עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה י
שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ג) וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי וְגוֹ'. וְאוֹמֵר וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו. שֶׁכָּל מִי שֶׁמָּשׁוּךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם:
וְכָל שֶׁאֵין כוּ'. צְרִיכָא. דְּאִי מֵרֵישָׁא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע, דְּאֶפְשָׁר שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ לְפִי שֶׁהוּא נוֹטֶה אֶל קָצֶה הָאַחֲרוֹן מֵהַחֲסִידוּת, וַאֲפִלּוּ הָכִי רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִי תָּנָא סֵיפָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע הָרֵישָׁא לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ לְפִי שֶׁמַּרְאֶה בְּעַצְמוֹ סִימָנֵי טָהֳרָה וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּסִימָן מֻבְהָק הוּא בִּשְׁנֵי הַפָּנִים. וְטַעֲמָא דִּכְתִיב וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, הֲרֵי רוּחַ הַבְּרִיּוֹת רוּחַ הַמָּקוֹם. וְלֹא קָתָנֵי שֶׁרוּחַ כָּל הַבְּרִיּוֹת כוּ', דְּלֹא חָיְשִׁינַן לְמִעוּטָא, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּמָרְדְּכַי. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל: (עיקר תוי"ט).
כִּי בְּשַׁחֲרִית הָאָדָם הוּא עָצֵל מֵחֲמַת הַשֵּׁנָה, וּבָעֶרֶב כְּבָר הוּא יָגֵעַ וּמְבַקֵּשׁ לָנוּחַ, וּבַצָּהֳרַיִם הָאָדָם בְּכֹחַ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁהוּא שָׂמֵחַ לְגַמְרֵי. דֶּרֶךְ חַיִּים: