עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
ז נְתוּנָה. פֵּרוּשׁ, כְּפוּיָה. הָרַמְבַּ"ם:
ח כְּלוֹמַר דְּאִלּוּ פְּקוּקָה לֹא הַוְיָא דוּמְיָא דִבְאֵר חֲלָקָה, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא מָצֵי לְמִתְנֵי וּפְקוּקָה. אֲבָל אֵין רוֹצֶה לוֹמַר דְּהַוְיָא כִשְׁלֵמָה דְּדִינָא כְדוּת שֶׁעַל הָאָרֶץ, דְּלֵיתָא, כְדִתְנַן בְּפֶרֶק ט' מִשְׁנָה ג' וְז' וְי"ב:
י וְקָשֶׁה, כֵּיוָן דְּהַכַּוֶּרֶת פְּחוּתָה הַאֵיךְ מַצִּיל הַנֶּסֶר שֶׁעָלָיו, וַהֲרֵי הַטֻּמְאָה נִכְנֶסֶת בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא פְּחוּתָה הוֹאִיל וְאֵינָהּ פְּקוּקָה:
ט סְרִידָה. שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים מַיְרֵי. דְּשֶׁל נַחְתּוֹמִין טָמֵא:
יא טֶפַח. וְכָל שֶׁכֵּן יוֹתֵר מִטֶּפַח. הָרַ"שׁ:
יב וְשִׁעוּר לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה כָּךְ הוּא, שֶׁהַכֵּלִים אֵין מַצִּילִין אֶלָּא עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן דְּפָנוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג וְרַק מִפְּנֵי אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ הוּא בָא בְמִדָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: