עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א הַשֻּׁתָּפִין. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חָצֵר בְּשֻׁתָּפוּת וּבָתֵּי שְׁנֵיהֶם פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ. וְכָל חֲצֵרוֹת שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים לִפְנֵי הַבָּתִּים הֵן. וְרֹב תַּשְׁמִישָׁן בֶּחָצֵר. רַשִׁ"י:
ב וּמַאי מְחִצָּה, פְּלֻגְתָּא. דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר לא] וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה. וְשֶׁרָצוּ לַחְצוֹת מִבַּעְיָא לֵיהּ, אֶלָּא כִּדְאָמְרֵי אֱינָשֵׁי תָּא נַעֲבִיד פְּלֻגְתָּא. גְּמָרָא:
ג דְּאִי לֹא הֶחְזִיק כִּי רָצוּ מַאי הֲוָה, נְהַדְרוּ בְּהוּ. גְּמָרָא:
ד לָאו דַּוְקָא שֶׁהֶחְזִיק כָּל אֶחָד, אֶלָּא כְּשֶׁהֶחְזִיק הָאֶחָד קָנוּ שְׁנֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְלֹא מָצֵי אָמַר לֵיהּ כִּי אִתְרָצִי לָךְ בִּמְחִצָּה דִּנְסָרִים שֶׁהִיא דַקָּה, אֲבָל עָבָה דַּאֲבָנִים שֶׁמְּמַעֵט הַתַּשְׁמִישׁ, לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
ו בּוֹנִים. וְטַעְמָא דְּבָעִינַן שִׁעוּרִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הֶזֵּק רְאִיָּה, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִפֹּל וְיִצְטָרֵךְ לְהִתְעַצֵּם עִמּוֹ בְּבֵית דִּין, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְהֵא מַזִּיקוֹ בְּהֶזֵּק רְאִיָּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ז וְדַוְקָא בְּהוּצָא וְדַפְנָא. אֲבָל פָּחוֹת מִכָּאן אֲפִלּוּ נָהֲגוּ מִנְהַג הֶדְיוֹט הוּא וְאֵין הוֹלְכִים אַחֲרָיו. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח כֹּתֶל קָרֵי לְשֶׁל אֲבָנִים וּלְבֵנִים, וּמְחִצָּה קָרֵי לְשֶׁל לוּלְבֵי גְּפָנִים:
ט שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְהָא דְּלֹא קָאָמַר שִׁשָּׁה טְפָחִים, מִשּׁוּם דְּלֹא נִטְעֶה לְמֵימַר שִׁשָּׁה לְכָל אֶחָד. וְכָתַב הָרֹא"שׁ דְּהָנָךְ דְּמַתְנִיתִין לֹא תָלֵי בַּמִּנְהָג, דְּקִים לְהוּ לְרַבָּנָן דִּבְצִיר מֵהָכִי לֹא קָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י גְּמָרָא. דְּשֻׁתָּפִין לֹא קָפְדֵי אַהֲדָדֵי, וַאֲפִלּוּ נִשְׁתַּהָה בִּרְשׁוּתוֹ. הָרֹא"שׁ. וּמָקוֹם, אַגַּב נַקְטֵיהּ. תּוֹסָפוֹת: