אור ברסלב
עיני הכהן סימן יט

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן יט

סימן יח

דיני טרפיות הלב:

א' הלב יש לו ג' חללים ניקב לא' מהם טריפה ואפילו אם חלב טרפש הלב סותמו אבל אם הלב עצמו סותמו כשרה מרן בש"ע ר"סי מ' וכתב מור"ם בהגה וי"א דאינו סותם אפילו שומן הלב וכן הסכימו האחרונים:

ב' ניקב ולא הגיע לחלל אם מחמת חולי כשר ואם בקוץ או במחט טריפה מרן בש"ע וע"ל אות י"ד ואם ס' אי מחמת חולי או קוץ כתב הפרישה דטריפה עד שיתברר שהוא מחמת חולי ע"ש ולפמ"ש מרן בש"ע בסי' מ"ט דין ד' דתולין להקל משום דהוי ס"ס הכא נמי כשר:

ג' אם נמצא מחט בלב אין להכשיר אלא בנמצא בסמפונא רבא והקופא לצד חלל הבהמה וליכא הוכחה דהיתה כבר לגואי וחזרה ב"ח וכן הסכימו ז"ל: ד' אם נמצא עצם בתוך הלב כהב"ח מעשה היה והכשירוהו לפי שכך נמלא בצבי כשנתקשה הדם נעשה עצם ואפשר שיהיה נמצא כך לפעמים בבהמה ע"ש והביאו הש"ך אבל. הט"ז חלק עליו גם דמ"א הביאו הכנ"הג חלק עליו גם הפר"ח כתב שאין להכשיר אלא באותו המין שנודע שכן דרכו להיות ומיהו עצם שכל צדדיו גסין ואין בו חדוד כלל יש להכשיר ע"כ וכתב הרב פרי הארץ חיו"ד סי' ט' מעשה שנמצא עצם:

כחצי אצבע ארכו ואצבע רחבו והיה תחוב לרחבו בבשר הלב ולא בחללו והיו השומן והבשר חופין עליו מכל צד והכשירוהו וגם שברו העצם ומצאו בו מוח כמו מח הצלעות והיה מח רך ומטעם זה הכשירוהו דאלו נכנס מבחוץ דרך סמפון הי"ל למוח להיות נרקב ונפסד ע"ש:

ה' לב שהיה עליו כסוי מלא מים והלב כולו בתוכו וקלפו ובדקו ולא נמצא בו שום נקב כשר מהריק"ש בס"סי ט"ל והמח"ב כתב דבעי' שהכסוי סתום מכל צד אבל בלא"ה צריך בדיקה באיברים הפנימים והפ"מ ואם לא היה רק כסוי בלא מים כשרה ע"ש שכ"כ משם הרב פרי מגדים והסכים עמו:

ו' נמצא על הלב בין אוזניו תוספת כמו אוטם והיו בו ב' א' רך קצת וא' קשה מאד והלב לא נשתנה והשומן שעליו לא לקה וקרעו הלב לשנים ולא נמצא בו שום נקב וקלפו הבשר שבפנים עד שהגיעו למקום האטום ונמצא בשר חי ואז קרעו האטום ויצא ממנו ליחה ירוקה כשרה הרשב"ץ בספר יבין שמועה דף ז' ע"ד וע"ל אות כ"ה:

ז' קנה הלב והוא קנה שומן היורד בין ב' ערוגות הריאה וכן המזרק הגדול שיוצא ממנו לריאה אם ניקב לחללו במשהו מרן בש"ע והא דשומן היורד בין ב' ערוגות טריפה בניקב דוקא שלא במקום פיות הסמפונות אבל במקום פיות הסמפונות כשר דהיינו רביתיה ב"י וש"ך בס"סי ל"ב ודוקא בנקבים שבאו מעצמם אבל נקבים הבאים מחמת מחט טריפה ש"ג:

ח' אם ניקב הלב נקב מפולש מצד לצד בעובי הבשר ולא הגיע לחלל כשרה ב"ח וכתב:

הפר"ח שכ"נ מדברי הר"ן ע"ש:

ט' ניטל הלב בין ביד בין מחמת חולי טריפה מרן בש"ע:

י' אם נחתך חתיכה מהלב במקום עובי הבשר ולא הגיע לחלל כהיפ"ת בב"ר פמ"ו סי' ד' דטריפה דגרע מניקב והע"הש חלק עליו וכן נראה עיקר כמו שהוכחתי בס' שש"א:

י"א שומן הלב (מסקנת האחרונים דהיינו טרפש הלב) שדבוק בלב ואדוק מאד מפרידין אותו בסכין ואם נמצא שם או בעובי הלב ק"ד אסור מרן בש"ע בשם יש מ"ש וכתב מור"ם בהגה דאפי' נצרר הדם לבד טריפה והפר"ח מקיל אפילו בק"ד ולא מטריף אלא אם נמצא בחללו רושם דם שניכר אפילו בחלל וכהפ"ת דהמורה להתירה כהפר"ח אין מוחין בידו ובהפ"מ מקלינן וכ"כ הכרתי דבהפסד מרובה יש להקל וע"ל אות י"ו:

י"ב פתחו התרנגולת ולא מצאו לה לב טריפה ואין להכשיר אלא אם נמצא שם חתול דיש מקום לתלות שאכלו החתול מסקנת האחרונים דלא כמהר"ץ בתשובה סי' ע"ז:

י"ג אם נמצאו ב' לבבות טריפה כנ"הג ממהרי"ו ועיין בטרפיות המרה אות כ"ט:

י"ד אם נתחב הקוץ לפנינו כנגד הלב ושחטוה מיד ומצאו שעדין תחוב בלב ולא הגיע לחלל אין חוששין שמא ניקב א' מאיברים הפנימיים מרן בש"ע בר"סי נ"א וע"ל אות ב':

ט"ו בועא או סירכא בקנה הלב או בכ"מ חוץ:

מהריאה כשרה מרן בש"ע ס"סי ל"ז ועיין בטרפיות בני מעיים אות ל"ו ומשם בא'רה:

ט"ז אם לא היה סרוך שומן הלב ונמצא ק"ד או נצרר בעובי הבשר ולא הגיע לחלל מדברי הכנ"הג הגהב"י אות י"א שכתב דדין נצרר שכתב הא"וה בשם ראבי"ה הוא המעשה גופיה דראבי"ה שהביא המרדכי ע"ש נר' דבכה"ג טריפה דהא"וה לא כ' דסרוך משמע סירכא זו אינה גורמת כלל ולראבי"ה אפילו בלא סירכא טריפה אבל מהר"י פינטו הביאו ה' שיורי ברכה כ' דבק"ד במעשה שהביא המרדכי הא דטריפה משום צירוף הסירכא ע"ש ואף דאין חשש סירכות אלא בריאה מ"מ כשיש ק"ד חיישינן וכמ"ש הפלתי וכן צדד הרב בתי כהונה בפסקי דינין כ"י הביאו המח"ב די"ל דדוקא בריעותא דסירכא הוא דהטריף ראבי"ה ע"ש (וממה שהוכיח הד"מ בראש הסי' ממעשה זה דראבי"ה דשומן הלב עצמו אינו סותם ע"ש נראה דלאו מטעם סירכא מטריף דכיון דאיירי בשומן הלב היינו רביתיה ולאו סי' היא וכמ"ש הט"ז סק"ב וא"כ דברי מור"ם בהגה א"ש כפשטן והוא מוכרח בדעת מור"ם דלא כמהר"י פינטו שכ' דנצרר הדם שכ' מור"ם בהגה איירי בנצרר עד לחללו מיהו לפמ"ש האחרונים דאיירי בטרפש הלב דלא כהד"מ יש לצדד בדעת ראבי"ה:): י"ז אם נמצא ק"ד או נצרר על חוד הלב ולא נכנס בעובי הבשר כשרה לכ"ע המח"ב משם ה' בתי כהונה בפס"ד:

י"ח ק"ד היינו ממשות או דם צרור בעובי הבשר אבל האדים הבשר לחוד אינו מזיק המח"ב:

משם הרב חוט השני סי' ס"ט:

י"ט אם נמצאו ב' לבבות וא' מהם לקוי כגון שיש בו עצם להמטריפין לעיל באות ד' וכיוצא לכאורה י"ל דהלב שהוא לקוי הוי כחתיכת בשר ומתכשר בלב הכשר וכה"ג איתא בסי' מ"ד דין ז' גבי כליות ומה גם אם הלב הלקוי הוא עומד למטה או למעלה מהלב הכשר דיש לדון בו כחתיכת בשר ועיין אחרונים שם גבי כליות מיהו הא ליתא דדוקא בכליות הוא דאמרי' הכי שהרי אם ליתנהו כלל כשרה אבל בלב שאם ניטל טריפה בתחי' קודם שהיה לקוי היה טריפה דאמרי' כל היתר כנטול ואיך תחזור להכשירה וכה"ג כ' בש"ע שם דין ו' וכן ראיתי להרב שפתי דעת בסי' מ"ד אות ט"ו שכ"כ בשני כבדים וא' מהן לקותה ע"ש והוא פשוט:

נמצאו ב' לבבות וא' מהם קרעוהו ולא מצאו בו שום חלל אלא גוש בשר נסתפק בזה הרב שפתי זהב והצ"ע:

אם הב' לבבות דבוקים בתחילתן או בסופן הכשיר שם השפתי זהב ע"ש: כ' אם ניקב לחללו מבפנים ע"י חולי ועור הלב מבחוץ מכל צדדיו שלם שלא ניקב כהט"ז בסי' מ"ג סק"ב דטריפה והש"ך בנק"הכ שם חלק עליו דבלב בכה"ג כשר אם העור מכל צדדיו שלם וכהפר"ח שם דגם הט"ז לא איירי אלא בקרום שעליו אבל העור מגין ע"ש והמח"ב שם כתב דגם הש"ך. הבין כן בדברי הט"ז דאקרום משתעי וחלק עליו בזה ע"ש נמצא דבעור נקטי' דמגין ואם לא ניקב העור כשר ובקרום פלוגתא ונקטי' להחמיר כמ"ש המח"ב שם גבי טחול ועמ"ש:

בטרפיות הטחול אות ו':

כ"א אם נמצא הלב נקוב ונתברר שמתחילת בריאתו כך נברא לכאורה לפמ"ש הט"ז בסי' מ"ג סק"ב גבי טחול דנברא נקוב כשר גם כאן יש להכשיר אמנם הצ"צ סי' ע"א מסיק דבאיברים שיש להם חלל כמו לב ומרה אם נברא כך טריפה ע"ש ועמ"ש בטרפיות הטחול ע"ד הט"ז:

כ"ב אם נמצא מחט בטרפש הלב טריפה מרן בש"ע דין ג' והטעם דחיישי' שמא ניקב א' מאיברים הפנימיים כמו מחט שנמצא בחלל הגוף וס' טריפה הוי כמו טרפשא דכבדא בסי' מ"א ועמ"ש בטרפיות הכבד ואם ניקב הטרפשא דליבא כשר עיין בב"י סי' מ"א:

כ"ג אווזא שהעור שלם מבחוץ והעצם האמצעי נחלק לב' כרוחב אצבעיים ונר' משם הלב והכבד והיה נראה שכך הוא מתחי' בריאתו כשרה צ"צ סי' ע"ו והביא דבריו המנ"י כלל צ"ד אות י"א:

כ"ד לב שנמצא בו בועא שנקשה הליחה ונמצאת כמו ביצה מבושלת וקיימא גלדי גלדי ובדקו בקנה הלב ובחלל הלב ולא היה בו שום ריעותא ושוב ראו שנמצאת באוזן הלב והכשירה כיון שאין שום ריעותא בסמפוני וקנה וחלל הלב פרי הארץ סי' יו"ד וע"ל אות ו' מ"ש בשם הרשב"ץ:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה