עיקר תוספות יום טוב על משנה אבות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ח
וּמַה שֶּׁכָּתַב בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו שֶׁעוֹרְכִין כוּ', לֹא שֶׁהֵם מַטְעִימִים בְּעַצְמָם לִפְנֵי הַדַּיָּנִים, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁמְגַלִּין לְבַעַל דִּין לוֹמַר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הֵם טוֹעֲנִים בִּפְנֵי הַדַּיָּנִים. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
וְלֹא אָמַר תְּהֵא טוֹעֵן כָּךְ. אֶלָּא רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמַּשִּׂיאוֹ עֵצָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, כְּהַהוּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן בְּפֶרֶק ד' דִּכְתֻבּוֹת בְּדִין רְפוּאָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה שֶׁנִּפְרָעִין מִנִּכְסֵי הַבַּעַל, וְיָעַץ לָהֶם רַבִּי יוֹחָנָן קוּצוּ לָהּ מִידֵי. אֲבָל לֹא סָלְקָא דַּעְתָּךְ שֶׁיִּטְעַן לְבַעַל דִּין דִּבְרֵי אָוֶן וּמִרְמָה, שֶׁאֵלּוּ הֵם רְשָׁעִים גְּמוּרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כִּרְשָׁעִים. אֲבָל שְׁנֵיהֶם כְּצַדִּיקִים לֹא, שֶׁאִם כֵּן לֹא יְחַפֵּשׂ בְּטַעֲנוֹתֵיהֶם וְיָדִין כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת וְלֹא יֵרֵד לַאֲמִתַּת הַדִּין. אֲבָל כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּעֵינָיו כִּרְשָׁעִים יְחַפֵּשׂ בְּטַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל אֶחָד כוּ', וּבִשְׁבִיל כָּךְ יֵרֵד לַאֲמִתַּת הַדִּין. דֶּרֶךְ חַיִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
דַּהֲוָה אֲמֵינָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְמִחְשָׁד אֵין זֶה בִּכְלָל וֶהֱוֵי דָּן כוּ' לְכַף זְכוּת. צְרִיכָא: (עיקר תוי"ט).