עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
יח אָמְנָם רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ גּוֹלֵל הוּא כִּסּוּי הָאָרוֹן, וְדוֹפֵק הָאָרוֹן עַצְמוֹ, וְנִלְמְדוּ מֵעַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, שֶׁמְּטַמֵּא כְשֶׁפֵּרַשׁ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא טָמוּן הוּא בָּטֵל אַגַּב קַרְקַע:
יט הָרַמְבַּ"ם. וּמְפָרֵשׁ כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י דְּקָאֵי עַל הָאָרוֹן. אֲבָל לְפֵרוּשׁ הָרַ"ב לֵיכָּא לְמִשְׁמַע לְהוּ מֵאוֹ בַקָּבֶר. וְעוֹד אַמַּאי אִצְטְרִיךְ לִקְרָא דְּכָל אֲשֶׁר יִגַּע, דְּאִי לְמַגָּע, הָא בְהַךְ קְרָא לֹא כְתִיב נַמִּי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ. וּבְחֻלִּין סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּהִלְכָתָא גְמִירֵי לַהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ וְקָשֶׁה, דְּאִם כֵּן אֲפִלּוּ בְאֹהֶל לֹא יְטַמֵּא. וְהָרַאֲבַ"ד פֵּרֵשׁ, מַגָּע מֵאֲשֶׁר יִגַּע, אֹהֶל מֵעַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, דְּמַשְׁמַע אֲוִיר, וּמַשָּׂא אֵין בָּהֶם. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ, מִשּׁוּם דְּהַךְ קְרָא מוֹקְמֵי לֵיהּ בְּנָזִיר בְּאֹהֶל, וּמִדְּאַפְּקֵיהּ בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּטַמֵּא בְמַגָּע, וּבְמַשָּׂא לֹא מָצִינוּ:
כא בְּמַשָּׂא. אִיכָּא לְמֵימַר דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִלְכָתָא גְמִירָא לְהוּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֶלָּא דִלְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא גָמַר לְמַשָּׂא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר גָּמַר אַף לְמַשָּׂא. וְאִי נַמִּי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ לֵיהּ מִקְּרָא וְלֹא סְבִירָא לֵיהּ לְחַלֵּק בֵּין טֻמְאָה לְטֻמְאָה: