אור ברסלב
עיני הכהן סימן יא

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן יא

סימן י

דיני יתיר באוני הריאה:

א' נתוספו האונות במנינם אם היתרון עומד בדרי דאוני כשרה רק שלא יהיה בשמאל יותר מהימין ועיין בדיני חליף וכן הדין ביתיר אומי שהיו ב' אומות בצד א' שמ"ח אות י"א:

ב' אם היתרון מלפני הריאה שהיא לעומת הלב ואינו בדרא דאוני והוא הנק' בלשון הפוס' יתרת מקמא בזה פלוגתא דרבוותא ופ' בב"י דכשר וכ"פ בש"ע סי' ל"ה דין ג' דדוקא יתרת מגובה הוא דטריפה ובהגה כ' ויש מחמירין בכל יתרת שאינה בדרא דאוני ויש חלוק במנהג המקומות ע"ש והפר"ח כתב דיש לאסור זולתי במקומות שנהגו היתר וכ"כ בתב"ש ובכ"מ שמטריפי' בין מגבה בין מקמה אינו אלא אי היתרון כט"ד אחר הנפיחה כמ"ש בב"י דלא כמי יש שמטריף אפילו בפחות מט"ד וכ"כ האחרונים ושיעור ט"ד עיין בדיני חסיר:

ג' היתרון דמטריף בע"ג לכ"ע בין אם היתרון ע"ג האונה בין ע"ג הריאה בין על גבי ערוגה כ"מ בט"ז והאחרונים:

ד' כתב הב"י בשם מ"כ אם נראה יתרון באונה קטנה ויוצא מחתוכה דרי דאונה ואין ידוע אי מקמה או מגבה נפחי' הריאה אי נוטה לגבה טריפה ואי נוטה לקמה כשרה ודוקא בליטה יתירה אבל נתעקמה והולכת למעלה אין כאן בית מיחוש כיון שמשורשת במקום הכשר ופי' בליטה יתירה כ' האחרונים דהיינו גבוהה משאר האונות כט"ד ועיין מור"ם בהגה וט"ז בסוף הסי' וכ' השמ"ח דין י"ד דאם לא נפחוה טריפה כיון דאיכא ריעותא אבל אם עומדת בדרי דאוני בלי שום נטייה לגבה יש לנפחה לכתחילה ואם לא נפחוה אין להטריף וכ"נ מדברי הש"ך ועיין בתב"ש ועיין בכנ"הג הגהות ב"י אות ס"ח שהתיר בנאבדה בלא נפיחה גם בהיה יתיר וס' אי הוי כט"ד אחר נפיחה וכ' הש"ד דבהפ"מ צ"ע לדינא ע"ש:

כתב התב"ש אות ט"ו פי' נוטה לגבה היינו שמתעקמת והולכת למעלה דלא כמו ששמעתי מבודק א' דאינו נק' לגבה כ"א שמתעקם ע"ג אונה שאצלה בין אותה אונה לצלעות והוא דבר בדוי מלב והנוהג כן מאכיל טריפות לישראל: ה' אם אין שם יתרת רק שאונה א' מושרשת במקומה כראוי ומתעקמת לגבה כשרה ואפי' העקום בולט כט"ד ואפי' נתפצלה א' לב' ברחבה ויש להם שורש א' כעובי אצבע הנחשבות לא' כמש"ל אפילו אם אחת גבוהה למעלה כשרה שמ"ח אות י"ג:

ו' אונה שנתפצלה לב' בעוביה ושורש א' להם בעובי אצבע נחשבים לא' ואם לאו נחשבים לב' ואם החיצונה שורשה בולט לחוץ אפילו פחות מט"ד טריפה כיון שעיקר שורשה בולט לחוץ והפנימית שוה מקמה לשאר האונות מזה נר' שהפנימית היא האונה הראויה להיות והחיצונה היא היתרת ואי איפכא הרי הפנימית הוי יתרת מקמה ונתבארה דינה לעיל ואם ב' אינן בולטין כשרה ואם ב' בולטין זו לקמה וזו לגבה יש להחמיר ואם הארוכה ועבה נתפצלה כך מלבד דינים הנ"ל צריך שא' מהן תהיה עבה יותר מאונה אמצעית ואם אינה עבה אלא ע"י צירוף הו"ל חליף ואין להכשיר כ"א בהפ"מ שמ"ח אות כ"ב ועיין ש"ד אות כ"ד ועיין בדיני חליף אות י"ו:

ז' נמצאת אונה יתירה בסוף שיפולי האומה כתב הב"י מעשה בא לידי והכשרתיה דמגבה הוא דטריפה וזה לאו מגבה הוא ועוד דסוף שיפולי מקרי דרי דאוני ע"ש ופ' בש"ע דין ד' ועיין בדיני חסר אות י"ד:

ח' אונה של ימין הסמוכה לגרגרת במצר החזה אצל הצוואר ממש התחתונה שהיא עליונה הסמוכה לצוואר אם ימצא ע"ג כט"ד כשרה מפני שכן דרכה להתפצל מחמת דוחק החזה ודוקא ימנית אבל לא שמאלית ודוקא למעלה מחציה אבל א למטה מחציה ב"י בשם מ"כ ופ' בש"ע דין ה' וכ' הש"ך והפר"ח דחציה למעלה היינו לצד החוד לאפוקי לצד השורש והט"ז החמיר דבעי' חציה ברוחב לצד החוד והחצי ההוא לאו כולו אלא חצי ארכו שהוא לנגד הקנה ולא החצי שהוא לנגד הריאה וכ' בד"מ בשם מהרי"ו דבעי' החצי לצד החוד מהחריץ ולמעלה ולא מהחריץ ולמטה דשם ליכא דוחק ובנק"הכ מקיל בחילוקים אלו והתב"ש דחה דבריו וכהש"ך בשם מהרי"ו דל"ד כט"ד הוא דמכשרי' באונה העליונה אלא אפילו יותר מט"ד וכ' בס' ש"המ דבחציה ממש דינו כלמטה מחציה וטריפה ע"ש:

ט' אם נמצא באונה העליונה הנז' יתרת מבפנים אפילו להמכשירין יתרת מקמא הכא טריפה מפני שנתחכך בגרגרת ומתפרק ואונה העליונה השמאלית דינה כשאר אונות שמ"ח אות ט"ז והב"ח מכשיר בזה וה' משבצות זהב כתב דראוי לשמוע להשמ"ח באין הפ"מ:

י' אם אונה יתרה מגבה ואין בה ט"ד אלא ע"י הבועה שיש בה עיין בטרפיות חסר אות ה' ומשם באר'ה:

י"א כתב הב"י מ"כ אם נמצא בליטה על הריאה כעין הר רחב למטה ולמעלה עב קרוי גבשושית וכשרה ואם למעלה או למטה חד ככובע הוי יתיר וטריפה ופ' מור"ם בהגה דין ה' וכתב הט"ז שמ"כ:

דאם רחב למטה ועגול למעלה כשר וכתב השמ"ח אות י"ז דפי' חד למטה היינו במקום שמתחלת לעלות נראה כעין סדק שהוא חד כרובע או שרחבה למעלה יותר מתחתיה ואם היא כט"ד טריפה ע"כ ופשוט דלהמטריפי' יתרת מקמא יש לחלק חילוקים אלו ע"ש ואם יש בועה על הגבשושית הוי תרתי לריעותא מור"ם בהגה סימן ל"ז והש"ך כתב שם דאם מראה הבועא כמראה הריאה כשרה ע"ש ונראה דבגבשושית מקמא ובועא עליה אפילו לנוהגים להטריף יותרת מקמא יש להכשיר כיון דאיכא דמכשירין בלא"ה יתרת מקמא ולא הוי תרתי לריעותא:

י"ב יתרת בפחות מט"ד ובועא עליה הוי תרתי לריעותא כיון דיש מטריפין ביתרת בפחות מט"ד לחודה כמ"ש בב"י המש"ז אות י"א וגם בזה נר' דיש להכשיר במקמא אפילו להנוהגים להטריף מקמא:

י"ג כתב הב"י בשם מ"כ אם יש אונה על גבי ריאה וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה נופלת האונה לתוך הגומא ושוה לשאר הריאה ואינה בולטת למעלה כלל כשרה וכתב הד"מ בשם מהרי"ו וצריך שתמלא הגומא ולא יהיה רחב יותר ופ' בהגה שם וכתב הט"ז דאם היה קצר מהגומא טריפה דאז לא היה פיצול אלא יתרת ע"ש וכ"נ מדברי הד"מ שם גבי מעשה דאונה בחריץ תחת הורדא ע"ש אבל הש"ך בנק"הכ והפר"ח חלקו על הט"ז והסכימו דאם קצר מהגומא כשרה וכן הסכים התב"ש וסיים דבעי' שלא יהיה חסרון במקום הקצר ההוא כשיעור חסרון מבחוץ המטריף בריאה ע"ש ועיין בדין חסרון בריאה: כתב עוד הד"מ מעשה בא לידו כשהיו נופחין בריאה היה עולה הפיצול במקצת וכשהיו מניחין עליו היד בנחת היה יורד לתוך הגומא ושוה לבשר הריאה והכשרנו ופ' בהגה וכ' בס' שער המים אות מ"ב דבעי' שלא תצא ע"י הנפיחה כולה לחוץ אלא מקצתה כמו שהיה המעשה המובא בד"מ וכ' בשמ"ח אות י"ח אפילו כשמסירין היד היא חוזרת מיד ויוצאת לחוץ קצת מהגומא אין להחמיר כ"ע השמ"ח אם היא גבוהה ובולטת למעלה אפילו כעין גבשושית ואפילו פחות מט"ד כל שעיקר הפיצול כט"ד טריפה וכ"כ הש"ד ע"ש כ"ע השמ"ח אות י"ט בפיצול הלז אם צד המחובר שבו למטה לצד השיפולי וצד הפירוד לצד השדרה אם בנפיחה תפול לגומא כשרה דכך היתה בחיי הבהמה אבל אם צריכים להניח היד עליה הכל לפי ראות עיני הדיין מקום עמידת הפיצול וחיבורה ולפי הילוך הבהמה אם בפגעה בצלעות דוחין אותה לגומא כשרה ואם לאו טריפה ואם אינו יכול להבחין יטריף ע"ש:

כתב הד"מ שמ"כ קבלה פיצול מקמא טריפה אפילו ממלא הגומא ופ' בהגה שם וכהט"ז דכן הדין אפילו להמכשירין יתרת מקמא וכ"כ הש"ך דלא כמהר"ם בסמח"ב וכ"ה האחרונים וכ' השמ"ח אות כ' דבהא אפי' בפחות מט"ד יש להטריף בדליכא הפ"מ דטעם הפיסול משום דסופו להתפרק ולא משום יתרת וכהש"ד אות ל"ז דיש להסתפק אם הפיצול ארוך יותר מהגומא או קצת מהגומא דאז מסתברא דיתרת היא ובעי' כט"ד ומ"מ צ"ע ע"ש:

כתב הד"מ ופ' בהגה שם אם נמצאת יתרת כנגד:

חריץ הורדא דינו כמו פיצול בגומא ואין לסמוך ע"ז רק בשעת הדחק והפ"מ וכ' האחרונים דלהמכשירין יתרת מקמא כשר אפילו בלא הפ"מ ושעת הדחק ע"ש:

כתב הד"מ שמצא בבדיקות דאין להכשיר באונה העליונה פיצול שגומא תחתיו דזו הגומא לא הוי משום פיצול אלא גומא בפ"ע והקנה קשה ונופל בתוך הגומא וסוף הפיצול להתפרק וכן אם היה הפיצול באומה של שמאל דאותה גומא נמי מן הלב ויש מכשירין וכ' ע"ז הד"מ ודעת מהרי"ו וב"י משמע דאין לחלק בזה ע"ש גם האחרונים השמיטוהו:

י"ד אם נראה באונה כעין סדק מצט' להכשיר אבל לא להטריף וכן אונה שנתפצלה ואין להם שורש כעובי אצבע וכבר נתבארו דינים אלו בדיני חליף:

ט"ו אם נמצאת אונה יתירה פחות מט"ד ונאבדה הריאה ולא נפחוה לראות אם יש כט"ד אחר הנפיחה כשרה כנ"הג וכתב הע"הש אות ח' דוקא אם נודע שקודם נפיחה לא היה בה כשיעור אבל אם לא בדקוה קודם נפיחה טריפה:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה