עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן ט
דיני חסר באוני הריאה:
א' ה' אוני אית לריאה תלתא מימינא ותרי משמאלא כשהבהמה תלויה ברגליה ובני מעיה כנגד הטבח שאז ימין הבהמה וימין הטבח א' ויש לה עוד בצד ימין אונה א' קטנה ונק' עינוניתא דוורדא ואינה עומדת כסדר האונות אלא מרחקת מהם לצד פנים לשון הש"ע ר"סי ל"ה. אם חסרה א' מימין או משמאל או שהיו ב' מימין וג' משמאל טריפה ש"ע ר"סי ל"ה:
ב' נמצאו ד' מהימין וא' מהשמאל טריפה הסכמת כל האחרונים דלא כה' תורת חיים בחי' דמ"ז וכ"ש ד' מהשמאל וא' מהימין דזה אף להת"ח טריפה: ג' חסרה אומה א' טריפה התב"ש אות ב' הוכח כן מהתוס' דמ"ז שכתב דדין חסר וחליף לא שכיח באומה ע"ש אבל הכנ"הג הג"הט אות כ"א כ' דמדברי הר"מ נראה דדין חסר וחליף ויתיר ליתיה באומה ובס' שש"א הוכחתי מדברי הר"מ דטריפה וגם הכנ"הג נר' דדעתו כן לדינא וכן הסכימו האחרונים:
ד' אם חסרה האומה הורדא משלימתה כ' מהר"ש יונה דמשלמת וכשרה והוגד לי דנהגו בשאלוניקי להטריפה כנ"הג שם:
ה' אחת מהאונות שהיא פחותה מכעלה הדס אחר שנפחוה הו"ל חסרה וטריפה ש"ע דין ו' וכ' בד"מ שיעור עלה הדס אין אנו בקיאין ומטריפין הכל והפר"ח סקי"ח כ' דמסתברא דהוי כציפורן של הגודל להחמיר אבל להקל צריך כציפורן של ב' גודלין והתב"ש אות ט' כ' דסברא זו כצפורן של ב' גודלין לא נזכרה בשום ספר ומהרי"ו כ' די"א כאורך ורוחב הצפורן של הגודל וי"א כאורך ורוחב פרק אמצעי של גודל בינוני לכן בכ"מ שנז' טרפא דאסא משערי' כסברא החמורה שבשניהם וכ"כ בשמ"ח וכ' דאין חילוק בין בהמה גסה לדקה ע"ש וכ' הכנ"הג הגהב"י אות ס"ט אונה הפחותה מט"ד ויש בו בועה והבועה משלמתה לט"ד אם חוט בשר מקיף הבועה כשרה ע"ש ועיין בס' שש"א דאם יש עליה טינרי משלמה אפילו בלא חוט בשר כנ"הג הג"הט ל"ו ועיין לה' שער המים אות ל"א:
ו' חסרה א' מהאונות דימין הורדא משלמתה ש"ע דין ז' וכתב בהגה וי"א דאינה משלמתה והכי נהוג ע"כ ומסיק הש"ך דלהסו' אינה משלמת אפילו יתרת דאוני כגון אם הורדא כתיקונה ויש ג"כ אצלה יתרת מקמא ואף שיש לה תואר אונה אינה משלמת כיון שאינה בדרא דאוני ממש ואפילו במקומות שמכשירין יתרת מקמא ואפילו במקום שמכשירין חסרה הורדא וכתב השמ"ח אות ח' דה"ה אם נמצאת האונה בסוף האומה ע"ש ומ"מ לדידן בכל גוונא משלמת דנקטי' כפ' מרן וכמ"ש הפר"ח ע"ש ומ"מ אם חסרה אונה ויש במקום ההוא כעין הר הקרוי גבשושית אינה משלמת דלאו אונה הוא אבל כשהוא חד בשורשו או בראשו משלמת דאונה הוא ואם במקום הראוי להיות אונה יש פצול וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה נופלת לתוך הגומא כמו שיתבאר ענינה בדין יתיר ע"ש בזה אינה משלמת שמ"ח אות ט':
ז' אם חסרה אונה בשמאל והורדא בימין כדרכה אינה משלמת לחסרון שבשמאל לכ"ע ואם הורדא בשמאל מסיק בב"י דאינה משלמת לחסרון שבשמאל וכ"ש שאינה משלמת לחסרון שבימין ע"ש והב"ח חלק עליו בשניהם וכ' דנקטי' דאם הורדא בשמאל משלמת אפילו לחסרון שבימין והפר"ח כ' דמשלמת לשמאל אם היא בשמאל ואינה משלמת לימין ע"ש והרשב"ץ בס' י"ש בפ"ה כ' דנהגו לפני הרמב"ן ז"ל דמשלמת לשמאל והרב ש"המ כ' דיש להקל בזה אפילו לדידן דנקטי' כמרן בכ"מ ע"ש ונר' דאם יש ורדא בימין וורדא בשמאל וחסר מאוני דשמאל דטריפה כיון שיש מטריפין בלא"ה בב' ורדות אפילו אחת בימין ואחת בשמאל כמ"ש בדיני הורדא ואף דמרן בש"ע פ' בב' ורדות דכשרה מ"מ בחסרון דבשמאל אין משלמת ועיין להש"ד אות מ"ב ואם הורדות בדרא דאוני כשרה דאונות מקרו כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל כ' סי' ל"א ע"ש: ח' אם נמצאו ב' אונות חסרות מצד ימין וב' ורדות כ' הכנ"הג באות צ' משם מהרש"ג דטריפה דדוקא חסרון אונה א' הוא דמשלמת כיון דבלא"ה יש מטריפין בנמצאו ב' ורדות ע"ש והשע"המ חלק בזה ע"ש ואין להקל בזה: ט' אם אירע דנבדקה אונה ולא מצאו לה סמפון כשרה דלא קפדינן אלא אאוני אבל ריאה שחסרה והוכשרה ע"י היכר סדק או שאר היכרים שיתבאר לקמיה ואירע שבדקוה ולא מצאו ב' סמפונות שתחלק לב' אונות אין להקל כ"א בהפסד גדול ושעת הדחק שמ"ח אות יו"ד וע"ש בתב"ש:
י' ריאה שאין לה חתוכה דאוני טריפה ואם סדק כמראה הפרש ביניהם כשיעור עלה הדס בין בעקרן בין באמצען בין בסופן כשרה ש"ע דין ח' וכ' בהגה ויש מכשירין בהיכר או סדק כ"ש אע"פ שאינו כט"ד ויש לסמוך עלייהו בהפ"מ ורש"ל חילק בדבר דבאין לה חתוכה דאוני כלל הוא דס"ל להקל בסדק כ"ש אבל בחסר אונה א' או שנים אין להתיר בהיכר סדק אם לא שיש הפרש כנודע והש"ך דחה דבריו וכ' דאין לחלק בין אין לה חתוכה דאוני לב' אונות דבוקים ע"ש וכ' מהרי"ו דהא דמכשירי' בסדק דוקא במקום שדרך להיות שם מפוצל אבל שאר סדקין אין מועילין והביאוהו הש"ך והפר"ח ושאר אחרונים וכתב התב"ש אות ד' דאין להקל כ"א בהסדק ארוך ברובו של מקום שדרך להיות שם פרוד למעלה או למטה ורחבו ועמקו כ"ש ואם הסדק כשיפולו וסובב מלמעלה למטה כשיעור שאם היה פרוד היה כל אונה כט"ד כשרה וכן אם יש סדק ועמקו וארכו כשיעור אורך ורוחב ט"ד אפילו בעיקרו או באמצעו וליכא רוב מקום שראוי להיות פרוד כשרה ודוקא סדק כעין חתוך מועיל אבל סדק רחב וחלק למטה שנראה כעין חסרון מבחוץ אינו כלום והכל משערי' בריאה כשהיא נפוחה ע"ש:
י"א חסרה אונה וסדק מבחוץ ובועה על הסדק יש לספק אי הוי תרתי לריעותא הש"ד אות מ"ד:
י"ב ריאה שאין לה חתוכה דאוני וקרעו העור העליון ומצאוה כתיקונה עיין בדיני חליף אות י"ז:
י"ג האונה התחתונה של ימין דרכה להיות עבה וארוכה מאונה מאמצעית וגם היא יותר גבוהה משל שמאל ואם היא דבוקה לאומה לגמרי דק שנראה היכר סימנין אלו במקום שראוי להיות האונה כשרה וה"ה שאר היכרים ואפילו היכר ע"י הסמפון אם נמצא שם סמפון במקום שראוי להיות אונה מיקרי היכר מור"ם בהגה שם ורש"ל חולק בכ"ז וכהש"ך דבריאה שאין לה חתוכה דאוני כלל אין לסמוך על היכרים אלו אבל בחסר אונה ויש היכרים אלו כשרה וכתב הפר"ח ואנו אין לנו אלא פ' הש"ע דאין להכשיר אלא ע"י סדק כט"ד ולא סגי בסמפון או שאר היכרים ע"כ:
י"ד י"א דבגדיים וטלאים אין להטריף אם לא נמצאו אונות אפילו בלא היכר וסדק כלל דהכי אורחייהו דבקטנות ל"ל מור"ם בהגה שם וכ' הש"ך דוקא בתוך ל"י ללידתן וגם נגררין אחר אמם שמניקתן ודוקא בידוע אבל מן הסתם אמרי' דאחר ל"י הוא והפר"ח כתב דאין לסמוך על הני י"א כלל וכתב הפ"ת דאם ימצאון כל הגדיים לפנינו כמציאות זה יש לסמוך על הני י"א וכתב הט"ז דאם בצד א' יש להם חתוכי דאוני ובצד א' אין להם טריפה וכתב המש"ז דאם אין להם אוני אלא דבצד א' יש להם סדק ובצד א' אין להם סדק אין להטריף בשביל זה דסדק מועיל להכשיר ולא להטריף וכ' התב"ש אות מ"ג דבהפ"מ יש להכשיר אפילו קצת אחר ל' כ"ז שנק' בלשון ב"א גדיים וטלאים:
ט"ו אם בצד א' של הריאה חסרה אונה א' ובסוף האומה שבאותו צד היתה בליטה גדולה כמו אונה אע"פ שדרך האונות להיות סמוכות ז"לז וכאן האומה מפסקת ביניהם כשרה וכ' בהגה ויש מטריפין כי כל מה שלמטה מהורדא מקרי שלא בדרא דאוני לענין השלמה וכ' הפר"ח דגם מור"ם מודה להכשיר כמש"ל וכאן לא כתב אלא דיש נוהגין להטריף ע"ש ועיין להש"ך והט"ז:
ט"ז העוף אין לו חתוך אוני ואם ימצא אין לו מנין ידוע ש"ע סוף הסי' וכ' התב"ש אבל שאר טרפיות הריאה שהם מחמת נקיבת הריאה או חסרונו כולם שייכי גם בעוף רק דא"צ לבדוק אחריהם דלא שכיח ע"ש וכ' הש"ר דבמקום שהריאה נחבאת שם לצלעות דבוקה היא והכי רביתייהו אבל מחוץ אם נסרכה למ"א אסור ועיין כנ"הג שכ' דלפעמים דרך האווזים שנראית ריאה שלהם שיש בה סירכו ואינה סירכא וכנר' דהיינו רביתייהו לפיכך באווזים יש להקל ע"ש:
י"ז אם נמצאו האונות בשלימות אלא שאחת מהנה פחותה מט"ד ובאונה שבצדה יש סדק המועיל שנת' עניינו לעיל כשרה פרי תבואה אות ט':
י"ח כתב הרב פלתי פצולין מועילין להתיר כמו סדק וכן הדין בחסר אונה ויש פצול באונה העליונה ע"ש והרב פרי תבואה אות ל"א חלק עליו דבאונה עליונה במקום שהיא שוכבת על הגרגרת אין אונה אחרת מגעת לשם ואין ראוי להשלים כמו סדק במקום שאין ראוי להיות שם אונה:
י"ט אם חסרה אונה והאונה שבצדה מפוצלת לב' בעוביה ואין שורש א' לב' יש לס' דדילמא בנחלקו ברחבה הוא דהוו כב' ולא בעובי ש"ד אות כ"ד ועיין בדיני יתיר אות ו' כ' צמקה אונה עיין בטרפיות יבש בריאה אות כ"ג: