עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סט · ד
ואף לשיטת הרמ"א בח"מ סי' רל"ב סעי' י"ח דכתב שם דהסרסור צריך לשלם כו' טעמו משום דס"ל דלוקח אינו רק ש"ח כיון דהוי מק"ט לא הוי עלי' ש"ש. וכמש"כ הנתיבות וביאור הגר"א זצ"ל שם ס"ק כ"ו. ובשיטה מקובצת בארוכה שם. ובריטב"א שם מש"כ בדברי הרמב"ם המובא שם סעי' י"ח. אבל היכא דהוי ש"ש כמו בנ"ד ודאי חייב לשלם דהי' לו לעיין היטב בזה. וגם י"ל דאף שבועה א"צ הבעלים בזה לפמש"כ הרא"ש שם דאף דהוי טענת ספק. עכ"ז משביעין אותו משום דסתם ספסר בקי במומי בהמה ומעיין בהו כנ"ל. א"כ הא ז"א שייך בנ"ד א"כ י"ל דסגי בח"ס. וא"צ שבועה. אלא לשארי ראשונים שם משמע דמצד הדין צריך שבועה. כיון דבא ליטול. דהא אינו דומה כ"כ לא"י א"פ. ועיין בח"מ סי' קמ"ו ש"ך ס"ק ה' מש"כ דבכ"ד משביעין בטענת שמא כשבא ליטול. א"כ לכה"פ בשבועת הבעלים דלא ידעו דהמשקלות אינו חתום בחותם כפי החוק והזאקאן. יהי' נשבע ונוטל: