עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ט
וּבְהָכִי מְתֹרָץ דְּלֹא פָּלֵיג אַדְּהִלֵּל שֶׁאָמַר בְּפֶרֶק דִּלְעֵיל מִשְׁנָה ה' אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, דְּהָכָא בְּמַחֲשָׁבָה קָאָמַר וְלֹא בְּפֹעַל, שֶׁאֵין בּוּר יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ חֵטְא שֶׁיִּירָא מִמֶּנּוּ, אֲבָל בְּמַחֲשָׁבָה יָכוֹל לְחַשֵּׁב וּלִירָא מִכָּל דָּבָר שֶׁיְּהֵא חֵטְא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
חֶטְאוֹ. כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, וּלְהָכִי קָאָמַר שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ, שֶׁיָּרֵא מִן הַחֵטְא שֶׁהוּא מוּכָן. וְלֹא קָשְׁיָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי כָּל שֶׁיִּרְאָתוֹ מֵהַחֵטְא קוֹדֶמֶת כוּ'. דֶּרֶךְ חַיִּים:
וְכָל כוּ'. הַיְנוּ שֶׁזְּכוּתוֹ בָּזֶה אוֹ עָנְשׁוֹ גּוֹבֶרֶת עַל הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו אִם יִהְיֶה חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ [וְתִתְקַיֵּם הַגְּזֵרָה בִּשְׁאָר עִנְיָנָיו וְלֹא בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה], אֲבָל אִם בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מַנִּיחִים אוֹתוֹ כְּפִי הַגְּזֵרָה שֶׁאִם הִיא שֶׁיִּהְיֶה חָכָם מִתְקַיֶּמֶת, וְאִם שֶׁיִּהְיֶה טִפֵּשׁ אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֵן פֵּרוּשׁ בָּבָא שְׁנִיָּה. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל:(עיקר תוי"ט).
וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, שֶׁמַּה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ יַעֲשֶׂה. אֶלָּא, בְּמַה שֶּׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יַגִּידוּ לוֹ הַחֲכָמִים וְלֹא יָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל, הֲרֵי זֶה מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וּבְהָכִי נִיחָא דְּלֹא קָתָנֵי קוֹדְמִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: