אור ברסלב
עיני הכהן סימן יז

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן יז

סימן טז

דיני מראות הפוסלות בריאה:

א' ד' מראות פוסלות בריאה וסימנך בבי"ש בשר בקעת ירוק שחור וז"ל הש"ע סי' ל"ח ריאה שנמצא בה כ"ש שחור כדיו או שהוא דומה למראה בשר או שהוא ירוק אמריליו בלעז ובל"א געל בין שהוא כמראה חלמון ביצה בין שהוא כמראה כרכום בין שהוא כמראה:

כשותא טריפה וכן אם היא כמראה הבקעת שהיא לבנה כבקעת אסורה ויש מי שאומר דהיינו כעין חריות דקל ע"כ פי' הש"ך בין בכרכום בין בנצבעים ממנו:.:

ב' ירוק כזהב או כשעוה או ככנף של טווס או כהורקת פני אדם החולה או כאתרוג טריפה ש"ך סק"א ט"ז:

ג' כלובן ביצה כתב מור"ם בהגה י"א טריפה וכהש"ך דוקא כלובן ביצה אחר שנתבשלה אבל בעודה חיה אינה רק זהרורית אבל כחלמון ביצה אפילו חיה: ד' מראות הכשרות המזכרות בגמ' ובש"ע הם אלו שחורה כמראה הכחול או ירוקה ככרתי או כמראה הכבד או כמראה הטחול או שהיא אדומה אפילו בתכלית האודם:

ה' אם אחר נפיחה הוא שנמצאו מראות הפוסלות טריפה דבנפיחה משערי' בכל טרפיות הריאה שמ"ח סי"ב:

ו' אם יש הרבה מראות הכשרות בריאה וסמוכות להדדי אם אינו הפ"מ אסור דהוי כתרתי לריעותא ובהפ"מ יש להכשיר משבצות זהב:

ז' ירוקה ואדומה בחדא ריאה טריפה ממ"נ הכ"וף והמז"ה הכשיר די"ל מקומות יש בריאה במקום א' נבלע הדם ובמ"א עדין לא נבלע דמו: ח' כל אלו מראות הפוסלות אינן פוסלות עד שנופחים אותה וממרס אותה בידו אם נשתנית למראה המותר מותר ואם עמדה בעיניה אסורה ש"ע דין ב' ומשמע דא"צ לחזור כמראה הריאה אלא:

כמראה המראות הכשרות די בזה להכשיר אבל רש"ל כתב דבעי' כמראה הריאה וכן הסכים הט"ז אבל הש"ך והפר"ח הסכימו לדעת הש"ע וכ"כ הנ"ב הביאו המח"ב וכ"ה השמ"ח בהפ"מ:

ט' מראות הכשרות על הגבשושית הוו תרתי לריעותא שמ"ח בסימן ל"ז ועיין להמח"ב אות ו':

י' מראה אודם אפילו שנכנס לבשר כשר שמ"ח דלא כדמ"א ומראה המותר א"צ שינוי כלל אחר הנפיחה שם וש"ך סק"ז:

י"א אין מראות הפוסלות פוסלות אלא כשהשינוי בעור מחמתו ולא מחמת המוגלא שבתוכו ש"ע דין ג' וכ' בהגה וכן אם בא השינוי מראה מכח שער שחור או דם נצרר המונח בריאה כשר וכתב השמ"ח אם לא בדק אם מחמת המוגלא או לא טריפה:

י"ב אם יש מכה בדופן נגד מקום האדום בריאה דעת ר"א להטריף ופ' מור"ם בהגה ודעת רש"ל מסכמת כרוב הפו' להכשיר וכ"ד מרן בב"י וכ"ד הפר"ח ודעת האחרונים להכשיר בהפ"מ וכהט"ז דאם חוזר למראה ריאה אחר נפיחה כשר לכ"ע דלא כמי שמטריף גם בזו וכן הסכים הש"ך להכשיר בזה כתב מרן בב"י אם ממשמש בו ונופל הבשר ונחתך טריפה והמח"בר הביא דין זה בשם מהריק"ש ע"ש:

י"ג מראה הפוסל אפילו ע"ג העור העליון לבד ץ ולא נכנס בתוך הקרומים טריפה ט"ז סוף הסי' ודלא כמי שחולק בזה והפר"ח מכשיר אם לא היה המראה אלא בעור העליון והשמ"ח הקיל לצורך גדול:

וכתב עוד השמ"ח אם לא נכנס המראה הפסול רק לעור העליון והתחתון נהפך למראה אחר לכ"ע פסולה וכ"כ המז"ה סוף הסי':

י"ד מראה פסול ע"ג בועא אינו פוסל ומ"מ בדיקה בעי אם לוקח המגולה וחוזר למראה המותר כשרה תב"ש ועיין הט"ז סוף הסי':

ט"ו מראה הזז ממקומו פעם כאן ופעם כאן כשרה ומ"מ יש לבדוק אח"ז מהו אם מוגלא וכו' הש"ד:

ט"ז יש לה קליפות כמין נתק והיא שלמה כשרה ש"ע סוף הסי' וכהפר"ח דכשרה בלא בדיקה וה"ה אם יש סירכא בין נתק לנתק וכהש"ד דצריך לקלוף הנתק ולנופחה אח"כ ע"ש:

י"ז כל הפוסל בבהמה במראות ובועות וסירכות פוסל בעוף זולת ריאה של עוף במקום שמונחת על הצלעות שם דרכה להיות נסרכת לצלעות אלא שאין צריך לבדוק בריאה של עוף שאין הטרפיות מצוי בה ש"ד סוף הסי': י"ח מראות משונות אשר לא נזכרו התב"ש פוסל והנ"ב חיו"ד סי' יו"ד התיר והביאו המח"בר:

י"ט בדין יש מכה בדופן כנגד הנז' באות י"ב כתב מטה יוסף הביאו המח"ב אם המכה בבשר שבין הצלעות אף שהאדימה הריאה כשרה:

כ' מראות הפוסלות בריאה אם חזר למראיתן אחר שליקה צ"ע אי כשרה כמו נפלה לאור תפארת למשה דף ח' והמח"ב כ' אם ידוע ודאי שלא:

נפלה לאור אפילו נשלקה וחזרה למראית הכשר טריפה:

כ"א מראה שומשמין הוא ממראות הפוסלין עיין מח"ב אות ג':

כ"ב להרגיש בהנחת היד אם יש מראה ד' סימנים כשירגיש מקום קר בריאה או מקום שאינו חלק כשאר הריאה או מקום קשה או נפוח יותר משאר בשר הריאה וטוב שיזהר כשיכניס ידו לבדוק שיכוין דעתו לדברים אלו וכשימצא איזה מראה בריאה ממראות הפוסלות ימרס בידו הרבה בריאה ואם לא נהפך המראה יפתח העור הוא הקרום ואם אותו המראה הנראה על העור הוא בבשר דוקא והעור נקי מכל מראה כשרה ואם יראה המראה בעור אחר הפתיחה יראה אם יש במקום המראה מוגלא בבשר שהוא כמין רוק כשרה וגם יפתח בסכין לראות שמא הוא טינרי או נמצא לפעמים בלוע בבשר הריאה ולפעמים ימצא כמו דברים גבוהים על הבשר ונצמחים בעיגול תוך בשר הריאה ונראה עיגולו לבן וקשה בתוך בשר הריאה ואינו יורד הרבה למטה בריאה והוא כשר דלא כמי שאסר דהא מדברי מרן בדין ג' מוכח דכיון שיש מוגלא אף שהשינוי בעור כשר והכי נהוג מטה יוסף והביאו המח"ב וז"ל הרשב"ץ ח"ג סי' ל"ב בשם הרא"ה ריאה דקיימא גילדי גילדי והן צמחין ונמצא בה מהמראות הפוסלות היא מותרת דכיון שיש בה צמחין אנו תולין שינוי המראות מפני הצמחין ע"ש:

כ"ג ריאה שנחתכה ונמצא בחלק ממנה מהמראות הפוסלות מותרת מטעם ס"ס שמא כשהוציאה מן הבהמה לא היה בה זה המראה שידוע:

שמשתנה מראה שלה ואת"ל שהיה בה זה המראה שמא אם נפחנה אותה חזרה למראה כשר הרשב"ץ שם והביאו המח"בר:

כ"ד אם נשתנית מראה הריאה לבן כמראה חלב טריפה ט"ז ס"סי ט"ל:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה