אור ברסלב
עיני הכהן סימן ד

עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי

סימן ד

סימן ג

דיני טרפיות חוט השדרה:

א' חוט השדרה יוצא מהמוח ונמשך ע"פ כל השדרה עד חוץ לזנב ותחילתו מחוץ לפולין נפסק רוב היקף עורו החופה את המוח טריפה אע"פ שכ המוח קיים ואם לא נפסק רוב העור אע"פ שנפסק כל המוח שבפנים כשרה גמ' ופ' מרן בש"ע סי' ל"ב דין א' וכתב הר"מ בפי' המשנה וכשיפסק רוב קרום זה לרחבו טריפה ופי' הב"ח לחד פי' דאתא לאשמועי' דבעי' רוב חללו בלא צירוף העור אם יש קצת עובי בצד א' יותר מהצד הב' וכמו בגרגרת דקי"ל ברוב חללה בסי' ל"ד ע"ש וכל האחרונים לא הזכירו ד"ז ואין להקל בזה ובדברי הר"מ עיין מה שפי' עוד הב"ח ועיין לה' ש"ד וכן הסכים הרב כנ"הג בהג"הט אות ב' דלא בעינן רוב חללו:

ב' לשון הטור חוט השדרה שנפסק רובו או כולו והק' הב"ח אם רובו טריפה כ"ש כולו וא"ל ל"ז אם זו דבכלל מאתים מנה ומכח זה הכריח דאם יש נקבים הרבה סמוכים ז"לז בהקף אין מצט' לרובא והק' רובו ככולו דבעי' במקום א' ולא ע"י צירוף ע"ש ואין בזה הכריע דמצינו בכ"ד דאמרי' לזא"ז גם בכלל מאתים מנה עיין בחולין דכ"א ע"א דתני סי' א' או רובו ובעו לה ב' סימנין או רובן וע"ש בגמ' ועיין בר"פ מפנין גם מה שהוכיח מדתנן נשברה חוט השדרה כבר כ' רש"י שם אורחא דמלתא קתני והש"ך העתיק דברי הב"ח אבל הפר"ח הסכים דמצט' כמו בגרגרת וכן הסכים הפ"ת וכתב דאפילו השלם שביניהם מצט' כל שאין בין נקב לנקב כמלא נקב כמו בגרגרת וכן הסכים התב"ש דאפילו השלם שביניהם מצט' וכתב עוד דיש להטריף ברוב החוט ע"י צירוף אפילו שלא בהקף א' רק זה מלפנים ולמעלה וזה לאחור ולמטה וכדין השחיטה בסי' כ"א ע"ש והש"ד כתב דגם דעת מרן בש"ע נר' כן דמצט' דלא כהב"ח מדהשמיט תיבת כולו ע"ש וכן הסכים הרב כרתי למעשה דמצט':

ג' נסדק העור לאורכו כשרה כ"כ הר"מ ופ' בש"ע דין ב' וכ' בב"י דאפילו לא נשאר כ"ש למעלה ולמטה כשרה ובזה קיל מגרגרת וכ"כ הד"מ והב"ח והפרישה והביא דבריהם הש"ך וכן הסכים התב"ש דלא כהפר"ח דמחמיר בזה והש"ד הצריך למעלה שיור משהו סמוך לפולין ולמטה א"צ ע"ש:

ד' נשברה השדרה ולא נפסק החוט כשרה משנה בואלו כשרות ופ' בש"ע בדין ב' וע"ל אות כ"ב:

ה' נתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד הואיל ועורו קיים ה"ז מותרת ש"ע שם ניקב ח"ה כשר ש"ג:

ו' נתמרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא יכול לעמוד טריפה ש"ע דין ג' וכתב עוד בדין ד' נחסר קצת מהמוח ונתרוקן כשר ועיין ביאורי הדינים בזה בטרפיות המוח אות ד' ה' ו' ומשם באר'ה ואם נמצאו בו מים בכל ענין טריפה דלא שייך בו מוח מקיפו כנ"הג הג"הט אות ד' בשם דמ"א: ז' אם הוא עב וכבד ואם מעמידין אותו א"י לעמוד מפני כבדו אף ע"פ שלא נתרכך מבפנים טריפה ש"ע דין ג':

ח' חוט השדרה שנמצא העור בריא וחזק וכן המוח בפנים קיים אלא שהעור של החוט היה שחור כשרה בית הלל ופר"ח בק"א וכן הסכים המ"ב דלא כקצת אחרונים שהחמירו וכן כשאר שנוי מראה רוב האחרונים הכשירו וכ"ה המח"ב:

ט' אבעבוע כשיש לה שנוי מראה ובפרט שחור ושלט השנוי מראה מעבר לעבר טריפה ואם אין בעבוע רק גבוה מעט ולא היה הבשר רך או נימוח קצת כשרה וכ"מ שיש שנוי מראה צריך לבדוק ולעיין אם אין לקותה בבשר נ"ב הביאו המח"ב:

י' עוף ששדרתו עקומה וכפולה כשרה מטה יוסף וכתב שאירע מעשה באווז והורה זקן א' לפרק החוליות אחת לא' בנחת לראות אם חוט השדרה קיים או ריעותא וראו שלא יש ריעותא והכשירו והמח"ב כתב דא"צ לטורח הזה ע"ש ואם יש שנוי מראה בעור ושדרתו עקומה יש להטריף אפילו למכשירים בשנוי מראה לבדו המש"ז אות ג' וה' לבושי שרד ד"ל חילק בין רב למעט ועיין טרפיות המפרקת:

י"א אם נשבר השדרה בעוף וחזר ונקשר אין לחוש אם רואה שהחוט שלם ומ"מ בדיקה מיהא בעי מש"ז אות ג':

י"ב בחוט השדרה למטה כנגד היריכים מתפצל מן החוט ב' פיצולין אחד לימין ואחד לשמאל ולמטה בג' אצבעות עוד מתפצל החוט של היושר חוט פיצול ב' וכעז"ה עד למטה ובגמ' איתא עד היכן טריפות של ח"ה ומסיק עד א' טריפה ב' א"י ג' כשרה ובעי עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל ואת"ל עד ולא עד בכלל פי פרשה מהו ואת"ל עד ועד בכלל פרשה גופה מהו ע"ש ומבואר מזה דעד פרשה א' ודאי טריפה ומפי פרשה א' ופי פרשה בכלל עד פרשה ג' ופי פרשה ג' בכלל ס' ומכאן ואילך כשרה ואפילו בפרשה ג' כשרה ע"ש בגמ' ופי' פי פרשה הוא עובי החוט במקום תחילת הפיצול ופי פרשה גופה הם החוטים המתפצלין לימין ושמאל באופן שאינה כשרה בודאי אלא חוטי הפיצול שבימין ושמאל של הפיצול הג' או חוט היושר שלמטה מפיצול הג' ואילך ויש שפסק דפי פרשה ג' כשרה והעיקר כפ' מרן בש"ע דין ה' וז"ל טרפיות זה של ח"ה הוא עד פי פ' ג' ועד בכלל ואם נפסקו אחד משני הפיצולין ראשונים ושניים טריפה אבל אם נפסקו חוטי הפיצול הג' כשרה וכ"ה האחרונים:

י"ג ובעוף דין אחר יש לו והכי איתא בגמ' בעופא עד כמה רי"א עד בין האגפיים רל"א עד למטה מהאגפים ונחלקו הראשונים כמאן הילכתא ורובם ככולם הסכימו דהלכתא כמ"ד עד בין האגפיים ובפי' בין האגפיים יש מי שפי' הוא תחי' עובי חיבור האגפיים עם הגוף ולמטה מן האגפיים הוא סוף עובי החיבור ויש מי שפי' הכל הוא על שכיבת האגפיים על הגוף ולא על החיבור ולפ"ד בין האגפיים הוא סוף עובי החבור ולמטה מן החבור אף דהאגפיים שוכבים ונכפלים שם על הגוף אין חשש אם אירע א' מן הטרפיות שם ולמטה מן האגפים הוא למטה משכיבת האגפיים על הגוף ויש מחמירין עוד דאותן עצמות הקטנים המחוברות לכנפים הם בכלל כנפים ולמטה מהם הוא למטה מהאגפיים ופסקו כן דעד למטה מאותן עצמות הוא דמכשרי וז"ל מרן בש"ע דין ג' ובעוף טרפות החוט עד בין האגפיים התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף וכ' מור"ם בהגה ויש מטריפין בעוף עד מקום כלות שבירת העצם המחובר לגוף והכי נהוג אם לא בהפ"מ ע"כ ומשמעות דבריו דבלא הפ"מ מחמירין עד למטה ממקום שכיבת האגפיים ותו לא ודלא כהמחמירין עוד שכתבתי שהעצמות הקטנים בכלל ובהפ"מ יש לסמוך אפ' הש"ע דעד תחילת מקום החיבור וכן פי' הש"ך בנ"הכ אבל הט"ז פי' דבריו דבהפ"מ יש לסמוך למטה מסוף החיבור ולא כפ' מרן בש"ע דאין להקל אלא למטה מסוף החיבור והב"ח החמיר עוד דבלא הפ"מ מטריפין עד למטה מהעצמות הקטנים ובהפ"מ אין מכשירין אלא עד למטה משכיבת האגפיים ואין מקילין בהפ"מ אלא בעצמות הקטנים המחוברין להאגפיים והפר"ח הסכים לפ' מרן הש"ע ועיין להפ"ת והתב"ש הסכים לדברי הב"ח והרב שפתי דעת כתב לענין דינא יש לסמוך על מור"ם בהגה וכפי מה שפי' בכוונתו הט"ז ע"ש. דין נעקרה חוליא א' מהחוט יתבאר בטרפיות העצמות:

י"ד בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל ע"פ כל אורך השדרה כשרה ולא חיישי' לריסוק איברים ואם יש במקל קשרים חוששין למקום הקשרים וכן אם לא הגיע ע"פ כל אורך השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט כ"ז דינא דגמ' ופ' בש"ע דין ו' וכתב הכלבו דאפי' הלך המקל ע"פ כל השדרה אם נשבר המקל ונפסק חוששין למקום פסוקת המקל לפי שבמקום הפסיקה מכה בכח והביאו מרן בב"י והסכימו הכל לדין זה:

ט"ו במקום שחוששין לחוט השדרה כאמור אם הלכה הבהמה יש מחלוקת בין הראשונים אם צריך בדיקה בח"ה כמ"ש בב"י וכתב הב"ח דנקטי' כהסו' צריכה בדיקה ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה טריפה והט"ז כ' דסגי בשהייה ובדיקה דבבדיקת אבר א' אנו בקיאין וכ"ד האחרונים בכ"מ דבבדיקת אבר א' אנו בקיאין וכן הסכים הפר"ח דאפילו הלכה צריכה בדיקה ומ"מ בבדיקה סגי אפי' האידנא וכ"ה האחרונים:

ט"ז אם צריך בדיקת כל החלל כדין נפולה או סגי בח"ה נר' מדברי הטור דבחוט סגי וכ"כ מרן בב"י וכתב דאפילו דברי הר"מ כן וכ"נ מלשונו בש"ע וכן הוכיח התב"ש וחלק על הפר"ח דבעי בדיקת כל החלל שכנגד מקום המכה והפ"ת הסכים לדברי הפר"ח דבעי בדיקת כל החלל בהכהות במקום דחיישי' ולכ"ע אם נפלה ע"י הכהה בעי בדיקת כל החלל כדין נפולה ול"פ אלא בלא נפלה ועיין להפר"ח והתב"ש:

י"ז היכא דגוררת רגליה ע"י הכהות אפי' בהכהות דלית בהו חשש כנ"ל מ"מ בכה"ג דגוררת רגליה בעי בדיקה פ"ת סק"ט תב"ש סק"ז ובדיעבד שלא בדק כתב הפ"ת דכשרה והתב"ש הטריף אפילו בדיעבד וע"ל אות ח"י:

י"ח בהמה שגוררת רגליה אין חוששין שמא נפסק החוט דשגרונא הוא דנקיט לה גמ' וכ' הראשונים דוקא שלא נפלה אבל נפלה חוששין וכ"פ מרן בש"ע דין זה וכתב בהגה בשם הגה"מר דגם בעוף דינא הכי:

י"ט ואפילו נפלה למטה מי' כיון שגוררת רגילה צריך בדיקה בח"ה והיכא דנפלה למעלה מי' וצולעת בעי בדיקה נגד כל החלל התב"ש וכ' דאם לא בדק יש להטריף אפילו נפלה למטה מי' ע"ש והפ"ת כתב דלכתחילה בעי בדיקה אפילו למטה מי' ובדיעבד שלא בדק אין להטריף ואם נפל השור ע"ג רגליו מחמת מכאוב רגליו ולא הלך מחמת נפילתו אין בו חשש ר"א דכיון דמחמת מכאוב הוא דנפלה אמדה נפשה דהוי נפלה מדעת ועיין להתב"ש כ' דין בהמה שגוררת רגליה האמור בגמ' והנ"ל לד' רגליה אלא דה"ה ידיה הכנ"הג: כ"א הכה אותה על ראשה בכח גדול למהר הליכתה ורבצה במקומה ולא יכלה לעמוד ושחטוה שם תכף אף דלא אשכח ריעותא בעצם הגלגלת עפ"ז חוששין לריסוק איברים וצריך בדיקה במוח אחר שהייה מע"לע או הלכה הרב תורת חסד סימן ו' הביאו המח"ב:

כ"ב במקום שחוששין בהכה בהמה במקל דבעי' בדיקה באותו אבר שהכה עליו כמש"ל דעת הרמב"ן דבעי' שהייה מע"לע או הלכה עם הבדיקה וכ"כ הר"ן והרשב"א אבל מדברי הר"מ נר' דלא בעי אלא בדיקה ויחיד הוא בס' זו וכן הסכים היש"ש דבעי שהייה או הלכה עם הבדיקה ואף דמרן בב"י כאן כתב על ס' הרמב"ם והכי נקטי' כבר העביר עליו קלמוסו בס' בד"ה וכמ"ש הכנ"הג וכ"ה הרב תורת חסד סי' ו' אלא שגם הוא לא ראה דברי מרן בבד"ה וע"ש בת"ח שכ"כ גם אהכה בהמה במקל ע"ש אבל מהר"מ לובלין סי' צ"ד כתב דבהכה בהמה במקל אין נר' להחמיר להצריך שהייה ומ"מ לא כ"כ אלא לקיים פסק הב"י לפי שלא ראה דבריו בבד"ה וע"כ נר' עיקר להצריך שהייה או הליכה עם הבדיקה ואפילו שהתה והלכה בעי בדיקה:

כ"ג אם נשברה השדרה ורובה עמה ולא נפסק החוט כתב הרב שבות יעקב ח"א סימן ן' דהוי נבלה כמו נשברה מפרקת ורובה עמה ע"ש והרב לבושי שרד ד"ל כתב דכשרה ע"ש:

כ"ד נשברה השדרה ונפסק החוט ואפי' נפסק גם הבשר לא הוי אלא טריפה ולא נבלה ל"ש שם ולדעת השב"י שם כ"ש דהוי נבלה:

תוכן העניינים

עיני הכהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה