אור ברסלב
עיני הכהן סימן י

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן י

סימן ט

דיני חליף באוני הריאה:

א' נמצאו ב' בימין וג' בשמאל חליף הוא וטריפה ך ש"ע ר"סי ל"ה: ב' ג' בימין וג' בשמאל כתב הג"א והדרישה דטריפה דבעי' שהימין יתיר על השמאל אבל מהרי"ו כתב דשוה בשוה כשרה וכ"פ מור"ם בהגה דין ה' וכן הסכימו האחרונים:

ג' ג' בימין וד' בשמאל טריפה הגה שם וש"ך דין א' אבל הפר"ח סק"ד הסכים דכשרה והוכיח כן מדברי הר"מ וכ"ה הפ"ת וכל האחרונים הטריפו ומשמע מדבריהם דאפילו בהפ"מ אין להקל זולת הכ"ופ שכתב דבהפ"מ יש להקל וכ"כ ה' שע"המ דבשעת הדחק יש להקל ע"ש ובס' שש"א כתבתי דנר' עיקר דבג' אוני בימין וג' בצד שמאל והורדא בצד שמאל יש להקל בהפ"מ אבל ג' אוני בימין וד' בצד שמאל אין להקל ע"ש:

ד' ב' אוני וורדא בימין וג' אוני בשמאל כשרה פ"ת סקי"א והוא מדברי הר"מ ע"ש וזה במקום שנהגו להכשיר בב' וורדא בימין וב' בשמאל: ה' דיני חליף באומה עיין בטרפיות החסר אות ג' ואות ד' ומשם באר'ה: ו' ה' בשמאל וששה בימין יש מי שכתב דטריפה דאין להכשיר ביותר מעשרה בימין ושמאל ומהרש"ל כתב ע"ז דזה הבל ורעיון רוח וכן הסכימו האחרונים והשע"המ אות ל"ה כתב דנר' דמנהג ירושתו להטריף ביותר מחמשה בכל צד והוכיח כן מדברי הי"מ ע"ש:

ז' ג' בימין וג' בשמאל ועוד א' בשמאל בסוף שיפולי אומה יש להקל בהפ"מ דיתרת אומה היא ואי איכא ד' בשמאל וג' בימין וא' בימין בסוף שיפולי אומה אין להקל אפילו בהפ"מ דיתרת אומה מקרי שמ"ח אות כ"ד וכן הסכים הרב פרי תבואה אות ע"א:

ח' ג' בימין וג' בשמאל ויתרת מקמא בשמאל או אפילו ב' בשמאל וב' יתרת מקמא בשמאל יש להחמיר אפילו בהפ"מ דכיון דרבו האוסרין יתרת מקמא אפילו דנהגינן להתיר ביתרת מקמא הכא דנצטרף עוד:

טעם דחליף הו"ל תרתי לריעותא ויש לאסור ומה"ט נמי אי איכא ג' בימין וד' בשמאל ויתרת מקמא בימין יש להחמיר אפילו בהפ"מ עוד נ"ל דגבשושית ופצול דגומא תחתיה לא מהני לענין זה בין להקל בין להחמיר כ"ז מדברי התב"ש שם והרב שפתי דעת אות ה' כתב בג' בימין וב' יתרת בשמאל יש להכשיר בהפ"מ אבל ג' בימין וא' בשמאל וג' יתרת או שנים בימין ויתרת וב' יתרת בשמאל הוי ודאי טריפה אבל ב' בימין ויתרת הוי ס' טריפה וה' פרי תבואה אות ע"א כתב אם נהגו להקל ג' בימין וג' בשמאל ויתרת מקמא בשמאל או ב' בשמאל וב' יתרת מקמא בשמאל בהפ"מ אין לסתור מנהגו: ט' ג' בימין וד' בשמאל וצמקה א' מהשמאל אף דקי"ל דצמקה כחסרה טריפה הש"ד אות ה' ובסי' ל"ו אות כ"ט:

י' יתרת מקמא ובועא עליה יש להטריף דהוי תרתי לריעותא ואי איכא ב' אונות בימין ואין ניכר איזה היתרת כגון שעומדת בדרי דאוני וסמפון לכל א' ויש בועא על א' מהן לכאורה הוי תרתי לריעותא כיון דרבא בגמ' ס"ל יתרת טריפה אפילו בדרי דאוני ומ"מ נר' דמס' אין לאסור תרתי לריעותא כיון דתרתי לריעותא לא הוי אלא חומרא דהאחרונים ש"ד שם וכתב עוד אם ג' בועות על ג' אונות ורביעית הסמוכה לאומה אין עליה בועא טריפה ממ"נ אם הרביעית יתרת הרי שינתה הורדא מקומה ואי בג' הראשונות יתרת הוי תרתי לריעותא ע"ש:

י"א ג' בימין וג' בשמאל וא' מהשמאל נתפצלה לב' ויש להם שורש א' בעובי אצבע כשרה דאותן:

ב' כא' נחשבים ואפילו אותם דימין נמי יש להם שורש א' כעובי אצבע כשרה ולא אמרי' ממ"נ טריפה דפיצול מועיל להכשיר אבל לא להטריף וכן אי בשמאל א' לבד ונתפצלה לד' פיצולין לא אמרי' ממ"נ טריפה אפילו בשמאל גופיה שמ"ח אות כ"ה ומ"מ אין להחשיבם כב' להכשיר אלא דוקא אי מפורדין כט"ד דהוא שיעור אונה כמבואר בתב"ש שם ואם אין להם שורש א' כאצבע הם חשובין ב' לעולם כיון שיש בכל פיצול כט"ד וכתב הרב פרי תבואה אות ע"ג שאם אין בכל פיצול כט"ד אע"פ שאין להם שורש א' כאצבע ואם נחשוב שחלוקין הם לגמרי ע"ס האונה יהיה בפיצול כשיעור ט"ד אין להחשיבם כב' אלא כל שאין בפיצול כט"ד כא' נחשבים אם בא' מהפיצולין כט"ד אבל אם בשום פיצול כט"ד אע"פ שאם נצרף ב' יהיה בהם כשיעור אין מצט' כיון שאין בעובי השורש כעובי אצבע:

י"ב דין הסדק כדין הפיצול לכל הנ"ל זולתי אם ב' בימין וא' מהם יש בו סדק ובשמאל ג' דנחלקו הראשונים כמ"ש בהג"א ובב"י פ' להקל וכ"פ הש"ך והפר"ח אבל רש"ל וב"ח וט"ז פ' להחמיר וכ"פ בשמ"ח ובתב"ש שם ובפיצול כבר נתבאר באות הקודם דכשר וע"ש בתב"ש וכתב הפ"ת אות ע"ד אפילו בימין ב' אונות וב' סדקים ובשמאל ג' נפרדים טריפה:

י"ג אם יש בימין ג' וסדק ובשמאל ד' נפרדים טריפה אף להמכשירין שכתבתי באות י"ב אבל אם באונה שיש בה סדק יש ב' סמפונות יש להקל בהפ"מ וצורך גדול פ"ת אות ע"ה:

י"ד אפילו אם הסדק ניכר מב' עברי האונה אין:

חוששין להטריף עיין להרב פרי תבואה אות ע"ו:

ט"ו כתב הפ"ת אות ע"ז יראה לי כמו שאין חוששין בסדקין להטריף כך אין חוששין בסמפונו' להטריף שאם יש בצד שמאל ב' אונות ובכל א' ב' סמפונות או ג' סמפונות כא' אין אומרים הרי כאן ד' וחליף הוא וכן אם יש סדקין וסמפונות עד שנראה שהם ד' אין חוששין להם אבל אם אין שם בשמאל רק אונה א' וג' סדקין וד' סמפונות חוששין ובמקום הפסד מרובה וצ"ג יש להקל ונראה שאם מצא ד' סדקין יש לו לבדוק אחר הסמפונות ואם לא בדק ונאבדה הריאה יש להקל ע"כ:

ט"ז צורת האונות של ימין אין דומין לשל שמאל ואם נתחלף צורתן או שהאונה של ימין האמצעית גדולה מהתחתונה או שהאונה של שמאל העליונה גדולה מהאונה העליונה של ימין או שהאומה של ימין גדולה משל שמאל כ"ז מקרי חליף וטריפה לשון מור"ם בהגה דין ב' ורש"ל מתיר בכל אלו החילופים והאומות למעלה והאונות למטה מטריף וב"ח פ' כרש"ל בהפ"מ ומביאו הש"ך ע"כ רש"ל שאם הורדא גדולה מאונה שאצלו דהיינו אונה הסמוכה לאומה טריפה וכ' הט"ז על אלו החלופים שהוזכרו בדברי מור"ם בהגה אף דנקטי' כדברי המכשירין מ"מ אי איכא ריעותא עוד אע"ג דלא מטריפין בשבילה הו"ל תרתי לריעותא וטריפה וכתב הפר"ח דאנן מכשירין בכל החילופין אלו ואפילו באומות למעלה ואונות למטה ואפילו במקום שנהגו איסור מנהג בטעות הוא ע"ש וכ"ה הפ"ת זולתי אם נעשו האוני גדולים כאומה הוי חליף ע"ש וכתב בשמ"ח אות כ"ו דגם לדידהו דמחמירין בכל אלו החילופים דוקא:

נתחלפו צורה של ימין לשמאל ושל שמאל לשל ימין אבל אי נעשו כולם כצורה של ימין או שנעשו כשל שמאל כשרה בהפ"מ ע"כ אם נשתנו לצורה אחרת שאינה כצורה שכנגדה אפילו כצורת הורדא כשרה ע"ש ועוד אית פרטי דינין בזה בדברי האחרונים ולפי דלדידן מכשירין בכל אלו החלופין כמ"ש הפר"ח לא ראיתי להאריך בזה:

י"ז ריאה שלא מצאו בה לא אומי ולא אוני אלא חתיכת בשר א' ובא בודק וקלף בסכין קרום העליון ואח"כ מצאו ריאה כתקונה כשרה רש"ל ועיין מח"ב אות א' וכתב התב"ש אות נ"ח דמ"מ נפיחה בעיא ומעכבת הנפיחה בזה והמש"ז אות י"ד מסתפק בעיכוב הנפיחה ע"ש. עוד כתב התב"ש דאם הקרום הג' דעל הריאה סריך למקום אחר לית לן בהדיה וכ' במשבצות זהב שם דאפילו אינו עובר ע"י מיעוך וכתב עוד דאפילו יש צלקת כעין קמטים תחת הבשר ההוא כשרה:

י"ח כתב רש"ל כ"מ שאמרנו להקל בחילופין שלא הוזכרו בגמ' אי אית בה ריעותא אחריתי לדעת מאן דהו אף אם דלא הוי אליבא דהילכתא מצטרפי הריעותות וטריפה וזהו תרתי לריעותא דהוזכר בדברי האחרונים והפר"ח אות ט"ו כתב דאין לזה טעם ע"ש:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה