אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק טז · משנה א

פרק טז

א הַמִּטַּלְטְלִין. נָקַט מִטַּלְטְלִין מִשּׁוּם שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֶלָּא עַל הָאָדָם הַנּוֹשְׂאָן. אֲבָל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח אֲפִלּוּ מְחֻבָּרִין נַמִּי, כְּמוֹ אִילָן הַמֵּסֵךְ. וְהָא דִזְרָעִים כוּ'‏ אֵין מְבִיאִין, מִשּׁוּם דְּאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ דַּהֲוֵי כְמוֹ כִּפַּת הַבָּרָד כוּ'. תּוֹסָפוֹת:

ב לְהָבִיא טֻמְאָה עַל אֲחֵרִים. רַשִׁ"י:

ג וּמַרְדֵּעַ בַּר קִבּוּלֵי טֻמְאָה, וְלֹא הָוֵי כִפְשׁוּטֵי כְלֵי עֵץ, דְּיֵשׁ בּוֹ דָּרְבָן מִצַּד אֶחָד וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי יֵשׁ בּוֹ חַרְחוּר. הָרַ"שׁ. וְזֶה לְשִׁיטַת רַבֵּנוּ תָּם דְּחֶרֶב הֲרֵי הוּא כְּחָלָל דַּוְקָא מַתָּכוֹת, אֲבָל שְׁאָר כֵּלִים דַּוְקָא בְּחִבּוּרִין שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּגְעוּ בַמֵּת נָגַע בָּהֶן הָאָדָם. וְכָתַב הָרַ"שׁ, וּמִיהוּ אִי אָמְרִינַן חֶרֶב כוּ'‏ לְטַמֵּא בְאֹהֶל, הָיָה הָאִכָּר רָאוּי לִטַּמֵּא מִשּׁוּם דְּמַרְדֵּעַ מַאֲהִיל עָלָיו. רַק דְּלִישָׁנָא לֹא מַשְׁמַע הָכִי. וְעוֹד, דְּאִי מִשּׁוּם אֹהֶל, מַאי קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עַל הָאָדָם בָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ, הָא אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, דְּחֶרֶב הֲרֵי הוּא כְּחָלָל וְעֵץ הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמַּתָּכוֹת טָמֵא כַּמַּתָּכוֹת. וְאֶפְשָׁר דְּכָאן לֹא הָיָה בוֹ דָרְבָן וְלֹא חַרְחוּר, וּמַרְדֵּעַ מְקַבְּלֵי כְלֵי עֵץ הוּא, שֶׁדָּרְבָן מִטַּלְטֵל וְדֶרֶךְ לַהֲסִירוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד זֶהוּ לְשִׁיטַת הָרִ"י מֵסמפונ"ט (וְכֵן סָתַם הָרַ"ב בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ב'‏ כְּהָרַמְבַּ"ם) דְּחֶרֶב כוּ'‏ לָאו דַּוְקָא כְּלֵי מַתָּכוֹת, וְאִם כֵּן אֵין צָרִיךְ חִבּוּרִין. אַךְ קֻשְׁיַת הָרַ"שׁ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, דַּהֲוָה לֵיהּ לִטַּמֵּא מִטַּעַם אֹהֶל. וְגַם לְרַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה לֵיהּ כָּעֳבִי הַמַּרְדֵּעַ וּמִשּׁוּם גְּזֵרָה כוּ'‏ כַּנַּ"ל, הָא בְכָל שֶׁהוּא סַגִּי. וְצָרִיךְ עִיּוּן:

ה דְּמִדְּאוֹרַיְתָא יִקְרַב בִּדְיִקְרַב טָמֵא שִׁבְעָה, כְּדִכְתִיב וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא, וּסְתָמוֹ שִׁבְעָה, וְהַיְנוּ בְחִבּוּרִין. וְיִקְרַב בִּדְיִקְרַב לִדְיִקְרַב שֶׁהוּא הַשְּׁלִישִׁי, הוּא טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב, כְּדִכְתִיב וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב. וְהָרוֹאֶה כוּ'‏ לְפִי שֶׁאֵינוֹ פָּשׁוּט כָּל כָּךְ טֻמְאָה בְּחִבּוּרִין, וְיֹאמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֹהֶל כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּהֶקֵּפָהּ טֶפַח, אֲבָל בְּפָחוֹת מִכֵּן לֹא יֹאמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֹהֶל וְיִשְׁאֲלוּ הַטַּעַם. וְזֶהוּ גַם כֵּן לְשִׁיטַת רַבֵּנוּ תָּם. אֲבָל לְשִׁיטַת הָרַמְבַּ"ם [וְהִיא שִׁיטַת הָרִ"י מִסמפונ"ט] הוּא טָמֵא מִשּׁוּם נוֹגֵעַ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְחִבּוּרִין. וְעַיֵּן עוֹד דַּעַת הָרַמְבַּ"ם בְּרֵישׁ פֶּרֶק קַמָּא:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה