עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ב
ז וּלְפִי זֶה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמִּצְטָרְפִין לְטֶפַח, שֶׁאֵין אֹהֶל פָּחוֹת מִטֶּפַח. וּמִשּׁוּם הָכִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה שֶׁלֹּא יִפֹּל דֶּרֶךְ אֲוִיר שֶׁבֵּינֵיהֶם. וְכָל זֶה מִדְּרַבָּנָן הוּא, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אֵין מִצְטָרְפִין כוּ'. הָרַ"שׁ. וְקָשֶׁה, לָמָּה עָרְבִינְהוּ בַהֲדֵי אִינָךְ דְּמִדְּאוֹרַיְתָא. לָכֵן נִרְאֶה כְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם, דְּטַעֲמָא דְמַעֲזִיבָה הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֹהֶל הַמֵּבִיא וְחוֹצֵץ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא חָזָק וּבָרִיא, וְאָז מֵבִיא וְחוֹצֵץ מִדְּאוֹרַיְתָא. וְנִרְאֶה דִסְבִירָא לֵיהּ דְּמַיְרֵי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עָנָף פּוֹתֵחַ טֶפַח. וְכֵן הוּא נַמִּי דַעַת הָרַ"ב, שֶׁכֵּן בְּפֶרֶק ז' דְּנָזִיר מִשְׁנָה ג' פֵּרֵשׁ, אֲבָנִים וְעֵצִים הַבּוֹלְטִים. וְכֵן בְּסוֹף פֶּרֶק ב' דְּנִדָּה כָּתַב, אֲבָנִים פְּרוּעוֹת. וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ נַמִּי קוֹצִים וּבַרְקָנִים רְחָבִים טֶפַח, כִּי גִדּוּלֵי כָל הָאֲרָצוֹת אֵינָם שָׁוִים. וְאָתֵי שַׁפִּיר נַמִּי מַה שֶּׁכָּתַב אֲבָל אִם אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל, הַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ חָזָק וּבָרִיא, וְלֹא כְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל לְהָרַ"שׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל דֶּרֶךְ אֲוִיר, שֶׁאִם בִּיכוֹלָה לְקַבֵּל בֵּינוֹנִית מְבִיאִין, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיְּכוֹלָה לְקַבֵּל הַרְבֵּה [צָרִיךְ לוֹמַר הָרַכָּה. בֵּית דָּוִד]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: