עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן יג
דיני נקיבת הריאה:
א' שני קרומות יש לה לריאה ניקב זה בלא זה כשר עד שינקבו שניהם גמ' וכו' וכ"פ מרן בש"ע סי' ל"ו דין א' ומשמע דא"צ בדיקה בנפיחה וכמ"ש הש"ך סק"ג אבל הכנ"הג בהגהב"י אות ג' כתב דמדברי הג' נר' דצריך נפיחה ע"ש וכ"ה התב"ש והשע"המ ומיהו אם לא בדק בדיעבד כשרה אם לא ראה שלא ניקבו שניהם אבל אם ע"י משמוש הוא דראה שלא ניקבו שניהם ולא בראיית העין ולא בדק בנפיחה טריפה שם:
ב' ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה דעת הרשב"א בת"ה להכשיר עד שינקבו שניהם זה כנגד זה להטעם דעורות הריאה דבוקות הרבה ורוח לא יעבור ביניהם ע"ש במ"ה ומשמע דא"צ בדיקה בנפיחה:
עיין בש"הג ע"ש אבל הר"ן כתב בהלכות דבעי' נפיחה ע"ש והג"א כ' דניקבו זה שלא כנג"ז טריפה דע"י אכילה ושתיה מיתרמו אהדדי כמו גבי ושט ולפ"ז דוקא ברוח א' אבל מב' רוחות כשרה כמו ושט כ"כ הט"ז ועיין בטרפיות הושט אבל רי"ו כתב דהטעם דטריפה משום דהרוח נכנס בזה ויוצא מזה דרך עורות הריאה ולפ"ז אפילו מב' רוחות טריפה ומרן בש"ע שם פ' כדעת הרשב"א ומ"ש דא"צ נפיחה מדלא כ' הנפיחה אלא בנגלד וכה"ג דייק הש"ך סק"ז וכ"ש לפמ"ש בבד"ה דאפילו נכנס בזה ויוצא מזה ל"ל בה כיון דזה שלא כנג"ז הוא אבל מור"ם בהגה כתב להטריף בזה שכנג"ז והפר"ח מסיק דנקטי' לאסור אם הם ברוח א' וכ' ומיהו אם מפקא זיקא בכל גוונא טריפה ע"ש והשע"המ הסכים להקל ע"י נפיחה אבל התב"ש מסיק להטריף אפילו מב' רוחות ואפילו ע"י בדיקה ומיהו אם הם זה שלא כנגד זה בב' ערוגות נקב א' בערוגה א' ונקב הב' שלא כנגדו בערוגה הב' כשר דהסמפונות מפסיקין וכ"כ הש"ד ע"ש:
אם נמצא דמות נחש בין ב' הקרומים וראשו שקוע בריאה מבפנים וזנבו יוצא למעלה אע"ג דאם ניקבו זה שלא כנגד זה כשרה הכא טריפה הרב בני חיי הביאו המח"בר ז"ל:
ג' נגלד קרום העליון כולו כשרה אלא שצריכה בדיקה לשון הש"ע דין ב' ול"ד כולו אלא אפילו רובו ככולו דמי שמ"ח אות ג' וכתב הט"ז ר"סי ט"ל דהבדיקה מעכבת ואם נאבדה הריאה קודם בדיקה טריפה וכ"נ מדברי הש"ך סי' ל"ו סק"ט כמ"ש התב"ש דלא כהפ"ת שנסתפק בדבר וכהט"ז סי' ט"ל סק"ד דלדידן:
דלא בקי' בבדיקה טריפה מס' אבל הש"ך סל"ו סק"ט כתב דסגי בבדיקה אפילו לדידן וכ"ה האחרונים ומ"ש מדברי הש"ך והאחרונים דהבדיקה הנזכרת כאן היא נפיחה אבל השמ"ח החמיר בדבר דבעי' נפיחה ואח"כ בדיקה ע"י מים פושרין ברוק ואם לא עשה כן טריפה ע"ש:
ד' אם נלקה קרום העליון ולא נגלד לפמ"ש הפרישה סי' ל"ג גבי ושט והט"ז ר"סי ל"ו דינו כמו נגלד אבל לפמ"ש הט"ז סי' ל"ג סק"ט נלקה גרוע מנגלד ולא סגי בבדיקה וכתב המש"ז דיש להחמיר:
ה' אם נמצא בועא על מקום שנקלף הקרום העליון יש להטריף דהוי כקרום שעלה מחמת מכה מור"ם בהגה שם וכהש"ך אפילו בועא של מים זכים והכנ"הג בהגהב"י בשם מהרש"ג כתב דלא נהגי הכי והשמ"ח כתב אפילו נגלד פורתא ונמצא במקום הגלד בועא אפילו במ"ז טריפה וכ' דה"ה שאר ריעותות הנמצאות במקום הגלד מטעם תרתי לריעותא והש"ך צדד להקל בהפ"מ בנגלד פורתא ועל מקום הגלד בועא במ"ז:
ו' י"א אם נפחו הריאה ונקרע הקרום מחמת הנפיחה טריפה מור"ם בהגה דין ב' והט"ז והב"ח כ' דמעשים בכ"י דמכשרי' בכה"ג והש"ך כתב דהכא מיירי שנפחוה כדרכה אבל נפחוה בחוזק כשרה א"נ דאיכא יובש ונקרע סביב היובש א"נ בדאיכא ריעות' ונפחוה לבדוק הריעות' ואזלא הריעות' ונקרע הקרום והפר"ח הביא הג' חילוקים ומשמע דכולהו הילכתא נינהו דאם נפחוה כדרכה בכ"ג טריפה ואם בחוזק ואיכא:
יובש או ריעותא טריפה והכ"ופ כ' דאפילו נפחוה כדרכה כשרה ודוקא במקום היובש או במקום שאר ריעותא הוא דטריפה אבל נקרע שלא במקום הריעותא כשרה והתב"ש אוסר בכדרכה ומתיר בנקרע שלא במקום הריעותא אם הנפיחה בחוזק והש"ד כתב דיש לאסור אפילו שלא במקום הריעותא כל שיש שם ריעותא ובדין היובש אפילו סמוך ליובש ואפילו היובש אינו נפרך בצפורן:
כתב הפ"ת דוקא ריעותא דריאה דאוושא אבל נגלד הקרום העליון אם הנפיחה בחוזק כשרה אבל הכנ"הג הגהב"י אות ו' כתב דמדברי הב"ח למדנו שדין זה לא קאי אהיכא שנגלד קרום העליון אלא אסתם ריאה דעלמא כמ"ש הש"ך בשם רבו וע"ש שכ' דאין נראה כן מדברי ההגה אלא דקאי גם אנגלד דלא כהש"ך בשם רבו ע"ש:
ז' נגלד קרום העליון ונמצאו בה תולעים או לקחה זאב והחזירה נקובה שמעתי בודקין מטריפין אמנם נראה שיש להכשיר כיון שאינה צריכה בדיקה מדינא הכנ"הג הגהב"י אות ז' בשם מהרש"ג וכבר נתבאר באות ג' דהבדיקה מעכבת כאן:
ח' אם יש סירכא אפילו תלויה על מקום שנקלף נ"ל דטריפה ובמקומות שעושין נפיחה לא מלאני לבי לעשות נפיחה כנ"הג הגהב"י אות ח' ועיין אות ה':
ט' אם נמצא ק"ד בקרום העליון או נגדו בדופן אע"פ שלא ניקב אלא קרום התחתון טריפה דודאי ניקב העליון ואפילו ניקב העליון לבד טריפה דמהיכן בא ק"ד אם לא ע"י נקיבת התחתון דבקרום:
העליון לבד אין שם דם וצריך שתדע שאותו דם הוא מעופש מחמת מכה כנ"הג הגהב"י אות י"ב:
י' ניקבה ועלה בו קרום ונסתם טריפה ש"ע דין ג' ואפילו עולה בנפיחה ולא מבצבצה הכנ"הג:
י"א ריאה דאוושא דהיינו שנשמע בה קול הברה כשנופחין אותה אם ניכר מקום ההברה מושיבין עליו רוק או תבן אם יתנדנד בידוע שהיא נקובה ואם אינו מתנדנד כשרה ואם לא ידעי' מקום ההברה שורין אותה במים פושרין ונופחין אותה אם בצבצה טרפה וא"ל כשרה ואין שורין אותה לא במים חמין ולא במים קרים גמ' דמ"ז ולפירש"י אם שרו אותה במים קרים ולא בצבצה כשרה אבל להר"ן טריפה וכן אם שרו פעם א' בחמין לכ"ע או בקרים להר"ן שוב אין מועיל בדיקה אפי' בפושרין והסכימו הא האחרונים כהר"ן ושיעור הפושרין הוא כחמימות הרוק וכן אפילו אם חמין מעט יותר מזה אין לחוש כ"ז מתבאר מדברי הש"ע והגה והאחרונים בדין ד' והכלי ששורין בו כהש"ך שיהא מצופה באבר בימות הקיץ אבל בחורף באינו מחופה באבר עוד הביא מה"ג דבקיץ בעי' במיא קרירי והתב"ש אות ח' כתב דבדין זה אין לחוש לכ"ז ע"ש והאידנא דאין אנו בקיאין בבדיקה נראה מדברי הש"ך סק"ט שדעתו דלא מהני בדיקה זו דלא כמו שנראה מדברי מור"ם בהגה דאפילו האידנא מהני וכ"ד השמ"ח דל"מ בדיקה והחמיר עוד דאפי' ידעי' מקום יציאת קול ההברה אין לסמוך על הבדיקה האידנא ואם השמיעה קול פעם א' ואח"כ נפחוה עוד ולא השמיעה קול טריפה ע"ש כ' הכנ"הג הגהב"י אות:
דמדברי הד"מ והש"ע שהשמיטו בדין אי ידעי' מקום ההברה חלוקת ואם לאו כשרה משמע דאפילו נתנו קש או תבן ולא נתנדנד אין לסמוך ע"ז להכשירו אלא דבדקי' עוד ע"י פושרין ע"ש:
י"ב נגלד הקרום ואינו ניכר מקום ההברה טריפה דיש לחוש לעלה קרום מחמת מכה כיון דמשמעת הקול כנ"הג הג"הט אות ט':
י"ג בועא במקום שמשמעת הקול או שהבועא משמעת קול טריפה מור"ם בהגה סי' ל"ז דין ב':
י"ד ניקבה הריאה במקום דמשמשא ידא דטבחא דהיינו נגד מצר החזה דהיינו מהחוט ולמעלה וידע שהכניס ידו שם אע"ג שלא הכניסה בכח או בכל הריאה וידע שהכניס ידו שם בכח או שתלשה בכח כשרה וכן אם העביר הסכין אפילו בלא כח וכן אם נטלה זאב או כלב והחזירה נקובה ואפילו יש נקבים הרבה שלא במקום שיניו תלי' כולהו בזאב או בכלב ש"ע דין ה' ואחרונים וכ' השמ"ח דה"ה במשמוש ידא דטבחא תלינן כל הנקבים ואם נטלה גוי והחזירה נקובה לא תלי' בו אלא אם ידוע שניקבה הוא אלא דלא ידעי' כמה נקבים נקב תלי' כל הנקבים בגוי ש"ך ואחרונים כ' בשמ"ח אות ח' בזאב וכלב אפילו אין נקבים במקום שראינו שאוחז בשיניו ויש נקבים במ"א תלי' די"ל דעתה רפויים שיניו וכתב עוד דאם נתייחד עמה לבד ולא נטלה אין תולין וטריפה מספק ע"ש:
כתב הב"ח דלא תלי' במשמוש ידא דטבחא אלא שידע שמשמש בכח בבירור על מקום הנקב:
ממש ולא סגי בידע שהיתה ידו סביב מקום הנקב בשטח ההוא וכ' השמ"ח דלצורך יש להקל בזה:
ט"ו היכא דתלי' אפילו נמצאת בועא במקום הנקב תלי' סי' ל"ז וכ' בשמ"ח בסי' ל"ו אות י"א דדוקא בבועא או שאר ריעותא דא"צ בדיקה אם לא היה שם נקב אבל במקום דצריך בדיקה כגון סירכא העוברת ע"י משמוש וכיוצא טריפה ובסירכא תלויה או כסדרן דוקא לצורך גדול יש להקל. כ' הפר"ח סקי"א בבועא אפילו הקיפו ולא דמו כשרה דבועות עשויות להשתנות: ט"ז כתב הרב בית הלל סי' נ"ה בנטלה זאב האידנא מחמירין כמו שמחמירין בנאבדה הריאה והסכים עמו הפר"ח בק"א והתב"ש אות כ"ב הסכים דאם ידעי' דלא היו בה סרכות אף דלא ידעי' אי הוו בה נקבים כשרה דדוקא לסרכות הוא דעלולה הריאה ועיין להפ"ת ר"סי ט"ל:
י"ז אם הנקב משוך הוא דתלי' וכבר כתבתי ד"ז בדיני כללים בנקיבת האיברים ע"ש וכתב הש"ך בשם הגה"כ דאם הנקב אדום כמראה הריאה ורך סביביו אז ודאי הוא נקב חדש ותולין ביד הטבח אבל אם תמצא סביב הנקב לבן וקשה כעין שומן אז ודאי קודם השחיטה וטריפה:
י"ח אם נמצא נקב ועור הריאה תלוי על הנקב כעין דלת עלה ע"ד מורה א' להקל וכתב השמ"ח דאין לסמוך כלל ע"ז:
י"ט אם ניקבה וס' אי מחיים או לאחר שחיטה נוקבים נקב א' ומקיפים אם דומין כשרה:
ואין מדמין אלא מדקה לדקה ומגסה לגסה ש"ע דין ה' וכתב בהגה די"א דאין מקיפין אלא באותה בהמה עצמה ומאונה לאונה ומאומה לאומה ובז"הז אין בקיאין בהקפה ועיין בדיני כללים בנקיבת האיברים וע"ש עוד פרטי דינין בהקפה וכתב הש"ך דהיכא דיש עוד קצת היתר יש להקל אפילו בז"הז ויש מן האחרונים שגמגמו בזה ע"ש וכתב הפר"ח סקט"ז דאף להש"ע דמדמה מבהמה דקה לדקה דוקא מאונה לאונה אבל מאונה לאומה אפילו באותה בהמה לא מדמי' והתב"ש אות כ"ד חלק עליו ועיין להע"הש:
כ' מצר החזה אינו אלא השלם שבין האונות אבל החיתוכין אין בהם דין מצר ויש מי שחולק כנ"הג אות כ"ה ועיין להע"הש:
כ"א אם היתה ריעותא אחרת בריאה כגון אודם או אטום לא תלינן בזאב הכנ"הג אות ל"ה:
כ"ב בכניסת יד הבודק לבדוק שמכניסה בנחת אין לתלות מהרש"ך ח"ג סי' ל"ב הביאו המח"בר:
כ"ג אם נקובה בחיתוכי דאוני אי תלינן בידא דטבחא מחלוקת האחרונים המח"בר אות ה':
כ"ד בועא נקובה תחת אונה א' כלפי פנים בין מלפנים בין מלחוץ בין מחתוכין ולתלות בידא דטבחא מהר"ש גאון סימן ס' הביאו המח"בר: כ"ה תולעים שנמצאו על הריאה שנקבוה ואין ידוע אם נקבוה קודם שחי' או לאחר שחי' כשרה ש"ע דין ה' ואם נמצאו בתוך הריאה ולא עליה ונקודה אז מניחין הריאה בשמש אם מתחממין ויוצאין כשרה וא"ל טריפה אבל נמצאו על הריאה א"צ בדיקת השמש ואם בדקו ולא רחשו ע"י השמש יתבאר לקמיה ש"ך ופר"ח וכ' המח"ב משם מטה יוסף דנוהגין דמשימין הריאה נגד השמש אם התולעים יוצאים ואינן נכנסים בידוע שאחר השחי' יצאו ואם יוצאין ונכנסים בידוע שגם מחיים הם נכנסים ע"ש ויש מחמירין דאפילו נמצאו תולעים על הריאה צריך בדיקה בשמש ואם אין רוחשין ע"י השמש טריפה עיין ד"מ וכתב המח"בר אות ט' יש מי שכתב שהוא מקובל דאם נבדקה הריאה נגד השמש ולא רחשו התולעים שעל הריאה אז פותחין הריאה ואם ראה שהתולעים רוחשין שם כשרה דאמרי' התולעים שלא זזו ממקומן משום דיציאתן קרוב מיתתן ויש להקל ע"ש:
כ"ו כתב מהרש"ל דוקא שנמצא התולע בתוך הנקב או על הנקב שמוכח שהנקב בא מתולע הוא דתלינן בתולע ודוקא שנמצא התולע בכל נקב ונקב והב"ח הוסיף דבעי' שיהא התולע מקצתה בנקב ומקצתה חוץ לנקב אבל מהר"מ לובלין חולק וכתב דבין נמצאו בתוך הנקבים או בחוץ על הריאה כשרה גם א"צ לדקדק שימצאו כ"כ הרבה תולעים כמנין הנקבים והסכימו כן הש"ך והפר"ח ועיין בשמ"ח ובפ"ת:
כ"ז בתליית התולעים אפילו נקב עגול וכיוצא תלינן ול"ד לתליית ידא דטבחא:
השמ"ח אות ט"ז:
כ"ח ניקב א' מהסמפונות שבפנים לחבירו כגון במקום שמתפצלין זה מזה ואין בשר ביניהם טריפה שחבירו קשה ואין מגין עליו אבל ניקב לבשר הריאה הבשר רך ומגין עליו וכשרה ש"ע דין ו' ודלא כהב"ח שכתב דהבשר אינו מגין ודלא כש"ד והרא"ה בבד"ה שכתב דגם לחבירו כשרה כסמפונות שמובלעין בתוך הריאה וכן מסקנת כל האחרונים והא דמגין הבשר דוקא דנמצא הבשר על הנקב ממש אבל בצדדיו וכנגדו לא ואם הבשר שעל הנקב לקוי אינו סותם והא דניקב לחבירו טריפה אפילו גם חבירו ניקב כנגדו טריפה שמ"ח דין י"ז. כתב הפ"ת דל"ד בשר אלא אפילו עור הריאה מגין כגון שניקב הסמפון במקום שמחובר עם העור ממש ע"ש ומדברי הט"ז סק"ט נראה בהדיא דדוקא בשר הוא דמגין ולא עור. כתב הכנ"הג הג"הט אות ס"ז אם נמצא המחט מקצתו בסמפון ומקצתו בבשר טריפה:
כ"ט אם הרגישו שיש מחט בריאה אם שלמה היא נופחין אותה אם עולה בנפיחה כשרה בין אם היא דקה או עבה בין נכנסה דרך חודה או דרך קופא ואם יש בה ק"ד מבחוץ כנגד המחט טריפה אפי' שלמה ש"ע דין י"ו וכ' האחרונים דבעי' תרוויהו שלמה ואין בה ק"ד דלא כהב"ח דמכשיר באין בה ק"ד אפילו ניקב לחוץ כל שהק"ד מצד המחט אפילו הוא למעלה מהמחט טריפה ודוקא אם המחט מצד ימין והק"ד מצד שמאל הוא דכשרה בנפיחה פר"ח: ואם נמצאת המחט בריאה שנחתכה טריפה בכל:
ענין וה"ה נמצאת קשיתא דזיתא דדינה כמו מחט אבל גרעין תמרה כתב הפר"ח דכשרה אפילו בחתוכה ע"כ הפר"ח ז"ל אם נמצאת מחט בריאה שנימוקה או נשפכה כקיתון אע"פ שהיא עולה בנפיחה טריפה שהרי ניקב הסמפון ואין לו דבר שיסתום אותו ועיין בטרפיות חסרון בריאה אות ה' ומשם באר'ה: כתב מור"ם בהגה דבזמן הזה יש להטריף כל בועא שנמצא בה מחט אם לא במקום הפ"מ והש"ך הכריע דאם נפחוה בשביל ד"א ואח"ך מצאו מחט אין לסמוך על הנפיחה אבל אם הרגישו שיש מחט קודם הנפיחה בודקין בנפיחה אפילו בז"הז וכן הסכימו הפר"ח והפ"ת ומשמע דאם לא הרגישו עד אחר הנפיחה אין לסמוך ע"ז אפילו בהפ"מ וכ"כ השמ"ח וכתב עוד דיש לעשות בפושרין כל הבדיקה הנז' בענין זה:
ל' מחט שנמצאת בסמפונא רבא דריאה כשרה ואפילו חתוכה ש"ע והגה דין י"ז וכהש"ך דאפילו אייתו לריאה קמן א"צ נפיחה וכ"כ הפר"ח:
ל"א ריאה שניקבה ודופן סותמה כשרה והוא דסריך וסביך בדופן ואי אינקיב דופן טריפה דליכא השתא הגנה גמ' בפא"ט ועיין להפר"ח סקמ"ד ומהרש"א ז"ל בס' מש"דר בלוח הטעיות דרי"ד מסתפק בנקב זה דדופן אי בכל שהו טריפה או בעי שיעור גדול שע"י יתעכב הסתימה ע"ש: