עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן יד
דיני חסרון בריאה:
א' ריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון קיים:
שלם בלא נקב אם הסמפונות קיימים ולא נימוחו כשרה ואם נימוק אפילו סמפון א' טריפה כיצד בודקין נוקבין אותה ושופכין אותה בכלי שוע באבר אם נר' בו חוטים לבנים בידוע שנימוקו הסמפונות וטריפה וא"ל כשרה מימרא בגמ' ופ' מרן בש"ע סי' ל"ו דין ה' וכתב הפ"ת והשמ"ח דבעי' נפיחה לברר אם ניקבה כיון דאיכא ריעותא ואם לא נפחוה או לא נבדקה בהנז' טריפה וכ' הטור דבעי' כלי של אבר לבן וכ' הפר"ח והתב"ש דאין קפידא בזה ולא כ"כ הטור אלא מהיות טוב ע"כ וכתב המש"ז דכלי בדיל מהני ול"ד של חרס וכ"כ הכנ"הג בשם מהרי"ו דכלי מתכות נמי מהני וכהש"ך והפר"ח ושאר האחרונים דאפילו נשפכה כולה כשרה ע"י הבדיקה הנז' וכ' האחרונים דלא חיישי' לניקבו הסמפונות כיון דהגיעה לכך שנשפכה כמים אי איתא דניקב היה נמחה ומבואר מדבריהם דאי מצאו שניקב סמפון טריפה דמים אין סותמין אלא דלא חיישי' שמא ניקב והפ"ת מסתפק בניקב הסמפון ע"ש:
כתב הכנ"הג הגהב"י אות ס' דהבדיקה הנז' אנו בקיאין בה אפילו האידנא דלא כהפרישה מיהו דוקא בבהמת ישראל:
ב' כתב הרי"ף והר"מ והרמב"ן דדוקא במים זכים או אפילו כעין מוגלא נמשכת כדבש אבל אם המים סרוחין או עכורין טריפה אבל הרשב"א והרא"ש והרז"ה כ' דכשרה ומרן בש"ע פ' טריפה וכתב מור"ם בהגה ויש מכשירין ומי שהוא בקי לבדוק שלא נימוחו הסמפונות יכול לסמוך עלייהו לצורך הפ"מ ע"כ והפר"ח בסי' ל"ו כתב דדברי המכשירין עיקר והאחרונים: הסכימו להטריף אם לא במקום שנהגו כמכשירין וכ' בשמ"ח דמים מלוחים נמי דינן כמו עכורים וסרוחים ע"כ השמ"ח באות י"ט דאם נתרככה מבפנים כעין נמוחה אבל לא כ"כ כמים הנשפכים וא"א לשופכם ועולה בנפיחה בלי שום ריעותא כשרה בלי בדיקת הסמפונות ע"כ דיש להכשיר בנימוחה כולה אפילו ביותר מרביעית אבל בנימוח קצת אם הוא יותר מרביעית טריפה ע"ש ואין נר' כן מדברי שאר האחרונים ועיין באות שאח"ז:
ג' נימוק בשרה מבפנים אפילו מחזיק החסרון רביעית כשרה יותר מכאן טריפה והיינו דנימוק לגמרי ול"ד לנשפך כמים אהל מועד הביאו הב"י ופ' מור"ם בהגה דין ז' והט"ז והפר"ח חלקו ע"ז דאפילו יותר מרביעית כשרה אבל הש"ך בנק"הכ והכנ"הג והתב"ש הסכימו לס' אהל מועד וברביעית נמי דכשר בעי' נפיחה אם ניקב ומשערי' הרביעית בחלל החיסרון אחר הנפיחה דאם אחר הנפיחה אינו ניכר חלל החיסרון אלא כדי רביעית כשרה וכתב השמ"ח אות כ' דאם נתרוקן בב' מקומות או יותר ובכ"מ ליכא יותר מרביעית לא מצרפי' להו וכשרה:
ד' חסר מגוף הריאה ולא ניקבה כשרה ויש מי שאוסר ש"ע דין ח' ולכ"ע בעי נפיחה לברר אם ניקב ול"פ אלא אם עולה בנפיחה ועדיין נשאר גומא אחר נפיחה ואם אחר הנפיחה לא נשאר גומא כלל לכ"ע כשר ש"ך והפר"ח דלא כהת"ח ע"ש וכתב מור"ם בהגה המנהג להכשיר אם החסרון ככף פשוטה אבל אם הוא ככף עגולה אם יכול להניח הגודל בגומא טריפה ואם לאו כשרה ע"כ ורש"ל כ' כל היכא דעולה בנפיחה:
כשרה בכל ענין וכן הסכימו הט"ז והפר"ח וכהט"ז דמ"כ להמטריפין ככף עגולה דוקא בב' העוקצין שוין אבל אם עוקץ א' ארוך מחבירו כשרה והשמ"ח פ' כמור"ם בהגה וכתב דה"ה אם נפגם שיפולי הריאה מע"לע כך הוא הדין ואם הוא חסר כתמונות אחרות כגון ל' וכיוצא יש להחמיר באין הפ"מ ואפילו בחסרון מועט צריך נפיחה ואפילו לא יש אלא קמט כעין חריץ צריך נפיחה ואם לא נפחוה טריפה עכ"ד ועיין להכנ"הג הגהב"י אות ס"ו: המטריפין כף עגולה דוקא באומות ולא באונות כנ"הג הגהב"י אות ס"ד: ה' אם נמצא מחט בריאה שנשפכה כקיתון טריפה דחיישי' שמא ניקב הסמפון ומים אין סותמין כמו בשר תב"ש אות ל"ד ועיין בטרפיות נקובת הריאה אות כ"ח וכתב הכנ"הג הגהב"י אות ס"א דאם נמצאת בתוך המחוי ודאי טריפה ואם נמצאת עדיין בתוך הסמפון ולא ניקב כשרה ע"י נפיחה דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' וע"ש שכ' שמ"כ כן לבודק א' אלא שלא הזכיר הנפיחה מפני שבמקומו אין עושין הנפיחה ע"ש:
ו' כתב הב"ח אם בועא עומדת על הקמט הוי לקותא בתר לקותא וטריפה וכ"כ הכנ"הג הגהב"י אות ע' בשם מהרי"ו ע"ש:
ז' העוף שייכי בו כל הטרפיות הללו שמ"ח ס"סי ל"ה וכ' בס' חינוך בית יהודה דלא מהניא הבדיקה הנ"ל אות א' דאין אנו יודעין מראה חוטיו בתולדתם אם מראיהן כמו הבהמה או לא: