עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן טז
דיני טרפיות הבועות:
א' ריאה שנמצאו בה אבעבועות אפילו אם הם גדולים הרבה אם היו מלאים רוח או מים זכים או ליחה הנמשכת כדבש וכיוצא בה או ליחה יבשה וקשה אפילו כאבן ה"ז מותרת ואם נמצאת בהם ליחה סרוחה או מים סרוחים או עכורים ה"ז טריפה כ"ד הרי"ף והר"מ ופ' מרן בש"ע סי' ל"ז דין א' וכתב בהגה ורבים מכשירין אפילו בעכורים וסרוחים וכן המנהג להכשיר בועות בכל ענין אם אינן סמוכות וכהש"ך בדעת מור"ם אפילו מלאים מוגלא עכורה וסרוחה ול"ד מים:
ב' הרמב"ם מצריך בדיקת הסמפון אפילו במים זכים וכתב הב"י דיחיד הוא בסברא זו ע"ש והיש"ש בפא"ט סי' ל"ז כתב בשם מהרי"ו דמשמע מתוך האלפסי דבועא גדולה ונוגעת בסמפון צריך בדיקת הסמפון ע"ש ואפשר דשאני היכא דמגיע לסמפון וכ"כ המז"ה אות א':
ג' קצת מהאחרונים הזכירו בדבריהם מים מלוחים טריפה וכתב המח"ב בשם זקנו שלא נזכר בדברי הפו' ואפשר דסתם מלוחים הם עכורים:
ד' אם יש הרבה בועות ובדק א' מהם ונמצאו בו מ"ז א"צ לבדוק השאר דודאי כולם מלאים מ"ז וכשיקבל המים צריך לקבלן בכלי ולא ביד גם אל ינקוב בסכין כי יעשו מלוחים שם ע"פ הקבלה:
ה' סירכא תלויה יוצאה מן הבועה טריפה ש"ע דין ב' וכהט"ז מכ"ש אם יש סירכא:
גמורה דהיינו שדבוקה למקום אחר ול"מ מה שנוהגים למעך ולמשמש בסירכות ואפילו יוצאה מטינרי טריפה ול"מ משמוש ע"ש וה"ה בדבוקה למ"א אבל סירכא תלויה יוצאה מטינרי כשרה ע"ש בסק"ג:
ו' סירכא תלויה בבועא שיש בה מ"ז דעת הב"ח דכשרה למאן דמכשיר בב' בועי דסמיכי ומ"ז וכ"נ דעת. הש"ך סקכ"ג אבל הט"ז כתב דטריפה לכ"ע ע"ש ועיין להמז"ה ולהתב"ש:
ז' סירכא תלויה מבועא התב"ש הקיל בהפ"מ למעך ובל"י אות ג' כתב בפשיטות דלא מהני מיעוך והביאו המז"ה:
ח' סירכא מינה ובה מטינרי י"ל בהפ"מ המז"ה שם ע"ש:
ט' סירכא היוצאה מבועא בין אונה לאונה למטה מחציין אם אין שם חלון כשרה ואם יש שם חלון טריפה וכן בין אונה לאומה אפילו בלא חלון טריפה דכיון דיש שמטריפין כה"ג בסי' לחוד כאן דיש ריעותא דבועא הוו תרתי לריעותא ט"ז שם ומטינרי יש להקל המז"ה שם:
י' ב' בועות בין ב' חיתוכים ונסרכו למטה מחציין טריפה אפילו אין חלון ד"מ בסי' ט"ל וכתב השמ"ח שם סקמ"ד ה"ה בועא גדולה שאינ' מניחם לידבק יפה טריפה:
י"א סירכא תלויה מבועא אפילו באונה לא אמרי' דופן מגין עליה מרן בב"י בשם הראב"ד ובבד"ה כתב הטעם דהא קי"ל דריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה דוקא בסבוך וסריך הוא:
דכשרה והיש"ש בפא"ט בסי' כ"ח כתב דלא אמרי' דופן מגין והיינו רביתייהו אלא על חלוקת הריאה שאז היא מתדבקת יפה משא"כ בבועה הבולטת ועיין להש"ך סק"ב:
י"ב בועא העומדת במקום שאר ריעותא אע"פ דכשר בלא"ה כגון בגבשושית או במקום דמשמעת קול או שהבועא בעצמה משמעת קול טריפה מור"ם בהגה דין ב' וכהש"ך בשם ד"מ דאם עור הבועא משתנית למראה ריאה אע"ג דעומדת בגבשושית או שאר ריעותא כשרה דכיון דיש בו מראה ריאה לא הוי אלא כמו חסרון מבפנים וכ"כ השמ"ח סקל"ז ומבואר מדבריו שם דמראה ריאה היינו שיעלה קצת בשר עליה ע"ש:
י"ג תרתי לריעותא לא מטריף אלא כשהם זעג"ז או שהם סמוכים עד שאין הפרש קש ביניהם שמ"ח ותב"ש והביאו המז"ה ע"כ לא הוי תרתי לריעותא אלא כשהשני ריעותות מב' שמות כגון סירכא ובועא אבל כשהם משם א' כשרה וכמ"ש מדברי הט"ז סק"ג ע"ש ע"כ לא הוו תרתי לריעותא אלא כשהב' ריעותות מעידות עדות א' כגון סירכא ובועא שניהם מעידות שניקבה הריאה אבל סירכא תלויה מתוך האטום להרשב"א טעם האטום מפני שאין מניף על הלב וסופו לינטל וטעם הסירכא משום נקב כה"ג לא הוי תר"ל:
י"ד בועא בגבשושית דוקא כט"ד ובועא עליה אבל בפחות מט"ד כשרה אבל יתיר מגבה ובועא עליה אפילו בפחות מט"ד טריפה כיון דיש מטריפין אפילו בלא בועא:.:
ט"ו מורסא או טינרי אגבשושית או אמקום:
דמשמעת קול כשרה דדוקא בועא אמרו שמ"ח מז"ה:
ט"ז בועא ע"ג גבשושית דטריפה נסתפק המז"ה אי היינו דוקא מגבה אבל גבשושית מקמא לא הוי ריעותא והצ"ע בזה:
י"ז מראה הכשר שנתבארו בדיני מראות הריאה אם היה ע"ג גבשושית טריפה שמ"ח והביאו המז"ה:
י"ח בועא על הקמט וחסרון מבחוץ הוי תר"ל כיון דר"מ פוסל חסרון בחוץ אע"פ שאינו ככף פשוטה שמ"ח ועיין בטרפיות הסירכות אות ס"ח: י"ט בועא על יתרת בדרי דאוני וכ"ש יתרת מקמא טריפה סירכא מתוך מראה כשרה נתקים בריאה ויש אצלם מראה הכשר הניחו בצ"ע:
כ' ב' ורדות א' בימין וא' בשמאל ויש עליו סירכא תלויה או בועא הוי תר"ל אם יש יתיר כיס בימין ואצלו סי' טריפה ב' טינרי דסמיכי לאהדדי וסי' תלויה באחת מהן י"ל כיון דאיכא מאן דמטריף המז"ה ועמ"ש פרטי דינין נלאתי נשא:
כ"א סירכא תלויה מטינרי לכיס מקצת מורים הורו לאיסורא כיון דיש כיס לטינרי דינו כבועא דטריפה ומקצת מורים והם מומחין הורו להכשיר מח"ב וכ' בשם רבו דמסיק להתיר בפשיטות:
כ"ב תרי בועי דסמיכי טריפה אפילו מליאות מ"ז ואם היא א' ונראית כשנים נוקבין אותה בא' מצדיה אם שופכת למקום א' אחת היא וכשרה וא"ל טריפה וה"מ כשיש בהם מוגלא או מים אבל אם הם:
צמחים קשים אע"ג דסמיכי אהדדי כשרה מרן בש"ע דין ג' וטעמא דסמיכי דטריפה לרש"י משום דאיכא הוכחה שניקבה הריאה ולהרשב"א משום שדוחקות זא"ז וסופו לינקב וכתב רש"ל היכא דשפכי למ"א דכשרה צריך לבדוק בכיס דאם יש לכל א' כיס בפ"ע טריפה וכתב השמ"ח לכתחילה צריך בדיקה אבל בדיעבד כשרה:
כ"ג אם נקבוה ולא שפכי ונתנו לתוכה מים ונתמלאה הב' הש"ך סקל"ג מטריף אבל הרב כנ"הג הג"הט אות כ"ב מכשיר והשמ"ח הסכים כהש"ך וכ"כ המז"ה וכ' דוקא שקרובות הם בלי הפרש קש או ב' חוטי שער:
כ"ד אם בתחתיהן סמוכות והולכות ומתרחבות לטעמא דרש"י הנ"ל טריפה ולהרשב"א כשרה ואם בתחתיהן מרוחקין כרוחב קש ולמעלה סמוכות להרשב"א טריפה ולרש"י כשרה ובועא וטינרי לרש"י כשרה ולהרשב"א לדעת הט"ז סק"ד טריפה עוד יש כ"מ במ"ז או מלאות רוח וכתב התב"ש דיש להחמיר בכל הפי' זולת במ"ז או מלאות רוח או בועא וטינרי דיש להכשיר בהפ"מ וכמ"ש הפר"ח ועיין להמז"ה:
כ"ה בצמחים קשים שכתב מרן דכשר כהט"ז היינו שאין בהם ליחה וזהו טינרי אבל אם יש טיפת ליחה הוי בועא וכ"כ השמ"ח והמז"ה דלא כרש"ל שכתב דכל שאין. בו טיפת ליחה נק' אטום ע"ש וכתב דיש לבדוק אח"ז ואם לא בדק טריפה:
כ"ו כתב מור"ם בהגה וה"ה מורסא שבריאה דהיינו שקרום הריאה מכסה אותה ואינה גדורה מבשר הריאה דכשרה וכתב דאפילו העור:
שעליה מראה מוגלא כשרה כיון דאינה גבוהה ואפילו בועא אם אינ' גבוהה כשרה והכל אחר הנפיחה דלא כמי שכתב דבועא אפילו אינה גבוהה ועיין להש"ד ואם גבוהה אפילו פחות מט"ד אסור משום סמיכי ש"ך ואם א' היא אפילו כט"ד אינה אוסרת משום יתרת ע"ג אפילו יש לה חדוד בראשה פר"ח בק"א ואם הבועא אינה משרשת בריאה אלא משהו יש להחמיר שם ועיין ש"ד: כ"ז תרי מורסי או מורסא ובועא כשרה לכ"ע ש"ד סק"י:
כ"ח כתב מור"ם בהגה לא מקרי סמוכים אלא כשאין ביניהם ב' חוטי שער וכהש"ך דרש"ל כ' דבעי' הפרש רוחב קש והתב"ש הקיל בהפ"מ בב' חוטי שער וכתב הש"ד דאם יש רוחב קש בראשיתן אפילו שהם באמצעיתן כשרה ע"כ בהגה והוא שיהא דמה שמפרש ביניהם מראה ריאה וכהש"ך אבל מראה מוגלא או שאר מראות הכשרות בריאה טריפה כיון שיש מוגלא תחתיו:
כ"ט אם נקלף עור הריאה שעל הבועא אפילו שנשאר עור הבועא טריפה ט"ז וכתב השמ"ח ה"ה נקב בועה ישנה שנקלף קרום העליון במשמוש היד טריפה אם הבועא נקלפת מעל הריאה ותחתיה הריאה שלמה טריפה בל"י כנ"הג הג"הט אות ב' וכ"ז אפילו בבועא א' ועיין מז"ה:
ל' כתב מור"ם בהגה יש מכשירין אפילו ב' בועי דסמיכי אם המים שבהם זקים ומתוקים וצלולים ויש להלך אחר המנהג או לפי ענין ההפסד ושעת הדחק ובועי בשיפולי ריאה ובהם מ"ז דינו כמו בסמיכי:
ובמקום שאין מנהג אוסרים ט"ז וכהש"ך דבשיפולי סגי בחוט שער אחד לכ"ע:
ל"א בועא על חריץ וקמט טריפה דהוי כב' בועי דסמיכי מור"ם בהגה וכהש"ך דמ"כ באונה עליונה של ימין במקום חריץ ע"כ דיש לאסור אפילו במ"ז וכ"כ התב"ש והש"ד:
ל"ב ב' בועות זו כנגד זו בין ב' אונות כשרה הגה שם וכתב הש"ד אפילו למטה מחציין ע"כ מור"ם בהגה בועא וטינרי כה"ג טריפה דהטינרי קשה ומנקבת הבועא שכנגדה בועי וטינרי סמיכי זא"ז כשרה:
ל"ג אבעבוע שנמצא בשיפולי הריאה נוהגין לאסור אם אין בשר כ"ש מקיף מכל צד ודוקא בועא אבל טינרי כשר בשיפולי ריאה ושיפולי היינו תחתית האומה או האונה אבל לא החיתוכין שבין אונה לאונה ש"ע דין ד' וכ' ההגה וי"א דבכ"מ שיש שם חידוד מקרי שיפולי ריאה ולכן יש להטריף. אפילו למעלה במקום שהריאה דבוקה לשדרה אם הוא נגד חיתוך האונות שעדין הריאה שם חדה ונקרא שיפולי אבל נגר האומות כשר דלא הוי שם שיפולי דשם הריאה רחבה ויש לילך בזה אחר המנהג ואם אין חוט בשר מקיף נופחין אותה וממשמש נגד הבועא אם ע"י כך חוט בשר מקיף כשרה והוא שיהיה בהקף בשר מראה ריאה ואם לא היה בהקף מראה בשר ובאו אח"כ מומחין ובודקין ונפחוה ומשמשו בו וע"י בקיאותן וכחן יפה שנפחו היטב ומשמשו בבקיאות עשו שהיה שם הקף בשר כשרה והסכימו האחרונים אפילו כחוט שער א' סגי כיון שד"ז אין לו שורש בגמרא אלא מדברי כה"ג ומטעם זה הקילו:
בטינרי בשיפולי וכן במורסא וכ' התב"ש דמאן דמקיל במ"ז בסמיכי מקיל בזה והמז"ה חלק בזה אבל מלאות רוח הסכים להכשיר גם הסכימו האחרונים אפי' בהיקף מראה ריאה ועיין להש"ד ואם לא ראו חוט מקיף ונאבדה הריאה מכשיר מהרשד"ם וכ"כ הכנ"הג וכתב הש"ד דאם קרעה במזיד הוי כמבטל איסור לכתחלה ולדידיה אסור:
ל"ד שמעתי תרי בועי דסמיכי או בועא בשיפולי או בועא מע"לע אם עולה קרום הריאה ומכסה הבועות כ"כ שאינה ניכרת כשרה המח"בר:
ל"ה ב' בועות סמוכות וסירכא קטנה מבועא לבועא הורה הפ"מ ח"ב סי' קנ"א להטריף מח"בר סי' ט"ל אות ח"י:
ל"ו בועא בריאה וניכרת מעבר אחר אע"ג דלא שפכי אהדדי כשרה ש"ע דין ה' וכתב בב"י מיהו היכא דקיימא נגד הסמפונות חוששין לדברי הר"מ ובודקין הסמפון שביניהם אבל מור"ם בהגה כתב וה"מ דלא קיימי במקום הסמפונות אבל אי קיימי במקום סמפונות דהיינו ב' אצבעות מן השיפולי בדקה וד' בגסה נהגו להטריף ואין לשנות מ"ש דלא מהני בדיקה וכ"כ הש"ך ואפילו בהפ"מ טריפה שם וכ' המז"ה דאצבעות האמורות כאן הם רוחב אגודל וכ' עוד מור"ם בהגה ואפילו מ"ז בבועה ודוקא דשפכי לאהדדי אבל אי לא שפכי להדדי כשרה ואפילו בעכורים וסרוחים ורש"ל וב"ח מכשרי במ"ז וכ"ד הט"ז אבל הש"ך הביא משם רש"ל דדוקא בהפ"מ הוא דמכשיר וע"ש מ"ש ע"ד: ל"ז בועא שהיא תחת הורדא במקום הדק ויש שם סמפון טריפה דניכרת מע"לע מור"ם בהגה שם ורש"ל הכריע דגם בורדא אין להטריף רק כשאין חוט בשר מקיף והביאו הש"ך:
ל"ח טינרי הניכר מע"לע דינו כבועא ומור"ם חלק ע"ז והביאו הש"ך ע"ש שנראה שדעתו כן וכ"ד הט"ז וכן הסכימו השמ"ח והמז"ה ומורסא מע"לע הכשיר השמ"ח ועיין להש"ד:
ט"ל אבעבוע שנמצא בו נקב היכא דלא משמשא ידא דטבחא ואינו יודע אם ניקב מחיים או לאחר מיתה טריפה ש"ע דין ו' אבל היכא דמשמשא תלי' לקולא וכ' בד"מ ובלבד שיעיין בצלעות שלא ימצא ריעותא בצלעות וכהש"ך ואין מקיפין בבועי כמו דמקיפין בריאה דבועות עשויות להשתנות: מ' בועא או סירכא שנמצאו בקנה הלב או בכ"מ חוץ מהריאה כשרה ש"ע דין ז':
מ"א העוף שייכי ביה כל טרפיות הבועות כמו בבהמה שמ"ח ס"סי ל"ה: מ"ב בבועא הכשרה א"צ בדיקת הסמפונות ב"י ואחרונים דלא כס' הר"מ: מ"ג להמטריפין במים סרוחים ועכורים צריך לפתוח הבועא ולבדוק אח"ז שמ"ח:
מ"ד בועא מלאה דם הפ"ת נסתפק בזה בלשון ה"ג שכתב בועי חיוורי והתב"ש אות א' הוכיח במישור דכשרה וכ"כ בשמ"ח:
מ"ה אפילו האידנא סמכי' אבדיקה בין מ"ז:
לעכורים תב"ש אות ג' וכהש"ך סקט"ו איזהו מ"ז כל שיש לה כיס בפ"ע ונקלף מן הריאה ואין רוח יוצא מהן כשמנקבין הבועא וגם עור של הבועא לבנה היא גם בפנים ע"ש:
מ"ו כ' בבדיקות הר"ץ שאם הבועה מגעת בסמפונות יש לבדוק אם נדבק בסמפון ודאי נסרכה בסמפונות ולפיכך אינה יכולה ליפרד מן הריאה וטריפה והביאו התב"ש אות ד' וכ' עלה ולית דחש לה מכל הא האחרונים: מ"ז בועא ישנה טריפה כיצד היא כשבודק מכניס ידו לבדוק ומתמסמסת ביד הבודק שהיא מעופשת טריפה וכן אם נמצאו מין בועות בריאה שקולפין אותם בידים והריאה נשארת שלמה במקום הבועא ולזו קורין שלפוחית נ"ל להטריף ואפילו נפיחה לא מהניא דדילמא היתה נקובה במקום הבועא וחזרה והבריאה וקרום שעלה מחמת מכה אינו קרום כנ"הג הג"הט אות ב' בשם מ"כ ע"ש: