עיני הכהן· רבי אברהם הכהן יצחקי
סימן ב
טרפיות הגלגלת:
א' גלגלת שנחבסה ברובה טריפה גמ' דנ"ב ובעי בגמ' ברוב גובהה או ברוב הקיפה תיקו ופירש"י נחבסה שהוכתה מכות רבות קרוב לשבירה ולא נשברה ובפרישה פי' שנסדקה ויש לחוש לב' הפירושים וז"ל מרן בש"ע סי' ל' דין א' בהמה או חיה שנתרוצץ רוב עצם גולגלתה בין ברוב גובהה בין ברוב הקיפה טריפה אע"פ שהקרום קיים וכתב הש"ך אע"פ שגם הקרום העליון קיים ובפי' רוב גובהה והקפה רבו הפי' דיש מי שפי' הקפה הוא כל הגולגלת ויש שפי' חצי הגולגלת דהיינו מלמטה מהעינים ע"ס הגולגלת בגובה הראש וכן בגובהה חלוקים בפי' עיין בפרישה ובב"ח וט"ז וכתב התב"ש נר' לדינא דאין נק' גולגלת אלא מה שכנגד המוח ואין להכשיר בנמעך כי אם כשנמעך שלא במקום הגובה שהוא מן העינים ולמעלה באורך עד אמצע הגולגלת למעלה וברוחב כל השטח שם וגם שיהא מקום החביסה קטן שהיא מעוט נגד אותו חלק הגלגלת שהוא מכוסה בעור לבד והוא ערך חצי הגולגלת שלצד מעלה צד הקרנים ואם נמעך מעינים ולמעלה צריך שיהא מיעוט נגד אותו שטח שמהעינים עד הקרנים וכן אם המיעוך באחוריה מהעורף ואם לא נמעך אלא יש בו סדק אם הוא לרוחב הגלגלת אין להתיר כ"א שקצר מרוב הקף ואם הוא לאורך הגלגלת מלפניו צריך שיהא פחות מרוב ממה שמהעינים ולמעלה עד הקרנים ובהפ"מ יש להתיר אא"כ ארוך מהעינים עד יותר מאמצע הגולגלת מלמעלה וכן אם הסדק מאחוריו וכן אם לא נסדק רק נמעך הרצועה ארוכה ברוחב מעט דינו כמו סדק ע"ש:
ב' כתב הר"מ אם נחבסה רוב גובהה ורוב הקפה הוי ודאי טריפה אבל רו"ג לחודיה או רוב הקפה לחודיה הוי ס' טריפה וכן הסכימו האחרונים דלא כהפר"ח ע"ש:
ג' כתב מהריק"ש אי ס' אי הוי רובה או לאו שרי מכח ס"ס ס' אי הוי רובה ואת"ל דהוי רובה שמא לאו היינו רוב המטריף כיון דבעיא בגמ' רו"ג או רוב הקפה והפר"ח חלק עליו והאחרונים הסכימו לדברי הריק"ש אבל אם נחבסה בהקפה ובגובהה וס' אי הוו רובה טריפה דליכא אלא חד ס' עיין בתב"ש:
ד' כתב הריק"ש דעוף של יבשה שוה לבהמה וחיה לד"ז דנחבסה והביאו הפר"ח ומש' דעוף של מים טריפה אע"ג דלא נחבסה ברובה והיינו במכות קרוב לשבירה לפירש"י והביאו הפר"ח אבל בנסדק לפי' הפרישה אפי' עוף דיבשה לא בעי רובא לדידן עיין למור"ם בהגה בסוף הסי' ובש"ך שם אבל התב"ש כתב דנחבסת קרוב לשבירה אפילו עוף דמים כשר דבעי' רובה ובנסדקת אפילו עוף דיבשה טריפה לדידן ע"ש וכן הוכחתי בס' שש"א וכ"כ הש"ד וכתב הפ"ת דבעי' בדיקה בעוף שמא נחסר כ"ש ובעי' בדיקה ע"ש:
ה' אם נחבס חצי הקף וחצי גובה כשרה אם נחבס במקומות הרבה ואינן סמוכים ס' אם מצט' לרובא פ"ת:
ו' כתב רש"ל טרפיות דנחבסה משום דסוף הקרום לינטל ונ"מ אם. שהתה יב"ח או ילדה כשי' דבידוע שלא ניטל הקרום וה' כנ"הג הוכיח דטרפיות מצד עצמו ולאו משום דסופו לינטל וכ"ה האחרונים:
ז' נפחתה הגולגלת כסלע דעת רוב הפוסקים דטריפה ויש מי שמכשיר וכ' הרשב"א דאפילו לדעת המכשיר אם נפחת רובה אפ' דמטריף דלא גרע מנחבסה והובא בב"י וז"ל הש"ע דין ב' נפחתה וחסר ממנה כסלע טריפה וכתב הש"ך הכי הוי כסלע מצומצם טריפה ופי' הש"ד דר"ל דלא בעי' שיכנס הסלע במקום הפחת דא"כ ע"כ דמקום הפחת יותר מסלע אלא דבמקום הפחת כסלע טריפה וכתב הרא"ש ורי"ו והובאו בהפר"ח דכסלע היינו בבהמה גדולה אבל בקטנה או בעוף הכל לפי גדלו וקטנו לפי השיעור דכסלע בבהמה גדולה וכ"כ התב"ש ושיעור הסלע כתב הש"ע שם שהוא שליש טפח והש"ך תמה עליו וכתב התב"ש דלדינא דברי הש"ע עיקר ועיין בפר"ח וטרפיות זה דנפחתה הגולגלת דעת רוב הראשונים אפילו בלא נקיבת הקרום דלא כר"ת ולא מהני שהיית יב"ח בטרפיות דנפחתה אחרונים ואפי' בדקו בקרום וראו שלא ניקב טריפה ועיין להש"ד אם נסתפקו אם הגיע לסלע מצומצם או לא טריפה עד שיתברר שלא הגיע לסלע מצומצם פ"ת:
ח' אם ניקבה נקבים שיש בהם חסרון מצט' לסלע לשון הטור וכ' בב"י אבל נקבים שאין בהם חסרון לא מצטרפי לרובה כמו גרגרת ע"ש מש' מדבריו דדוקא לענין צירוף הוא דלא מצטרפי נקבים שאין בהם חסרון אבל אם נפסקה הגולגלת ברובה דהיינו סדק א' ארוך טריפה דבהא מדמי' לגולגלת אבל הפר"ח מסיק דאפילו נפסקה ברובה כשרה דלא מצינו שאמרו אלא נחבסה וכתב הפ"ת דלפ"ד הפר"ח אפילו נסדקה כולה ומ"מ מסיק דאסור מספיקא ואפילו נקבים הרבה מצט' ע"ש וכבר כתבתי לעיל דהפרישה פירש דנחבסה היינו נסדקה וא"כ ודאי דיש להטריף וכ"כ התב"ש אלא שכתב דדוקא סדקים הוא דמצטרפי' אבל אם רק נקבים שאין בהם חסרון יש להבחין אם נעשים ע"י הכאה מצט' לרובה ואם נר' שנעשו ע"י חולי יש להקל ע"ש ובנקבים שיש בהם חסרון דמצטרפי' כתב הב"י אם אין בין נקב לנקב כמלא נקב מצט' כמו בגרגרת ובש"ע השמיטו והש"ך גמגם ע"ד הב"י והפר"ח הסכים עם הב"י וכ"כ התב"ש אלא דכתב דחומרא בעלמא הוא וז"ל הש"ע אם ניקבה נקבים שיש בהם חסרון אם בין כולם כסלע שהוא שליש טפח טריפה וכתב מור"ם בהגה אבל פחות מזה יש להכשיר אפילו בז"הז דל"ח בבהמה לנקיבת קרום של מוח וכתב התב"ש דמ"מ בבהמה בעי בדיקה אם ניקב הקרום ואם לא בדק הוי ס' טריפה:
ט' לשון הש"ע בעוף המים כגון אווזא ובר אווזא אפילו לא ניקב העצם אלא כ"ש טריפה וכתב התב"ש אפילו נקב שאין בו חסרון וסדק וכ"כ הא"וה כלל נ"ד אות ה' ע"ש:
י' לשון הש"ע בעוף היבשה שנשכה חולדה בשיניה בראשה או שנגפ' בעץ או באבן מניח אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או מכניס ידו לתוך פיה ודוחק שם אם לא בצבץ המוח ולא יצא מהנקב בידוע שלא ניקב הקרום של המוח וכשרה ואם יצא טריפה וכ' בהגה ואנו אין בקאין בבדיקת הטרפיות ולכן יש להטריף וכו' ע"ש אבל בבהמה בקאין כמש"ל וכהש"ך דאם נשכה חולדה ביד יש דרוסה לחולדה כ' הד"מ בשם א"וה דלא בעי' בעוף דיבשה בדיקת הגמ' רק בנעשה ע"י הכאה אבל ע"י חולי לא וכתב התב"ש סק"ג דכן משמעות הפו' ע"ש ואם נפחת כשיעור המבואר לעיל אות ז' טריפה בכל ענין:
י"א בעוף של יבשה אם יורד דם מחמת שנקרע העור והעצם קיים כשר ט"ז בשם רש"ל וכתב הפר"ח דאף בעוף של מים יש להכשיר כתב הא"וה אם לא נמצא בגולגלת רק נפוח ועצם הגולגלת שלם כשר אף בעוף של מים והביאו הפר"ח ע"ש:
י"ב כתב הפ"ת הא דמטרפי' האידנא דלא בקי' בבדיקה בעוף דוקא ניקב אבל נסדק לא מטרפי' אלא ברובא וכן נחבסה וכ"כ הש"ך בנחבסה:
י"ג כל דחזינן רעותא בראש הבהמה כגון ליחה יוצאה משרש הקרן וכיוצא בעי בדיקה בעצם הגולגלת הגהש"ד והביאו הד"מ:
י"ד בעוף של יבשה שניקב כ"ש אם שהה יב"ח או ילדה כשר אפילו האידנא אבל עוף של מים ודאי טריפה ולא מהני יב"ח או לידה אחרונים: ט"ו תרנגולת שניקב או נשבר עצם קדרת המוח ואח"ך עלה עצם בנקב או נתחבר סדק השבר ונסתם כאשר בראשונה יש להכשיר בבהמת ישראל מהריק"ש בתשו' סי' קכ"ד והפר"ח סק"ח חלק עליו דכל שהוא טריפה מחמת דבר אחר כגון הכא דשמא ניקב הקרום אפילו נתרפא טריפה ודוקא בטרפיות מצד עצמו כגון נשבר העצם של הרגל וס' אי יצא רובו הוא דמכשרי' דאמרי' אי יצא רובו לא היה מתרפא אבל הכא דאין טרפיותו מצד עצמו דמיא לצו"הג דסי' נ"ה והתב"ש הסכים כהפר"ח ובנשבר ע"י חולי ע"ל אות יו"ד ע"ש וכ' הרב שפתי דעת דבבהמה אם נשבר וס' אי הוי כסלע טריפא מס' שמא טרפיותו משום דסוף הקרום ליפסק כמ"ש ר"ת ע"ש וע"ל אות ז':
ט"ז עוף שיש איזה נגע בראשו כמה שוחטים מטריפין אפי' עצם הגולגלת שלם וטועים הם אלא יוציא החטיטה והקליפה שיש בראשו נגעו ואם העצם שתחתיה שלם כשרה ואם לאו טריפה מס' ניקב קרום של מוח ואם קודם שבדק אם עצם הגולגלת שלם נאבד הראש כשרה מס"ס שו"ג הביאו המח"ב ועיין לעיל אות יו"ד:
י"ז בהמה שהכו אותה על ראשה ורבצה במקומה עיין בטרפיות חוט השדרה אות ך' ע"ש:
י"ח עוף שהנוצה שעל הגולגלת גבוה מכל הנוצות ונק' עופות טיפילי"ש והעור שלם וכשחותכין העור נראה סדק על הגולגלת ומגיע עד הקרום והקרום שלם וניכר שנברא כך מתחילת בריאתו הצ"צ הכשיר והפר"ח בסי' ן' החמיר בלא הפ"מ והכשיר בהפ"מ ע"ש ומדבריו בסי' ל' סק"ז לד' דמכשיר בהפ"מ אפילו בעוף המים כגון אווזות אבל התב"ש העלה דבעוף המים בכל גוונא טריפה אפילו חיות יב"ח וילדו ובעוף היבשה אותן שחיו יב"ח או ילדו יש להכשיר בהפ"מ אבל אותן שלא שהו יב"ח ולא ילדו טריפה ע"ש והכ"ופ כתב דהנוהגין היתר בשהו יב"ח וילדו אפילו באווזא יש להם על מה שיסמוכו דאווזא לאו היינו עוף המים ובגמ' אמרו אווזי דעוף המים ולא עוף המים אווזי ועכ"פ ס' הוי ואם שהו יב"ח או ילדו שרי ע"ש והש"ד הסכים לאסור באווזא ע"ש והמח"ב הביא פלוגתא דמהר"א אמיגו והפר"ח בסימן ן' בתרנגולין וכתב דלענין הלכה רבו המתירין ובס"ד הביא מ"ש הנ"ב חיו"ד סי' ה' דמסיק שנתברר שכל האווזות יש להם נקב מתולדתם בעצם הגולגלת וכשהוא נקב קטן הוא מכשיר אך אם הוא גדול אינו מכשיר כ"ה בהפ"מ ע"ש: