיֵּן סוֹף פֶּרֶק ז' מִשְׁנָה ד'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד בְּבִקְעָה. שְׂדֵה לָבָן. רַשִׁ"י. שֶׁהִיא שְׂדֵה תְּבוּאָה שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֵט בָּהּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּגִנָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יָרָק הַרְבֵּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
טו פֵּרוּשׁ חָזִית, מַחֲזֶה, כְּלוֹמַר דָּבָר הַנִּרְאֶה לְהוֹדִיעַ לְמִי הוּא הַכֹּתֶל. הָרַמְבַּ"ם:
טז וְעוֹשִׂין כוּ'. וּבַגְּמָרָא, לֹא יַעֲשֶׂה לֹא זֶה וְלֹא זֶה. וּמְשָׁנֵי כְּגוֹן דְּקָדִים אֶחָד וְנִכְנַס לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה שָׁם חָזִית, אַשְׁמְעִינַן שֶׁיַּעֲשֶׂה גַּם הַשֵּׁנִי. וּפָרֵיךְ וְתַנָּא תַּקַּנְתָּא לָרַמַּאי קָא מַשְׁמַע לָן, בִּתְמִיָּה. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא דְּתָנֵי דִּינֵי דְּכוֹנֵס תָּנָא תַּקַּנְתָּא, אֲבָל הָכָא בִּשְׁנֵיהֶם רוֹצִים לֹא אִצְטְרִיךְ לְדִינָא. אָמַר רָבִינָא, בְּהוּצָא עָסְקִינַן. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מְחִצַּת נְסָרִים. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּמַהֲנֵי חָזִית, וְלֹא אָמְרִינַן קוּפְלָא דְּטִינָא מֵעִלּוּי הוּצָא לֹא יָדַע. וּלְפִי זֶה כָּתַב הָרֹא"שׁ דְּהוּא הַדִּין דְּחָזִית מַהֲנֵי לְחָצֵר שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלֻקָּה. וְלֹא תָּנֵי לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלֹא תָּנֵי דִּינָא גַּבֵּיהּ:
יז וּמִכָּאן. לְשׁוֹן הַטּוּר יַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד סִימָן כָּזֶה לְצַד חֲבֵרוֹ: