עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן ג
דיני טרפיות המוח:
א' המוח יש לו ב' קרומים זע"ז ותנן ניקב קרום ש"מ טריפה ובגמ' איתא קורמא עילאה ואמרי לה עד דאינקיב תתאה ודעת ר"ת לפ' כל"ק דבניקב עילאה לבד טריפה אבל אי ניקב תתאה לבד כשרה ודעת הרי"ף והר"מ והר"ן דבתתאה טריפה ובעילאה כשרה דגרסי וא"ל קרמא תתאה ופ' כל"ב אבל ראב"ן ודעמיה פ' דבעי' עד שינקבו שניהם ודעת בה"ג הביאו הג"א דבאינקיב חד מנייהו טריפה וכתב הב"י דמפרשי לא"ל תתאה דאו עילאה או תתאה קאמר ופ' כל"ב ולפ"ד בכל חד מנייהו הוי ודאי טריפה ועיין להב"ח וז"ל מרן בש"ע בר"סי ל"א ניקב התחתון נקב מפולש טריפה אבל ניקב העליון לבדו כשרה וכ' מור"ם בהגה ויש מטריפין ג"כ בניקב העליון לבד והכי נהוג אם לא במקום הפ"מ והט"ז והש"ך בשם מהרש"ל והב"ח החמירו אפילו במקום הפ"מ וכן הסכמת הפ"ת אבל הפר"ח והתב"ש הסכימו להקל בהפ"מ וכן הסכים המח"ב וכ' התב"ש דוקא בניקב הוא דמקי' בהפ"מ אבל אם עור העליון כולו או רובו לקוי אע"ג דהתחתון אין בו רעותא כלל יש להטריף אפילו בהפ"מ כמו עורות הושט בסימן ל"ג ואף דשם יש לצדד להקל יש להחמיר כאן דהא יש מחמירין אף בניקב ע"ש וכ' ה' משבצות זהב דבכל ענין הוי ס' טריפה דהא י"א דבעי' עד שינקבו שניהם ונ"מ טובא ע"ש:
ב' להסו' דבעי' עד שינקבו שניהם כ' בא"ח דאם ניקבו זה שלא כנגד זה כשרה והב"ח כתב דמסתבר להטריף והפר"ח והתב"ש דחו דבריו וכ"ז נ"מ לס' אבל לדינא כבר נת' באות א' ועיין להמש"ז:
ג' אין לחלק בין בהמה לעוף לענין ניקב הקרום כן הוכח הע"הש וכן הוכחתי בס' שש"א דלא כהתי"ט דנר' מדבריו דבעוף מטריף גם בניקב ע"י לבד לכ"ע ע"ש ודלא כהש"ג ע"ש:
ד' המוח עצמו שנרקב מעט ממנו או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טריפה לשון מרן בש"ע דין ב' ומשמע דאפילו נחסר מעט מהמוח ע"י רקבון ומעוך כשרה והב"ח כתב דאין להקל בחסר מעט ממנו אפילו בהפ"מ וכן הסכים הכנ"הג אבל הש"ך כתב דגם בחסר מעט אם נחסר שיעור שכיוצא בו בחוט השדרה כשאוחז ומניח הריקן למעלה מידו היה עומד ולא היה נכפף כשר וכן הדין בנשפך כמים או כדונג אלא דדרך הוא דכשנשפך כמים או כדונג להיות הרבה מכאשר מניח הריקן למעלה מידו היה נכפף והסכים לדבריו הפר"ח ועיין להתב"ש:
ה' בנשפך כמים או כדונג דטריפה דוקא במוח הסמוך ומגולה לקרום אחרונים ועיין להפר"ח סק"ג ודלא כהפ"ת סק"ד:
ו' כתב הפ"ת אם ניקב חציו מרווח טריפה: ז' נמצא מים בראש כבש א' ונתערב הבשר עם בשר כבשים אחרים יש לפתוח חוט השדרה של כולם ולבדוק והחוט אשר ימצא בו רעותא הוא החוט של אותו כבש שנמצא בו מים בראשו מטה יוסף סימן ו' בשם גדולים וכן הסכים המח"ב דהמקל בזה לא הפסיד דלא כהט"ז סי' ק"א ועיין בש"ע שם ועיין לקמן אות ך':
ח' אם נמצאו מים בתוך הקרום ונחסר מהמוח כשיעור המים אם המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולים כלל אפילו לקרום כשרה ואם לאו טריפה וה"ה אם היו המים מונחין בתוך השלחופית כיס קטנה דבעי' שלא יהיו מגולין לקרום וכן הדין אם השלחופית מונחת בין הקרום והגלגולת הרא"ש והג"א בשם ראב"ן ובה"ג ופ' מרן בש"ע דין ב' ואפילו אם החסרון של המוח ניכר כגון אם היה חלל וגומא במוח שהיה בו מים או אם המוח נר' לעין שהוא קטן הכמות הרבה אם לא היו מגולין כשרה בית יהודה ח"א סקי"ד הביאו המח"ב:
ט' אם לא נחסר המוח ושלם בכל צדדיו ואחר שהוציא המוח נמצא בגולגלת או בקרום מים כתב הט"ז ומהריק"ש דכשר כיון שהמוח שלם ואם המים בשלחופית ומונחת השלחופית בין הקרום והגולגלת או בין המוח והקרום כתב הט"ז דטריפה אפילו לא נחסר המוח ומהריק"ש כתב נמצא השלחופית בין הקרום והגולגלת לא הטריפו אלא בנחסר המוח ומדברי הש"ך סק"ד נראה דטפי אית לן להטריף במים לבדן יותר מהשלחופית וכ"נ מדברי הא"וה כלל נ"ד דין ח' ע"ש דלא כס' הט"ז והפר"ח דחה דברי הט"ז ומהריק"ש והעלה דבכל גוונא יש להטריף אפילו לא נחסר המוח כל שאין המוח מקיפו ובין שנמצאו בין הקרום למוח או בין הקרום לגלגלת והאחרונים הסכימו ועשו מעשה והביא דבריהם המח"ב דאם ברור שאינו חסר אף שהמים מגולים כשרה דלא כהפר"ח ועיין בתב"ש ונר' דגם בשלחופית כן הוא הדין המים והשלחופית שוה כמ"ש מהריק"ש והש"ך והפר"ח דלא כהט"ז בזה:
י' היה ספק אם המוח מקיף או לא טריפה ע"כ יש להזהר כשפותחין הראש שיפתחהו בדרך שיוכל לראות אם המוח מקיפו אם ימצאו בו מים ומ"מ א"צ לבדוק אח"ז דסמכי' ארובא ויוכל להשליך הראש או למוכרו לגוי בלא פתיחה מור"ם בהגה שם וכתב הב"ח והט"ז והפר"ח וכן הסכמת האחרונים דאם ראו ריעותא דהיינו שבחייה היה ראש הבהמה מתנועע צריך לבדוק ואם לא בדקו טריפה ע"ש וכתב מהריק"ש בשם הרדב"ז דדעת הרי"ף והר"מ דאינה טריפה עד שישפך כל מוחה כמים וא"כ יש להקל בס' אם המוח מקיפו משום דהוי ס"ס והפר"ח דחה דבריהם וכן הסכים המח"ב ז"ל:
י"א אם כעין ליחה יוצאה מהראש אצל הקרן יחתכו הראש ויסירו המוח ואם העצם שלם מן הראש כשרה רש"ל הביאו הכנ"הג וכ"כ בהגהות שבסוף הא"וה כלל נ"ד דין ח':
י"ב דין מים שבמוח אפילו הם מים זכים א"וה כלל נ"ד ד"ח:
י"ג אם נמצא תולעת בקרום המוח והמוח קיים ואין בקרום התחתון רושם ולא ק"ד כשרה הג"א בשם ר"ח וכ"כ בשמו א"וה כלל נ"ד ד"ח והביא ראיה מטיטוס ע"ש ועיין להתב"ש שלא ראה א"וה ע"ש וכתב בת"ה דיש מן הגדולים שהחמירו כיון שאין אנו בקיאין בבדיקה ומרן בש"ע דין ג' סתם כדעת ר"ח ואח"ך כתב ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה וטריפה וע"ז כתב בהגה והכי נהוג והש"ך צדד בדעתו להחמיר אפילו אין רושם ולא ק"ד לא בקרום העליון ולא בקרום התחתון וכ"כ בת"הד וכ' בתב"ש שכן נוהגים להחמיר אבל מהרש"ל ביש"ש כתב להקל בנמצאו ב' הקרומים שלמים דהיינו שנמצ' התולעת בין הקרום העליון לגלגלת וב' הקרומים שלמים וכ"ה הפר"ח וכתב הפ"ת דמ"מ בעי בדיקה בב' הקרומים ואם נמצאו שלמים כשר ואפי' נמצא נקב קטן בעליון שאין הרחש יכול ליכנס בו כשרה ולא אמרי' הרחש היה קטן וניקב ועכשיו נתגדל הרחש ע"ש וכ"ז בנמצא בין הקרום לגולגלת אבל נמצא בין הקרומים נקטי' להטריף כדעת היש מי שאומר שכתב מרן וכהסכמת מור"ם בהגה וצדד הש"ך דאף בהפ"מ יש להחמיר וכתב מרן בב"י דנ"ל דאפי' ניקב הקרום יש להתיר דתלינן לאחר שחי' פריש כדין ריאה וקרקבן ושוב חזר בו וחשש להקל נגד כל הגדולים וכן הסכימו הב"ח והאחרונים דל"ד המוח לריאה וקרקבן ע"ש טעמם:
י"ד ואם נמצא התולעת במוח עצמו כתב המרדכי בשם ר"ח דכשרה וה"ר מטיטוס ע"ש ומ"מ בעי. בדיקה בקרום ולפי היש מי שאומר טריפה ודינו כמו בין הקרומים שנת' לעיל ועיין להפ"ת וכ"מ מהגש"ד סי' מ"ז דאם נמצא בתוך המוח יש להטריף אפילו לא נמצא ריעותא בקרומים וכ' התב"ש דכשהמוח מקיפו מכל צד ואין התולעת מגולה כלל יש להקל בהפ"מ ע"ש והמש"ז גמגם בדבר:
ט"ו אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם כשרה דתלי' שלא הגיע למוח מעולם א"וה כלל נ"ד כ' הטעם דהוי ס"ס. ועוד דאין מחזיקי' איסור ממקום למקום ע"ש וכ"פ מרן בש"ע דין ג' וכתב ז"ל דאפי' פי' התולעת לחוץ והט"ז כ' דמ"מ בעי בדיקה בקרום והיכא שלא בדק נר' דדעתו להכשיר ע"ש וכ"כ הפ"ת אבל הפר"ח כתב דל"ב בדיקה כלל אבל אם נמצא רושם או ק"ד בקרום יש לאסור והתב"ש כתב כהט"ז ע"ש:
ט"ז מצאו תולעת ע"ג קדירה מבחוץ כשרה מטעם ס"ס ש"ג הביאו המח"ב: י"ז ראש כבש שנתבשל ומצאו בתוך המרק שלו תולעת וידוע שיצא דרך נחריו כשרה תורת חסד סי' י"ג והביאו המח"ב:
י"ח ראש עז מבושל ותחת העין תולעת א' כשרה ש"ג הביאו המח"ב: י"ט עצם שהמוח מונח בתוכו יש בו חלל גדול כמו קדירה ויש על פיה כלפי הצואר כמו ב' פולין וכל מה שיש מהמוח תוך הקדירה עד הפולין והפולין בכלל נידון כמוח דנקיבתו במשהו ומשם ואילך נידון כחוט השדרה דברובו כמ"ש במקומו ש"ס וכתב מרן בש"ע דין ד' ומ"ש נקיבת המוח וחוט השדרה היינו על קרומיהן ולא בגופייהו דנקיבת גופייהו במשהו כשרה ועוף ובהמה שוין בזה ש"ך והפר"ח ז"ל ע"ש:
כ' שחט כבשים הרבה ואחר שנחתך הבשר ונתערב ז"בז מצאו בראש כבש א' מים במוח ולא נודע אם המוח מקיף מכל צד והבשר עדיין לא נתבשל והחתיכות גדולות העלה המשאת בנימין דשרי הכל כיון שיש פלוגתא אם החתיכה גדולה הרבה או לא נתבשלה אי הוי חהר"ל בהא סמכי' אס' ר"ת דס' א' בגוף וס' א' בתערובת הוי ס"ס ושרי' ליה ככל ס"ס ועוד דאפילו לר"י דלא חשיב ליה ס"ס בכה"ג שנודעו ב' הספיקות כ"א מודה ע"ש והרב עדות ביעקב סי' ה' האריך בזה ודחה דברי המ"ב ומסיק לאסור ובס' שש"א קיימתי דברי המ"ב ע"ש וע"ל אות ז' ואות יו"ד ע"ש:
כ"א טבח ששיבר ראש כבש ויצאו המים מהמוח לקראתו ולא נודע בבירור אם המים מגולין הרב בית יהודה דקי"ד בשם רבו כתב דהיה רוצה להתיר מכח ס"ס ס' אם היו מגולין או לא ואת"ל היו מגולין שמא לא נחסר מהמוח כשיעור המים דאם היה ברור לנו שלא היה חסר ודאי דיש להתיר דלא כהפר"ח אלא שבנדונו ראו שהיה גומא במוח וניכר שנחסר ואז הסכים להטריף ואופן ההיכר שנחסר אם היה גומא או שהמוח היה קטן הכמות הרבה ע"ש ומעשה ראיתי כנ"ז אך היו המים בשלחופית והורו להתיר מכח ס"ס כנ"ז ובלא הפ"מ היה ולדעתי אין לסמוך ע"ז בשלחופית כיון דלדעת הט"ז בשלחופית טריפה אפילו לא נחסר מהמוח ואף דאסיקנא לעיל באות ט' דלא כהט"ז מ"מ קליש ליה הס"ס וכה"ג כתב הפ"מ ח"א סי' ה' די"ב ע"ב ע"ש: