אור ברסלב
עיני הכהן סימן כד

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן כד

סימן כג

דיני טרפיות השליא:

א' ניטלה השליא בבהמה כ"ע מודו דכשרה ובעוף דעת ר"ח להטריף וחלקו עליו כל הראשונים ומרן בסי' מ"ה פ' דכשרה והאחרונים כ' להחמיר בעוף כדעת ר"ח שדבריו דב"ק מיהו במקום הפ"מ פ' להכשיר:

ב' אם נבראת חסרה השליא בבהמה ודאי כשרה אבל בעוף לדעת ר"ח והאחרונים נר' דתליא בפלו' דרבוותא דהר"מ בפ"ו מה"ש כ' כל אבר שנאמר בו שאם ניטל טריפה אם נברא חסר כשרה וכל שנאמר בו אם חסר טריפה כ"ש אם ניטל ע"ש וה"נ שנאמר אם ניטל טריפה אם נברא חסר כשרה אבל הרשב"א בתה"הא חלק על הר"מ וכ' דנטולה וחסורה כי הדדי נינהו ומרן בסי' ן' דין ב' סתם כדעת הרשב"א וסיים ויש מכשירין בזה ע"ש ונר' עיקר דאם נבראת חסרה השליא אפי' בעוף כשרה אפילו בלא הפ"מ ושעת הדחק מכח ס"ס וכה"ג כתב המח"ב באות ב' וג' בנמצאו ב' ע"ש:

ג' אם נמצאו ב' שליאות בבהמה הרב כנ"הג כתב לדעת המחמירין בניקב טריפה והמח"ב אות ב' הסכים דכשרה מכח ס"ס ע"ש:

ד' ואם נמצאו ב' בעוף המח"ב אות ג' הסכים גם בזה להכשיר אף שאין הפ"מ מכח ס"ס ע"ש והע"הש אות ב' כתב דבעוף אם דבוקות ז"בז מחמירים שלא במקום הפ"מ דכיון שהם דבוקות ז"בז לכ"ע אמרי' כל היתר כנטול דמי וליכא ב' חומרות ע"ש ועיין למרן בית יוסף ס"סי מ"א שכתב דפי' כל יתיר כנטול כאלו נברא חסר מתחי' בריאתו וע"ל פ"ז כתב נמצאו ב' כבדים לדעת הר"מ כשרה דס"ל חסרה הכבד כשרה ע"ש ולפ"ז בשליא כיון דאם חסרה אפשר דר"ח ס"ל כדעת הר"מ דחסורה עדיפא מנטולה וכשרה גם ביתר כן הוא ואף שכתבתי בס' שש"א שם בסי' מ"א דמדברי הרשב"א נר' דכל היתר כנטול היינו כנטול בידי אדם ומהרימ"ט חי"ד סי' י"א כתב דסופו לינטל ע"ש מ"מ:

איכא מיהא פי' הר"מ והוו ב' חומרות וכ"נ עיקר להכשיר ועיין להכנ"הג שהביא הע"הש ועיין בשיו"ב:

ה' ניקבה השליא פלוגתא דרבוותא ומור"ם בהגה כ' ויש להחמיר אם לא במקום הפ"מ ע"ש וכ"ה האחרונים ואין חילוק בין ניקבה ע"י חולי למחט עמ"ש בס' שש"א:

ו' נימוק השליא כתב הרוקח דטריפה דגרע מניטל ומרן בב"י כתב דא"י מנין לו ומור"ם בהגה כתב ויש להחמיר אם לא במקום הפ"מ וכ"ה האחרונים ועמ"ש בס' שש"א בסי' ל"ג ע"ש וכ' ה' פרי האדמה ח"ג דמ"ד שמנהג עי"הק ירושלם ת"ו ושאלוניקי להחמיר כהמחמירין שכתב מור"ם והש"ג כתב שמנהג שאלוניקי אפילו בהפ"מ אוסרין נימוק או ניקב ועיין להרב שער המים אות ג' ע"ש:

ז' נחתך מקצת מן האם כתב הב"ח בתשו' סימן קנ"ו דכשרה ויש מי שחולק והמח"בר אות ז' הכשיר אפילו בלא הפ"מ:

ח' נימוק הולד דעת האחרונים להחמיר ובהפ"מ יש להכשיר מח"ב אות ט': ט' נמצאו ביצים סרוחים ונקרשים הרב אמונת שמואל סי' ח"י הכשיר והביאו הפר"ח והסכים עמו והתב"ש והב"הי כ' דדוקא בהפ"מ הוא דמכשרי' ע"ש וכהמח"ב אות י"ב דבע"הק ירושלים ת"ו ובארץ מצרים נהגו להתיר כהוראת הרב אמונת שמואל והפר"ח וכ"כ בשיורי ברכה בשם הרב קרית חנה שקבלה בידו מרבותיו להתיר ע"ש וכ"כ הש"ג ובלבד שתהיה האם שלמה: י' ניטלה שלפוחית שהמ"ר נקוים לתוכה כ' הטור בשם ראב"ן דכשרה ור"י מטריף וכ"ה רובא דרבוותא ומרן בש"ע סתם דכשרה וסיים ויש אוסרין וכ"ה המח"ב אות ט"ו לאסור אפילו בהפ"מ והש"ג כתב שכן מנהג שאלוניקי: י"א ניקבה שלפוחית של מ"ר כתב מור"ם בהגה דהכי נהוג לאסור וכהתב"ש דיש לאסור בכ"מ אפילו לא נודע המנהג דאיסור זה תלוי באשלי רברבי והסכים כן המח"ב והש"ג כתב שמנהג שאלוניקי להטריף ניקב או נימוק אפילו בהפ"מ:

י"ב ניקב כיס השתן כתב הכרתי דאין זה שלפוחית שמ"ר נקוים לתוכה ואין להוסיף על הטרפיות ע"ש והם דברים תמוהים וכבר דחה דבריו המח"ב אות טו"ב:

י"ג עוף אין לו כיס השתן ואם בטנה צבה וכשקרעוה אחר שחי' יצאו ממנה מ"ז יש לבדוק במעים ובכל האיברים שהנקב פוסל בהם ואם לא נמצא ריעותא כתב הב"ח בתשו' סי' קנ"ז דיש להכשיר והתב"ש כתב דאין להקל אלא בהפ"מ:

י"ד שוורים המשתינים דם יבדוק השלפוחית אם לא ניקבה מותרת הלח"הפ ואם לא בדק יש להקל בהפ"מ הש"ד ואם נמצאת עוד ריעותא אע"פ שע"פ הדין כשר בהצטרף חולי זה הוי כתרתי לריעותא הרב בית לחם יהודה והביאם המח"ב:

ט"ו מחט שנמצאת בשלל של ביצים טריפה כדין מחט שנמצאת בחלל הגוף הט"ז בשם רש"ל וא"וה ע"ש וכ"כ הת"ח כלל צ"ד בשם הש"ד ע"ש:

ט"ז שליא שנשתנית והיתה שחורה ושלקוה ולא חזרה למראיתה כשרה דאעיקרא שנוי מראה דפוסל י"א דוקא כשראינו שנפלה לאור כמ"ש בסי' נ"ב ובניקב האם אי כשרה או טריפה פלוגתא דרבוותא והוי ס"ס זכור לאברהם אות ט' ע"ש וכ"נ דאף דשנוי מראה הוא לקותה ול"ד לניקב מ"מ גם בהא איכא פלוגתא ע"ל אות א' ואות ו':

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה