עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ז
[עַיֵּן כֵּלִים פי"ב מ"ז] שֶׁיַּחְסְרֵהוּ הַהַשְׁלָמָה וְהַתִּקּוּן כוּ', וְכֵן אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת וּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת אָמְנָם אֵינָם שְׁלֵמוֹת וְלֹא הוֹלְכוֹת עַל סֵדֶר כָּרָאוּי אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן עִרְבּוּבְיָא וּבִלְבּוּלִים וְהִתְעָרֵב בָּהֶם חִסָּרוֹן, וְאֵין זֶה עַם הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ [שֶׁהֵן מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת בִּלְבַד], וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ בּוּר דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ב'. הָרַמְבַּ"ם:
שִׁבְעָה דְּבָרִים כוּ'. הִקְדִּימוֹ לַגֹּלֶם לְפִי שֶׁלּוֹ קְדִימָה בַּזְּמַן, וּמִכָּל מָקוֹם בֵּאֵר הַמִּדּוֹת בֶּחָכָם שֶׁכֵּן נָאֶה לְהַעֲלוֹת עַל שְׂפָתַיִם יִשַּׁק מִדּוֹת הֶחָכָם כוּ':
וְזֶה בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל בִּשְׁאֵלָה הָא תְּנַן בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ב' וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד:
וּבְמִנְיָן. וְיֵשׁ סְפָרִים דְּלֹא גָּרְסֵי וּבְמִנְיָן. וּמִכָּל מָקוֹם לִדְגָרְסֵי, אוֹ אוֹ קָתָנֵי. וְעַיֵּן פֶּרֶק קַמָּא דְּעֵדֻיּוֹת מִשְׁנָה ה': (עיקר תוי"ט).
כְּלוֹמַר וְלֹא סַגִּי לֵיהּ בְּמַה שֶּׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, אֲבָל יִתְמַהְמֵהַּ גַּם כֵּן עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּשִׁיב כַּהֲלָכָה:
וּתְמֵהַנִי דְּזוֹ מִדַּת כָּל אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר, כָּל שֶׁכֵּן בִּפְסַק דִּין שֶׁיִּתְלֶה עַצְמוֹ בְּאִילָן גָּדוֹל כוּ' וְנִמְצָא מַכְשִׁיל הָרַבִּים, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֵין הַדִּין כָּךְ, גַּם הָרְאָיָה שֶׁהֵבִיא מֵאַנְשֵׁי חָרָן אֵינוֹ עִנְיָן לְנִדּוֹן זֶה. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, וְלֹא יִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁלֹּא יָדַע, וְהוּא אָמְרוֹ עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: