אור ברסלב
עיני הכהן סימן לד

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן לד

סימן לג

דיני טרפות נפלה לאור:

א' תנן גבי טרפיות העוף נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקין טריפה ואם אדומים כשרה ומבואר בגמ' דה"ד בלב וקורקבן וכבד שדרכן להיות: אדומים והוריקו טריפ' אבל שאר ב"מ שדרכן להיות ירוקין אם נשתנו להיות אדומי' טריפה ואם ירוקין כשרה וכ' הר"ן דהא דקתני ואם אדומים כשרה לאשמועי' אפילו הוסיפו באדמימות וכן באיברים שדרכן להיות ירוקין אפילו הוסיפו בירקות ע"י נפילת האור כשרה וכהתב"ש ה"ה למראה אחר כגון ללובן וכיוצא כשרה דדוקא אדומים שהוריקו וירוקין שהאדימו הוא דטריפה וכן הסכים המח"ב אות ג' ואות י"ב ע"ש וכתב הב"ח הא דקתני מתני' ונחמרו ל"ד אלא אפילו לא נחמרו כיון שנשתנו טריפה והא דקתני נחמרו לאשמועי' דדוקא בשהתה שיעור שראוי ליחמר אבל אם לא שהתה שיעור חימור אפילו נשתנה כשרה וכתב הכנ"הג הג"הט אות ב' דמדברי מהרש"ל נראה דאפילו לא שהתה באור שיעור חימור אם נשתנו טריפה וכ"כ המח"ב אות י"א ובפי' נחמרו יש מי שפי' נתחממו ויש מי שפירש נכווצו ולדברי הב"ח הללו יש נ"מ בין ב' הפי' אם שהתה שיעור חימום ולא שיעור כוויצה ונשתנו אבל לדברי רש"ל לא נ"מ בזה ואם נפלה לאור ואין ידוע אם נחמרו ב"מ צריכה בדיקה ואי ליתה תמן למבדקה אסורה כ"כ הר"ן ופ' מרן בש"ע סימן נ"ב אות ה' וכן הסכים הב"ח אם שהתה שיעור חימור דלא כרש"ל שחולק בזה ע"ש וה"ד בידוע שנפלה לאור וכ"ה האחרונים לפ' מרן בש"ע וכתב התב"ש אפילו לא נאבד אלא אבר א' ושאר איברים לפנינו ולא נשתנו טריפה כ' הרוקח ל"ד נפלה לאור אלא ה"ה למים רותחין והביאו דבריו האחרונים כתב הרדב"ז ח"ב סי' רל"ה אם שלקן ונסתלק הירקות מן האדמימות או האדמימות מן הירקות אף דלא חזרו לגמרי לגוון הא' כשרה דאם איתא שהוא:

מחמת האש ע"י השליקה היה מוסף בשנוי מראה הביאו המח"ב אות ד': ב' הא דלב וכבד וקורקבן שהוריקו טריפה דעת הרא"ה שאינו פוסל בכולן אלא ירוק ככרתי שהוא ורדי בערבי אבל כחלמון ביצה וכיוצא לא וכ"כ הרשב"ץ בחי' אבל בתה"אה והקצר כ' דדוקא בכבד הוא דבעי' ירוק ככרתי אבל בלב וקורקבן אפילו כביעתא טריפה ומדברי הר"מ בפ"ז נר' דבכולהו מראות טריפה בלב וקורקבן וכבד ומשמע עוד מדבריו דאפילו ירוק ככשותא וכיוצא טריפה והפר"ח כ' דהרשב"א לא הכשיר כביעתא בכבד אלא בשמן כמ"ש מהרש"ל אבל לא בכחוש והר"מ מיירי בכחוש והתב"ש הוכיח דהרשב"א מכשיר אפילו בכחוש ומרן בש"ע דין א' פ' כדעת הרא"ה דבכולהו בעי' ככרתי וכתב הש"ך דנר' מדבריו דאפילו בעוף כחוש בעי' ככרתי והמח"ב אות ה' הסכים דבלב וקורקבן נקטי' להחמיר ובכל מין ירוק בין כביעתא שהוא אמארי"לוו הכולל כמה גוונים כחלמון או דיהה ממנו וכיוצא בין ככרתי שהוא ורדי וכל גוונים דשייכי ביה בין כתכלת שהוא אזול הכולל כמה גוונים למינהו הכל יש להטריף וכ"ז כשנפלה לאור אבל אם אין ידוע שנפלה לאור יש להכשיר בהוריקו למראה חלמון או זהב או כשותא וכל מין אמרי"ליו ובכבד אם הוא ירוק ככרתי או אזול למיניהם פסול ואם הוא כמין מראה חלמון וזהב וכל מין אמרי"ליו שהוא בערבי אצ"פר ובלשון אשכנז גע"ל אם הוא שמן כשר אך אם העוף הוא כחוש אם נפלה לאור ומראהו כחלמון יש להחמיר אבל אם אין ידוע שנפלה. לאור יש להכשיר אם מראהו כחלמון וכיוצא:

ובמקומות שהעופות שמנים כבדן אדום יש להחמיר אף כשהוא שמן אם נפלה לאור ונשתנה כמראה חלמון וכיוצא ע"ש:

ג' אם נשתנו מירוק לירוק כגון שדרכן ירוקים ככרתי ונשתנו לירוק דחלמון ביצה וכיוצא נסתפק התב"ש ומסיק להחמיר והמח"ב אות ו' ואות כ' הסכים להקל בזה ע"ש:

ד' עופות המים שמטבען הקורקבן שלהם או הלב והכבד ירוקין ונפלו לאור ונשתנו למראה אדום טריפה ויש מי שכתב דה"ד אם ידוע שנפלה לאור תרנגולת ותורין ובני יונה ואווזות וקורא הם עופות של יבשה ביתיות שלבן וכבדן וקורקבן אדום יש מי שכתב דכבד האווזות לבן ואם נשתנו כחלמון וכחושות יש להטריף ולפי מש"ל דוקא אם ידוע שנפלה לאור בר אווזא יש מ"ש שהוא עוף המים עוף שמסופק אם הוא עוף המים יש להעריכו לאיברי עוף אחר ממינו ואם ישתנו יטריף המח"ב מאות כ"א עד אות כ"ה: ה' השינוי שפוסל הוא אפילו בכ"ש ואפילו לא הגיעו לחלל דכיון שנשתנו מחמת מכוות אש סופן לינקב ש"ע דין א':

ו' השינוי שפוסל בכבד דוקא שנשתנה כנגד המעים דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים או אם הוריק כנגד המכה או כנגד כל מקום חיותה ש"ע שם ומ"ש בראש הדק לאפוקי ראש הגס מפני שאינו כנגד ב"מ ואפילו בראש הדק דוקא אותו חלק ברוחב הכבד שהוא כנגד ב"מ לאפוקי חצי רוחב דכבד שהוא לצד הצלעות הא נגד המעים מבחוץ ונגד המרה:

מבחוץ טריפה מ"ז וש"ד הביאו ה' מח"בר אות כ"ח והטעם בזה שסוף המעים וסוף המרה לינקב ואפילו בכ"ש שהוריק טריפה ואפילו הב"מ לפנינו ואין בהם שום ריעותא טריפה שם אות כ"ז ובמקום חיותא בעי' שהוריק עד שאם ינטל מקום הירקות לא ישאר במקום חיותא כזית ובזה הוא דטריפה ב"י וכ' הרא"ה בב"ה דבמקום חיותא בעי' ירקות סמוך למקום חיותא ממש ולא כנגדו ועש"ך סק"ו כוליא של בהמה אם הוריקה יש להכשיר הש"ד הביאו המח"בר אות ל"א נפלה לאור ונשתנה הושט שהוא אדום והוריק וכן הקנה שהוא לבן והאדים או הוריק לא מצאתי גילוי לד"ז הש"ד וכהמח"ב אות ל' ויראה לי להטריף בושט שנעשה לבן או הקנה שהאדים דאף אם לא נפלה לאור טריפה ואם הוריקו יש לה"ר ממ"ש הרשב"א גבי טחול והע"הש הוכיח דבכולן כשרה זולת ושט שנעשה לבן:

ז' אבל הריאה אין חוששין לה מפני שצלעותיה מגינות עליה ש"ע שם ומשמע אפי' נפלה לאור ונשתנית אבל יש פו' דאם נשתנית טריפה והב"ח מחמיר בנשתנית אפילו בהפ"מ והפר"ח כתב דבירוק כמוריקא טריפה ובירוק ככרתי יש להכשיר בהפ"מ והתב"ש הסכים כהב"ח דבין כביעתא בין ככרתי בין בבהמה בין בעוף וכל מין ירקון אפילו בהפ"מ רק דבעוף א"צ בדיקה והמח"ב אות ל"ב הסכים כהפר"ח והש"ך ע"ש וכהע"הש דאין להקל בשינוי מיהו ה"ד בידוע שנפלה לאור אבל אם אין ידוע ונמצא בה שינוי כשרה כיון שיש מכשירין בשאר איברים באין ידוע שנפלה לאור ע"ש:

ח' טחול שהוריק בסומכיה אפי' הוריק משהו טריפה:

שסופו לינקב מור"ם בהגה שם וה"ד בבהמה אבל בעוף כשרה אחרונים דלא כהפר"ח וכהב"י אפילו נשתייר עובי ד"ז וכ"ה הא האחרונים דלא כהפ"ת שחלק בזה דדוקא בלא נשתייר עד"ז הוא דטריפה ע"ש וכ"ה המח"ב אות ל"ב והע"הש הוכיח מדברי הרדב"ז סי' רל"א דדוקא בלא נשתייר עובי דינר זהב ע"ש:

ט' הא דשינוי פוסל באיברים אלו דוקא כשעמדו בשינוי אחר ששלקן אבל אם שלקן וחזרו למראיתן כשר ואם לא נשתנו בנפילת האור ואירע ששלקן ונשתנו טריפה כיון שנפלה לאור ש"ע דין ב' וג' ומ"מ מותר לאוכלן בלא שליקה אפילו בנפלה לאור דאין מחזיקין ריעותא גמ' בפא"ט ופירש"י שם ע"ש:

ולשון הר"מ אחר ששלקן מעט וממרסין בהם וכתב הב"ח דס"ל דמבושלים הרבה כסתם שליקה שבהש"ס אין שינוי ראיה לאסור ולא החזרה ראיה להתיר ופ' כן ע"ש והש"ך כ' וצ"ע אם יש לסמוך ע"ז להקל ומכ"ש לדידן דלא בקי' בין שלוק למבושל וכ"כ הפר"ח דאין לסמוך ע"ז להקל ע"ש וכהמח"ב דאם נשתנו ע"י נפילת האור ושלקן מעט דהיינו בשיל ולא בשיל וחזרו למראיתן לכ"ע כשרה אבל ע"י בישול גמור אין להכשיר דלא בקי' בין שלוק לבישול עש"ב ועיין להע"הש אות ז' ובענין חזרו למראיתן עמ"ש באות א' בשם הרדב"ז ע"ש:

י' כבד שהיה ירוק ככרתי ושלקוהו וחזר למראיתו מבחוץ אבל מבפנים עדין הוא בשינויו והכשירוהו כיון דלא נפל לאור פר"ח סק"ח וכ"ה האחרונים ודוקא בלא נודע דנפל לאור אבל בנפל לאור אין להכשיר כדמוכח מלשון הפר"ח שאלת יעקב ח"ב סי' ק"ע והביאו המח"ב:

