עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן לא
דיני כללים בנקיבת האיברים:
א' כל אלו הנקבים אם יש במה לתלות כמו בטבח או זאב שנטלם תולין בהם ואם אין דבר לתלות בו וס' אם ניקב מחיים או לאו נוקבין נקב אצלו ומדמין ז"לז ואפילו אין דומין אם משמשו בידים בנקב הס' ימשמשו גם בנקב שעושין לדמותו בו אם דומין לאחר משמוש כשרה לשון מרן בש"ע בר"סי נו"ן ול"ד אם משמשו דנקב אלא אפי' ס' אם משמשו ימשמשו בנקב שעושין לדמותו בו ודוקא אם ודאי לא משמשו בנקב הנמצא אזי לא ימשמשו בנקב החדש שעושין לדמותו בו עיין כנ"הג והמח"ב:
ב' מלשון הש"ע משמע דבתחילה מדמין בלא:
משמוש ואם דומין כשרה וא"צ למשמש בנקב החדש אלא דאם אין דומין הוא דמשמשין אבל מלשון הד"מ נראה דאין מדמין בלא משמוש ועכובא למשמש ועיין מח"ב אות ד':
ג' כל היכא דתלי' בידא דטבחא וכיוצא א"צ להקיף ואם הקיפו ולא דמו כתב הגה"מר דכשרה והביא דבריו רש"ל וש"ך ומהרימ"ט ח"ד סי' ל"ז כ' דל"מ אם מעיקרא התירוה בלא הקפה ואח"כ הקיפו ולא אידמו דאין לאוסרה אלא אפילו אסרה מתחי' ע"י שהקיף ולא אידמו יש להתירה כיון דאיכא למיתלי ואין כאן משום דשויה אנפשיה חתיכה דאיסורא וטועה בדבר משנה הוא ע"ש והפר"ח בסי' ל"ו הוכיח מדברי קצת ראשונים להיפך דאי הקיפו ולא אידמו טריפה בודאי והמח"ב אות ה' הסכים לדברי מהרימ"ט ע"ש: ד' אין אנו בקי' בהקפה האידנא כ"מ בסי' ל"ו דין ה' ומבואר שם דאם הנקב עגול או שחור או פתוח או אדום בידוע שנעשה מחיים וטריפה ואם הוא משוך ולא הושחר ולא האדים בידוע שאחר שחי' וכשרה ואפילו אדום סביב הצלעות נגד הנקב טריפה ול"מ הקפה עיין בטרפיות נקיבת הריאה: ה' אין מדמין אלא בכרס ודקין אבל לא בטחול ולב וקורקבן ש"ע ר"סי ן' אבל לשון הטור אבל לא בכבד וכו' מרן בב"י דהיינו בקנה הכבד דאלו בכבד עצמה לא מיטרפא בניקב והד"מ כ' דמיירי בטרפשא דכבדא וכבר נת' דאין אנו בקי' בהקפה:
ו' כל אבר שנאמר בו שאם ניקב במשהו טריפה כך אם ניטל כולו טריפה בין שניטל ע"י חולי או:
ביד או שנברא חסר וכן אם נברא מב' איברים מאותו אבר טריפה שכל היתר כנטול חוץ מטחול וכל שנאמר בו אם נברא חסר טריפה וכ"ש אם ניטל וכל שאמרנו ניטל טריפה אם נברא חסר כשי' הר"מ אבל הרשב"א כ' גם אם אמרו ניטל חסר נמי טריפה ומרן בש"ע בדין ב' פ' בסתם דעת הרשב"א ואח"כ כ' ויש מכשירין ובב"י כ' דספיקא הוא ואזלי' לחומרא ע"ש וכתב מור"ם בהגה בהפ"מ יש לסמוך אמכשירין והאחרונים הסכימו דאף בהפ"מ טרופה וכ"כ המח"ב דיש להטריף זולת במקומות שנהגו להקל בהפ"מ דיש להם על מה שיסמוכו:
ז' כל אבר שנקיבתו או נטילתו או חסרונו פסל אם נתמסמס פסול ש"ע דין ג' וכ' מור"ם בהגה ואנו אין בקי' בנתמסמס וכל שנשתנה מראית הבשר לריעותא הוי כניקב שם ע"ש וכ' רש"ל והביאו הט"ז דוקא נשתנה הבשר ממראיתו אבל כל שאין רואין שינוי בבשר אין לחוש אפילו נקרע הבשר ועיין בטרפיות הטחול:
ח' אבר שהנקב פוסל בו אם ניקב ועלה בו קרום ונסתם טריפה ודוקא בטרפיות דהוא טריפה מצד עצמו אבל אם אינו טריפה מצד עצמו כגון ניקב טרפש הכבד דהוא טריפה משום דסוף הכבד לינטל אם עלה בו קרום כשר מרן בב"י סי' ע"א ועיין להפ"מ ח"ב סי' קכ"ז:
ט' אי אתיליד ריעותא בשום אבר ונאבד בלא בדיקה אם אותו הטרפיות שנוי במחלוקת אי יש להכשיר מטעם ס"ס עיין בטרפיות המרה:
י' כל הפסולין בנקב אם יש להם חלל עד שינקב:
לחלל ואם אין להם חלל עד שינקבו נקב מפולש ש"ג סי' ל"ג:
י"א ק"ד המוזכר בכ"מ עיין בטרפיות הלב: י"ב תולעים הנמצאים בכרס ודקין ונמצאו נקובים כהב"ח בסימן ל"ו דדוקא בריאה הוא דתלי' בתולעים ואמרי' לאחר שחיטה נקבוה אבל בכרס ודקין לא תלי' אבל הש"ך שם סקי"ז הוכיח מדברי הראשונים דה"ה בכרס ודקין וכל שאר האיברים ודוקא במוח הוא דלא תלי' וכ"כ הפר"ח שם ואופן תליית התולעים עיין בדיני נקיבת הריאה ומשם באר'ה: