עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סט · ז
וראיתי בספר ישועות יעקב על ח"מ סי' רל"ב סעי' י"ח שהביא הך עובדא דספסירא דב"מ ד' מ"ב הנ"ל. והקשה מנפשי' דאמאי משתבע הספסירא ונוטל הא ה"ל הבקרא כא"י אם נתחייבתי דפטור. ותי' משום דיש להקשות דהא אין הולכין בממון אחר הרוב ויכול לומר לשחיטה מכרתיו כו' עכ"ל. ונעלם ממנו כל דברי הראשונים הללו שהקשו כן כנ"ל. ומה דתירץ ג"כ נעלם ממנו מש"כ הרא"ש שם בב"מ פ"ג סי' כ"ד דהקשה שם דה"מ למימר לשחיטה מכרתיו לך. ותי' בשני תירוצים. דסתם יתמי הוי כגברא דזבין לרדיא. ועוד אף אם מכרו לשחיטה הוי מק"ט כו' ע"ש. ותמהני עליו בזה: