עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ח
גּוּפֵי כוּ'. כְּלוֹמַר עֲבֵרוֹת חֲלוּקוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מְעַשְּׂרִין. מַעֲשֵׂר שֵׁם כּוֹלֵל לְכָל הַמַּתָּנוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
בַּצֹּרֶת כוּ'. בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף ל"ב יָלְפִינַן לָהּ מִקְּרָא:
הַחַלָּה. כְּלוֹמַר אַף שֶׁלֹּא לִטֹּל אֶת הַחַלָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
וְכֵיוָן שֶׁפָּשְׁעוּ הַבֵּית דִּין וְלֹא עָשׂוּ, לְפִיכָךְ דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם וְאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע וְהָיָה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע. אֲבָל לְשׁוֹן שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ, לֹא מַשְׁמַע כֵּן, אֶלָּא כִּדְפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים כְּגוֹן מִיתוֹת בִּידֵי שָׁמַיִם וּכְרֵתוֹת, אִי נַמִּי שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה אוֹ שֶׁבָּרַח הָעוֹבֵר:
שְׁבִיעִית. שֶׁדִּינָם לְהַפְקִירָם, אִי נַמִּי לְבַעֲרָם לְגַמְרֵי וּכְמוֹ שֶׁתְּנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ט' דִּשְׁבִיעִית. וּלְפִיכָךְ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁהַדֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם שֶׁהוּא הֶפְקֵר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית מַבְחִין. וְאִלּוּ חֶרֶב אֶפְשָׁר כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ שָׁמוֹעַ יִשְׁמַע וְיַנִּיחֵהוּ הָאוֹיֵב. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְהָנֵי תְּרֵי כֵּיוָן שֶׁדּוֹמִים בָּעֹנֶשׁ נֶחְשְׁבוּ לְחַד בְּמִנְיַן הַשִּׁבְעָה. וְכֵן בְּסָמוּךְ:
חֶרֶב כוּ'. בַּגְּמָרָא (שָׁם) יָלְפִינַן לָהּ מִקְּרָא: (עיקר תוי"ט).