אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ה · משנה ו

משנה ה

הָרוֹצֶה לַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הָעִנְיָן. יְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: וְקָשֶׁה, דְּאָמַר אִם בְּרִיאָה יִבְרָא, וַהֲרֵי בְּרוּאָה וְעוֹמֶדֶת כְּפִי קַבָּלַת חֲזַ"ל פֹּה כוּ'. וְלִי נִרְאֶה, דְּפִי הָאָרֶץ פֵּרוּשׁוֹ דִּבּוּר הָאָרֶץ, דּוּמְיָא דְּפִי הָאָתוֹן וּפִי הַבְּאֵר. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דִּקְרָא, אִם בִּבְרִיאָה [וּתְחַסֵּר בֵּי"ת הַשִּׁמּוּשׁ בְּתֵבַת בְּרִיאָה, וְכָמוֹהָ רַבִּים] שֶׁמִּימֵי בְּרֵאשִׁית הוּא הַגֵּיהִנֹּם, יִבְרָא קְרוּבֵי פִּתְחָא [כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל בְּחֵלֶק], וְעַל יְדֵי כֵן וּפָצְתָה [מִלְּשׁוֹן פָּצוּ שְׂפָתָי], תַּשְׁמִיעַ קוֹל דְּבָרִים לְהַגִּיד כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹכָהּ שֶׁיֵּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה לִדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר וְתִפְתַּח וְגוֹ' אָמַר פְּתִיחַת פֶּה לְבַד לִבְלֹעַ אוֹתָם. וְעוֹד הָיָה שֶׁהָעָם נָסוּ לְקוֹלָם, רוֹצֶה לוֹמַר קוֹל דִּבְרֵי הָאָרֶץ, דְּאִם לֹא כֵּן קָשֶׁה דְּאַדְרַבָּה דֶּרֶךְ שׁוֹמְעִים קוֹל צוֹעֲקִים אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֶל הַקּוֹל. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ, לְקוֹלָם, בִּשְׁבִיל קוֹל הַיּוֹצֵא עַל בְּלִיעָתָם. וְעַיֵּן שָׁם בַּרְאֵ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

וְקָשֶׁה, דְּאָמַר אִם בְּרִיאָה יִבְרָא, וַהֲרֵי בְּרוּאָה וְעוֹמֶדֶת כְּפִי קַבָּלַת חֲזַ"ל פֹּה כוּ'. וְלִי נִרְאֶה, דְּפִי הָאָרֶץ פֵּרוּשׁוֹ דִּבּוּר הָאָרֶץ, דּוּמְיָא דְּפִי הָאָתוֹן וּפִי הַבְּאֵר. וְהָכִי פֵּרוּשָׁא דִּקְרָא, אִם בִּבְרִיאָה [וּתְחַסֵּר בֵּי"ת הַשִּׁמּוּשׁ בְּתֵבַת בְּרִיאָה, וְכָמוֹהָ רַבִּים] שֶׁמִּימֵי בְּרֵאשִׁית הוּא הַגֵּיהִנֹּם, יִבְרָא קְרוּבֵי פִּתְחָא [כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל בְּחֵלֶק], וְעַל יְדֵי כֵן וּפָצְתָה [מִלְּשׁוֹן פָּצוּ שְׂפָתָי], תַּשְׁמִיעַ קוֹל דְּבָרִים לְהַגִּיד כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּתוֹכָהּ שֶׁיֵּרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה לִדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר וְתִפְתַּח וְגוֹ' אָמַר פְּתִיחַת פֶּה לְבַד לִבְלֹעַ אוֹתָם. וְעוֹד הָיָה שֶׁהָעָם נָסוּ לְקוֹלָם, רוֹצֶה לוֹמַר קוֹל דִּבְרֵי הָאָרֶץ, דְּאִם לֹא כֵּן קָשֶׁה דְּאַדְרַבָּה דֶּרֶךְ שׁוֹמְעִים קוֹל צוֹעֲקִים אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֶל הַקּוֹל. וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ, לְקוֹלָם, בִּשְׁבִיל קוֹל הַיּוֹצֵא עַל בְּלִיעָתָם. וְעַיֵּן שָׁם בַּרְאֵ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים הַבְּאֵר עוֹלֶה וְנוֹבֵעַ מַיִם, וְנִבְרָא אֶל הַבְּאֵר הַזֶּה פֶּה שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלְכִין. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְזֶהוּ גַּם כֵּן כַּוָּנַת רַשִׁ"י שֶׁהַסֶּלַע הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל. דְּאִי כִּפְשׁוּטוֹ הָיָה לוֹ כָּאן לְהַזְכִּיר הַנֵּס שֶׁהַסֶּלַע נָתַן מַיִם בְּתָלוּשׁ:

כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ עוֹנִים כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ. וּבְהָכִי נִיחָא דְּלֹא תָּנֵי פִּי הַסֶּלַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

וְהַקָּרוֹב אֵלַי שֶׁהָיָה הַדָּבָר נִסִּי וּמַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה. וְהַרְבֵּה נִתְלַבְּטוּ בָּזֶה כוּ'. וְכָתַב בַּעַל עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת [מַאֲמָר חִקּוּר הַדִּין חֵלֶק ב' פֶּרֶק כ'] שֶׁהָיָה זֶה מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים בִּלְתִּי מְשֹׁעָר בְּשִׂכְלֵנוּ, לֹא כְּמַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט שֶׁצִּיְּרוּ זוּלָתֵנוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְנַעַר יִכְתְּבֵם:

כְּלוֹמַר לְפִיכָךְ הָיוּ נִגְלָלִים וְלֹא הָיוּ כִּסְנַפְּרִינוֹן שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא מִקְשָׁה וְלֹא נִגְלָל. אֲבָל הָיָה סַפִּירִיִי לְמַרְאֶה וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. וְהַלּוּחוֹת הַיְנוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, דְּאִלּוּ שְׁנִיּוֹת מֹשֶׁה פְּסָלָן מֵעַצְמוֹ:

וְיֵשׁ אוֹמְרִים כוּ'. מַסִּיק בְּדֶרֶךְ חַיִּים, דְּלֹא אֲתוֹ לְאִיפְּלוֹגֵי, אֶלָּא שֶׁכָּל אֶחָד מוֹסִיף עַל הַקּוֹדְמִים. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת זְמַנִּים מְחֻלָּקִים, כִּדְאִיתָא בְּשַׁבָּת דַּף ל"ד כוּ'. וְנֻסָּח אַחֵר אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק וְקִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַמַּזִּיקִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף צְבַת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה