עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ז
וְכֵן בְּדָוִד. עַל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁקִּבֵּץ כֶּסֶף וְזָהָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר דָּוִד פָּסוּק זֶה. רַשִׁ"י. וּמִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִדְחֵי, דְּדִלְמָא דָּוִד שָׁאנֵי שֶׁהִתְנַדֵּב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה עָלָיו בִּפְרָטוּת וְהָיָה בְּהָנִיחַ וְגוֹ', אִי נַמִּי רַבִּים שָׁאנֵי, לְכָךְ לֹא אָמַר שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וְגוֹ', לְפִי שֶׁאֵינָהּ רְאָיָה גְּמוּרָה. דֶּרֶךְ חַיִּים:
בַּדֶּרֶךְ. שֶׁהוּא מְקוֹם סַכָּנָה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּלָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין בַּבַּיִת, אֶלָּא דְּבַדֶּרֶךְ שְׁכִיחֵי אִילָן וְנִיר וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיק:
נִיר. דְּלֹא תֵימָא דַּוְקָא אִילָן שֶׁהוּא רוֹאֵהוּ מֵרָחוֹק וְאוֹמֵר מַה נָּאֶה שֶׁזֶּה וַדַּאי שֶׁמַּפְסִיק, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִיר שֶׁנִּמְצָא בְּצִדּוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ אֲפִלּוּ הָכִי הֲוֵי הֶפְסֵק. דֶּרֶךְ חַיִּים:
מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב. סָמִיךְ לֵיהּ עַל פָּסוּק הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, דִּדְרָשׁוּהוּ עַל הַפּוֹסְקִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מְתֻרְגָּם דְּשָׁבְקִין פִּתְגְּמֵי אוֹרַיְתָא מִן לוּחַ לִבְּהוֹן מְטוֹל מִלֵּי דְּעָלְמָא. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא מְתֻרְגָּם מִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הוּא וְאֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּירוֹ בְּהֶדְיָא, וְסָמַךְ עַל הַמֵּבִין כוּ'. מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל. וְאָמַר כְּאִלּוּ כוּ'. צָרִיךְ לוֹמַר דְּהָכָא לֹא הֲוֵי אֶלָּא הֶפְסֵק דֶּרֶךְ עֲרַאי וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר אֶל מִשְׁנָתוֹ, אֲבָל לְעֵיל מִשְׁנָה ד' קָאָמַר דִּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה. וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתַב הָרַ"ב דְּהָכָא בִּמְבָרֵךְ כוּ', מֵעִקָּרָא לֹא קָשְׁיָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).