עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק טז · משנה ב
ו לְעַצְמוֹ. וְלֹא לַנּוֹגֵעַ בּוֹ, כְּדִתְנַן סוֹף מִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ז':
ז טְמֵאִים. דְּאָדָם הַמְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ חוֹצֵץ. מַהֲרַ"ם:
ח דְּאִי לָאו הָכִי מִסְּפֵקָא לֹא מַחְזְקִינַן טֻמְאָה. גְּמָרָא:
ט חֲדָשׁוֹת. שֶׁאֵין זְמַן רָחוֹק שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן תֵּל, וְאִיכָּא לְמֵימַר אִי נִקְבַּר שָׁם מֵת מִדְכַּר לֵיהּ. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וּבְדֶרֶךְ טַעֲמָא כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא, דְּזִמְנִין דְּמִתְרְמֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת וּמִקְּרוּ וְקָבְרוּ בַתֵּל. וְהוֹאִיל וְהַטַּעַם פָּשׁוּט לֹא הֻצְרַךְ לְפָרְשׁוֹ:
יא שֶׁאֵין כוּ'. אֲבָל אִם יֵשׁ קְרוֹבָה הֵימֶנָּה, אֲפִלּוּ הִיא בְתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הָוֵי כִּרְחוֹקָה וַחֲדָשָׁה דִּטְהוֹרָה, דְּאִם אִיתָא דְּהָלְכָה כוּ' לֹא שָׁבְקָה קְרוֹבָה הֵימֶנָּה וְאָזְלָא לְהַךְ. רַשִׁ"י: