אור ברסלב
עיני הכהן סימן כו

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן כו

סימן כה

דיני יתרת בבני מעים:

א' בהמה שנמצאו בו ב' מעים טריפה כגון שיש לה מעי יתיר מתחילתו ועד סופו עד שנמצאו ב' מעים זה בצד זה כמעי העוף או שהיה המעי: יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעוף בין בבהמה אבל אם חזר ונתערב עם המעי ונעשה א' משני ראשיו והרי שניהם מובדלים באמצע ה"ז מותרת ואין כאן יתיר וי"א דבעי' רוחב אצבע קודם שיוצא ליפרד וגם למטה אחר שנתחבר יש כרוחב אצבע בד"א בבהמה אבל בעוף כיוצא בזה כשר מרן בש"ע סי' מ"ז דין א' וב' וכ' בהגה ואפילו כמה ענפים יוצא ממנו כשר וכהט"ז דמ"ש בד"א בבהמה וכו' היינו דברי הי"א שכ' אבל לס' קמייתא כבר כ' דמעי היוצא מן הבד בין בבהמה בין בעוף טריפה אבל הש"ך כתב דמה שמכשיר בעוף היינו שחוזרים ומתערבים אבל אם הוא מובדל טריפה והיינו מ"ש בתחי' בין בבהמה בין בעוף והפר"ח הסכים דבעי' ג' תנאים בבהמה שיהיו מתחברין ברוחב אצבע קודם שיתחיל ליפרד ואורך הפיצול לא יהיה יותר מכאצבע וחוזר ומתערב למטה סמוך לבית הרעי כרוחב אצבע ובעוף נמי אין להכשיר אלא כשיוצא ממנו כענף מן הבד וחוזר ומתערב ואף אם לא ישאר שלם למעלה ולמטה כרוחב אצבע כשרה וכ"פ הב"ח והמח"בר אות ד' ע"ש והפ"ת כ' דגם בבהמה כל שנשאר כרוחב אצבע בצד א' ומצד הב' מחוברין במשהו כשרה וכהתב"ש דבהפ"מ יש לסמוך על פ' הש"ע דלא בעי' אורך הפיצול כרוחב אצבע אבל שלא במקום הפ"מ בעי' ג' תנאים כהפר"ח וכ"ה הש"ד וע"ש מ"ש בשם התב"ש דבהפ"מ צריך אורך הפיצול כרוחב אצבע ע"ש ואינו כן אלא כמ"ש וכ"כ המח"ב דבהפ"מ לא בעי' אורך הפיצול אצבע וכ"ז אינו אלא אם יוצא המעי היתר כענף היוצא מן הבד אבל אם למעלה ולמטה הם מעי א' אף שבאמצע מתפצל הרבה:

יש להכשיר אף שלא בהפסד מרובה המח"ב אות ג' וע"ל אות ו':

ב' תרנגולת שיש לה ב' נקבים מאחריה שבהם היא מוציאה הרעי אם בדקו אותה וראו שהמעי שבו מוציאה הרעי היה א' לבד אלא שפה המעי מתפשט לב' מקומות ובכ"מ היה נקב א' בגוף התרנגולת אבל המעי היה א' כשרה מהר"ש הלוי סי' כ"ה הביאו הפר"ח ועיין בס' מכתם לדוד למהרד"ף ז"ל סי' ב' והכנ"הג הביא תשובת מהרש"ל הנז' וכ' דדוקא אם לא היה שום שינוי במעי אבל אם היה יוצא בד קטן וממנו היה יוצא הרעי למ"א טריפה דהו"ל ניקבו הדקין:

ג' כתב הרוקח ומביאו הפר"ח דהדין עצמו שיש בב' מעים ישנו בב' בית הכוסות או ב' קיבות שאם הדרי ערבי כשרה:

ד' כל מה שנתבאר שהוא טריפה בב' מעים הוא אפילו שפכי להדדי הכנ"הג הגהב"י אות ו':

ה' מעי היוצא מבית הכוסות להמסס כשרה והיוצא מבית הכוסות לכרס טריפה ואי אית לה תרתי סני דיבי טריפה ואי שפכי להדדי כשרה ש"ע דין ג' וד' ואין חילוק בכ"ז בין הדר ערבי ללא הדר ערבי כנ"הג הג"הט אות ו' ותרתי סני דיבי פירש"י שהוא מחובר לדקין בכרס וסתום בראשו: ו' הדרא דכנתא שיוצא מאמצעיתא יתרת שתלוי בדקין כמו מעי קטן באורך אצבע כשרה ש"ע דין ה' וכ' מור"ם בהגה וכ"ז דהיתרת סתום בראשו ואין הרעי יוצא ממנו אבל אם פתוח בראשו טריפה דהרעי נופל לגוף ועוד דהוא נקובת הדקין ע"כ ורש"ל הקשה:

דברי מרן הש"ע אהדדי מ"ש כאן אמ"ש דין א' והבאתיו לעיל אות א' דמעי היוצא כענף מהבד טריפה ע"ש והט"ז תי' דבדין א' איירי שהענף תלוי דאע"פ שהרעי יכול לחזור לתוך המעים מ"מ הוא בדוחק אבל בד"ז דהדרא דכנתא מיירי שמונחים וסובבים סביב הכנתא ובריוח הולך הרעי משם וחוזר למעי ומסיק דמ"מ אין לעשות מעשה להכשיר בענין זה ע"ש והש"ך כתב דבדין א' מיירי שניכר שב' מעים יוצאין כא' ור"ל שהיה עב שנר' כב' אבל הכא מיירי שאינו יוצא מהקיבה ואינו ניכר שהוא כב' אלא שאח"כ בריחוק יוצא מעי א' ומסיק לאסור בכל כה"ג באין הפ"מ ע"ש והפר"ח חילק בין יוצא מהקיבה ליוצא מהדקין דביוצא מהקיבה דוקא הוא דטריפה וכ' לדינא בכל גוונא יש להחמיר ואין לסמוך על הש"ע זולתי בהפ"מ וכ"ז מיירי במעי שיש בו רעי אבל אם אין בו רעי אע"פ שהוא חלול אינו יתיר אלא וריד נמשך מכבד ב"י מהכולבו והביאו הפר"ח והפ"ת כתב דדוקא במעי דק וקצר כאצבע או יתיר קצת הוא דהכשיר כאן גבי יתרת דאין זה מעי יספיק לבהמה אבל אם הוא מספיק טריפה ומסיק להטריף אף אם ארוך קצת שיעור מעי של עוף קטן וא"צ שיהיה כשיעור המעי שכנגדו בבהמה זאת ואין להכשיר אלא כאצבע ודברי הש"ע שכ' כאצבע בדקדוק דלא כהש"ך והפר"ח שכ' ל"ד וכ"כ התב"ש לחלק כמו שחילק הפ"ת ע"ש ועוד חילק בענין אחר ע"ש ומסיק דאין להכשיר מעי יתיר שאינו מעורב בסופו כ"א כשהוא במקום יציאה מהקיבה ברוחב אצבע ולא ניכר שום פירוד או סי' ברוחבו שעתיד ליפרד ויהיה שנים וגם אין אורכו יותר מאורך אצבע וכ"ז בהפ"מ: דוקא ובדליכא הפ"מ יש להחמיר בכל ענין והמח"ב באות ד' כתב דבהפ"מ יש להכשיר אם היה המעי הזה סתום ואין הרעי יוצא ממנו ויהא יוצא מאמצע הדקין והוא ארוך כאצבע וכן לשמחת יו"ט ונראה דאפשר להקל עוד גם הוא ארוך יותר מכאצבע אם הוא הפ"מ או לשיו"ט ע"כ:

ז' כתב הש"ך דוקא בד א' הוא שהכשירו בד"ז דהדרא דכנתא ולא שנים וכן הסכימו האחרונים:

ח' הדרא דכנתא שנמצא באמצע יתרת כעין סני דיבי כיון שצורתו כעין סני דיבי והיה מלא פרש כמוהו אע"פ שאינה במקומה טריפה מבי"ט ח"ב סי' קנ"ט והסכמת האחרונים:

ט' בכל העופות יש תרתי סני דיבי מב' צדדי המעי זה כנגד זה ושניהם שפכי אל המעי שביניהם והיינו רביתייהו מח"ב אות ה' בשם גדולים: י' עוף אחד שלא יש לו אלא אחד סני דיבי טריפה שם אות ו' ואם ידוע בודאי שבמקום א' כמין עוף המצוי בערי איטליא במין זה עצמו ליכא אלא חד סני דיבי יש להכשיר בעוף אשר בערי איטליא שלא נמצא אלא א' סני דיבי שם אות ז':

י"א מעשה שהיה כבש א' שהיו לו ו' קרנים וב' גידי ערוה ומשתין משניהם בפ"א וד' ביצי זכר בב' כיסין ומאחוריו ב' נקבים שמוציא רעי וב' רגלים נוספות אלא שאינן נוגעין עד הקרקע העלה ה' מכתם לדוד למהרד"ף שישחטוהו בלא ברכה ויבדקוהו:

אם אין לו אלא חלחולת אחת מותר דלא כמי שחלק עליו עש"ב ועיין בס' אהל יוסף חיו"ד סי' ז' ע"ש:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה