עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ג
ח וְאֵינָן. אוֹ אוֹ קָתָנֵי. הָרַמְבַּ"ם:
ט טְמֵאִים. פֵּרוּשׁ, מֻכְשָׁרִים. לְפִי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ בַחַלּוֹן אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶן מְחִצָּה מִטַּמְּאוּ בְמֵת. הָרַמְבַּ"ם:
י מוּסָף. לְפִי שֶׁאֵלּוּ כֻלָּן הֵן הֵן מֵאוֹתָן דְּרֵישָׁא שֶׁמְּבִיאִים וְחוֹצְצִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן רֵחַיִם דְּלֹא תָנֵי בְּרֵישָׁא. הָרַמְבַּ"ם. וְהָא דְלָא תָנָא בְרֵישָׁא רֵיחַיִם שֶׁל בְּהֵמָה, יֵשׁ לוֹמַר דְּתָנֵי וְשִׁיֵּר, אַף דְּתָנֵי אֵלּוּ. אִי נַמִּי יֵשׁ לוֹמַר דְּבִכְלַל שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל הֵם, וְשֶׁל אָדָם לֹא דָמוּ לְשִׁדָּה כוּ', דִּפְחוּתִים מֵאַרְבָּעִים סְאָה, לְהָכִי תַנְיֵהּ בְּסֵיפָא. מַהֲרַ"מ: