עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ח
כָּל. לַאֲתוֹיֵי אֲפִלּוּ מֵחֲמַת עַצְלוּת. וְהַמִּדְרַשׁ שְׁמוּאֵל כָּתַב אֲפִלּוּ מֵחֲמַת שֶׁהוּא טָרוּד לִמְצֹא טֶרֶף לְבֵיתוֹ אֲפִלּוּ הָכִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. כִּי מִקְרָא מָלֵא הוּא הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ. וְאֵין נִפְטַר רַק מִי שֶׁתָּקְפָה כוּ':
דָּבָר אֶחָד. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֵין תְּלוּיִים בּוֹ דְּבָרִים רַבִּים. וּלְפִיכָךְ בַּדָבָר הָאֶחָד שֶׁשָּׁכַח נִתְקַיֵּם פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְנִרְאֶה לִי דִּכְתִיב הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר, כֶּפֶל, דְּהַיְנוּ לָתֵת שְׁמִירָה לְכָל דִּבּוּר:
וִיסִירֵם. כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשֵׁב וְיִפְנֶה לַבַּטָּלָה וּבְזֶה יְסִירֵם מִלִּבּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ יָסוּרוּ מִלִּבּוֹ, דְּהָא לֹא כְּתִיב פֶּן תְּסִירֵם, אֶלָּא פֶּן יָסוּרוּ, וּמֵאֲלֵיהֶם מַשְׁמַע. וְהָכִי דִּיֵּק לִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין, מִדְּלֹא קָתָנֵי יָכוֹל אֲפִלּוּ לֹא הֵסִירָם, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְמַעֵט אֶלָּא תָּקְפָה בִּלְבַד, אֲבָל הֲסָרָה דְּמִמֵּילָא נַמִּי בְּאַזְהָרַת דְּפֶן יָסוּרוּ. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְכָל זֶה בְּאֵינוֹ רוֹצֶה יוֹתֵר בַּבַּטָּלָה מִבְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא כְּשֶׁבָּא דְּבַר בַּטָּלָה לְיָדוֹ יוֹשֵׁב בָּטֵל וּמִתְרַשֵּׁל מִלַּחֲזֹר עַל לִמּוּדוֹ. וּלְכָךְ לֹא אָמַר אֶלָּא מַעֲלֶה כוּ' כְּאִלּוּ. וּמַתְנִיתִין (ד') דְּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, הַיְנוּ בְּהַמְפַנֶּה כוּ' שֶׁרוֹצֶה יוֹתֵר בַּבַּטָּלָה מִבְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וּמְבַקֵּשׁ וְחוֹזֵר עַל הַבַּטָּלָה, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים אִלּוּ לֹא יִשְׁכְּחֵם הֲוָה נִיחָא לֵיהּ. וְרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה דְּמַתְנִיתִין ה' הַפּוֹרֵק עֹל, מַיְרֵי בְּמִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָסִיר דִּבְרֵי תּוֹרָה מִלִּבּוֹ. נִרְאֶה לִי: (עיקר תוי"ט).