עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה יח
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. הוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנִּזְכָּר בְּמִשְׁנָה הַקּוֹדֶמֶת. וְזֶהוּ אָבִיו שֶׁל רַבִּי הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. וּבוֹ מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי: דְּאִלּוּ קִיּוּם הָעוֹלָם יוּכַל לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא דְּמַאי דְּלֹא הֲוָה הֲוָה, כָּל שֶׁכֵּן דְּמַאי דַּהֲוָה שֶׁיְּהֵא בַּהֲוָיָיתוֹ בִּשְׁבִילָם, דִּגְמִילוּת חֲסָדִים גַּם כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת בִּיחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁעַל יָדָם יְקֻיַּם הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא [נִזּוֹן] אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
דְּאִלּוּ קִיּוּם הָעוֹלָם יוּכַל לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא דְּמַאי דְּלֹא הֲוָה הֲוָה, כָּל שֶׁכֵּן דְּמַאי דַּהֲוָה שֶׁיְּהֵא בַּהֲוָיָיתוֹ בִּשְׁבִילָם, דִּגְמִילוּת חֲסָדִים גַּם כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת בִּיחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁעַל יָדָם יְקֻיַּם הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא [נִזּוֹן] אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. וּלְעֵיל מִנֵּיהּ כְּתִיב כַּאֲשֶׁר זָמַמְתִּי לְהָרַע לָכֶם וְגוֹ' כֵּן שַׁבְתִּי זָמַמְתִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה לְהֵיטִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אַל תִּירָאוּ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ וְגוֹ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).