י"א מצאו ירקות בכבד ולא ידעו אם נוטה לאודם גם לא ידעו אם הוריק במקום הפוסל גם לא שלקוהו ונאבד הכבד מהריק"ש הכשיר והפר"ח חלק עליו ואחרונים הסכימו לדברי מהריק"ש המח"ב אות ט"ל:

י"ב מצאו כבד ירוק כעלה אילן והשליכוהו ומלחו האפרוח עם לונבו הרב בני דוד אסר הכל והמח"ב אות מ' התיר הכל:

י"ג אפילו ניכר שנשפך המרה על הכבד אין לתלות הירקון בזה ואין להכשיר מטעם זה דלא כרב א' מח"ב אות מ"ג:

י"ד אין ירקות פוסל בכבד של עוף בייתי שיש במינו מדבריי שכל המדבריים כבדן ירוק ככרתי ש"ע דין ד' ודוקא בכבד אבל לא בלב וקורקבן ת"ה ואחרונים וכתב הפרישה דדוקא בלא נפל לאור הוא דמכשרי' והב"ח והש"ך הכשירו אפי' בנפלה לאור והפר"ח כ' דאין להקל בנפלה לאור וכ"ה האחרונים וכ' המח"ב אות מ"ח דבהפ"מ יש להכשיר ע"ש:

כתב הרב בני דוד צריך לידע כי מין עוף זה המדבריי כבדו ירוק ודאי כדי להכשיר זה הביתיי מח"ב אות מ"ו יש מי שרצה לומר דדוקא כשכל הכבד ירוק הוא דתלי' במדברי אבל אם עוף זה הבייתי קצתו ירוק ולא כולו אין לתלות במין מדבריי ודחה דבריהם הרב בני דוד וכן הוכיח המח"ב אות מ"ז:

ט"ו בתרנגולים אין לומר יש במינן מדבריים שכבד שלהם ירוק נמצא בהם: שינוי ואבדו שא"א לשולקן יש להחמיר המח"ב אות מ"א ומ"ב ע"ש: ט"ז נמצא שינוי באיברים אלו אע"פ שאין ידוע לנו שנפלה לאור טריפה ש"ע דין ו' וכ' בהגה ויש מכשירין בלא ידעי' ויש לסמוך עלייהו וכתב הש"ך דהיינו בהפ"מ וכ"כ הפר"ח וכ"ה המח"ב אות נ"ב:

י"ז אין טרפות שינוי איברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אין שינוי איברים אלו פוסל אפי' ידענו שנפלה לאור ש"ע דין ז' וכתב ההגה וי"א גם בבהמה בידוע שנפלה לאור ונשתנו בני מעיה והכי נהוג וכהש"ך אבל באין ידוע כשרה בבהמה אף במקום דליכא הפ"מ ובידוע כשרה בהפ"מ ודוקא בראינו שנשתנו אבל אם נאבדה וליתא קמן כשרה ומ"מ צריך בדיקה בבהמה לכתחילה היכא דאיתא קמן ע"ש וכ"כ הפר"ח והמח"ב:

י"ח בידוע שנפלה לאור בבהמה והוריק לב שלה אך לא הוריק עד החלל דעתי להקל אבל בהוריק עד בית החלל יש להחמיר הרדב"ז ח"ב סי' רל"א הביאו המח"ב אין להחמיר בבהמה אלא בהוריק ככרתי אבל כביעתא שריא הרדב"ז שם כתב הא"וה דאין אנו בקיאין בבדיקת נפלה לאור וכהש"ך צ"ע שלא כתבו האחרונים מזה ואולי הוא בכלל נפולה ע"כ והתב"ש כתב דיש לסמוך על בדיקתנו וכן הסכים הרב מחזיק ברכה:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה