אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן סט › ג

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן סט · ג

ב

והבעל המאור הקשה ג"כ זה הקושיא. ותי' דמשום תקנת נגזל בפקדון נגעו בה. והרמב"ן במלחמות השיג ע"ז התי' וכתב כמו תי' הר"נ בתי' הב' הנ"ל. דכיון דאיהו פשע בודאי רק דרוצה לפטור א"ע בשמא פשעו הבעלים ע"כ ה"ל כא"י אם פרעתי. והובא כ"ז בשיטה מקובצת שם ובריטב"א בארוכה. א"כ אי נימא כתי' הרז"ה דמשום תקנת נגזל בפקדון אתינן עלי'. ועיין בש"ך ח"מ סי' צ' ס"ק ט"ז מש"כ שם. ולפ"ז ה"ה הכא ג"כ הדין כן דמשתבע הבעלים דלא ידעו מן המום שיש להמשקלות ויטול. וכן לתי' הרמב"ן במלחמות והר"נ דכתבו דשא"ה כיון דאיהו פשע בודאי רק דהספק הוא אם הבעלים פשעו ג"כ דבזה נאמן בטענת ברי ליטול כנ"ל. א"כ ה"ה בנ"ד כיון דהמקבל פשע בודאי דהיה לו לחקור אם המשקלות הוא בחותם וכזאקאן. והספק הוא אם הבעלים ידעו מזה ג"כ. ע"כ נאמנים הבעלים בשבועה לומר דלא ידעו מזה. וע"כ הי' לו לעיין בזה כיון דנוטל שכר. ולא מבעיא לפי' הר"ת דכתב שם. והובא בתוס' והרא"ש והרמב"ן והר"נ והריטב"א שם דהכריעו כהר"ת דלכן משלם דמי בשר בזול לפי דבשר הנמכר לפני יום השוק נמכר בזול. ואף לפי' רש"י דפירש שם דלכן משלם דמי בשר בזול דזהו בתורת פשרה. עכ"ז י"ל דזהו דוקא התם וכמש"כ הריטב"א לפרש שם דיכול לומר הבקרא דסמכתי על הספסירא דכיון דהיה אצלו מסתמא היה בקי במומין של הבהמה. ושמא קנה הבהמה מזמן הרבה וידע במומו. ועכ"ז חייבו להבקרא לשלם בזול ולפי דהיה לו לעיין דלמא לא ידע הספסירא דזבין מהכא מזבין להכא כו' ע"ש. וכה"ג כתב הרא"ש שם דלכן משביעין את הספסר לפי דסתם ספסר בקי במומי בהמה וגם מעיין בהו ודמי לסלע שנפלה משנים דמצי לאשבועי כיון דנראית בעיני' כטענה ודאית עכ"ל הרא"ש. אבל בנ"ד דלא היה המשקלות אצל הבעלים של הדגים. ולא שייך לומר סברת הרא"ש הנ"ל. ע"כ אין כאן שום ספק בדין בזה אף לשיטת רש"י וכיון דקיבל השמירה בשכר מהבעלים עצמו. ודאי חייב לשלם כפי כל שוויי' לכ"ע:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה