עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סח · ח
ועוד ראי' ברורה לזה דנוטל דרך הקרובה מחמת סברא דעין יפה מלקמן ד' צ"ט ע"ב במשנה מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו כו' נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס כו'. ועיקר החילוק בין אמצע למן הצד הוא כמש"כ הרשב"ם דבאמצע דיש להמוכר פסידא טובא שאני ממן הצד דלא נפסד כל כך כו'. א"כ קשה כיון דמיירי דנתרצה לפנימי ליתן לו דרך כמש"כ הרשב"ם. דלמה לי' לומר מן הצד מדעת שניהם. הא אין תלוי כלל ברצון המקבל רק הנותן יכול לתת לו דרך מן הצד בלא ריצוי המקבל וה"ל לומר נתן לו דרך מן הצד. אע"כ מוכח דכיון דנתרצה לתת לו דרך דמחוייב הנותן לתת לו דרך הקרובה שבאמצע שדהו ולא מן הצד שרחוקה ביותר. ולכן בנתן לו דרך מן הצד בעי דעת שניהם היינו דעת המקבל ג"כ. ואין לומר דלכן אמר מהצד מדעת ב'. משום דמיירי דאחר שנתן לו דרך באמצע שדהו בפירוש שאחר זמן נתן לו מהצד מדעת שניהן דהחזירו לו הדרך ולזה צריך הסכם של מקבל משום דכבר קנהו. דאכתי קשה דא"כ למ"ל למתני בכה"ג דאין בו שום חידוש ולא בסתמא בנתן לו דרך מהצד דיהי' נכלל בזה הן דנתן לו בלי רצוי דמקבל והן דנתן לו מדעת ב' דאינו רשאי לזרוע. ואין לומר דלכן אין רשאי לזרוע משום כיון דבלא הסכם דמקבל לא הי' יכול להחליפו וליתן לו מן הצד בשכבר קנה באמצע שדהו. ולכן מחמת הטובה דהסכים המקבל ליקח לו הדרך מן הצד אמרינן האומדנא דודאי נתן לו באופן שלא יזרע אבל נתן לו מן הצד מתחילה שא"צ לרצוי דמקבל אז לא אמרינן כן. דזה ג"כ אינו דלעיל ד' פ"ב ע"ב בגמ' אמרינן הא לא דמיא אלא לסיפא זה וזה אינן רשאין לזורעה ע"ש. והנה ה"א התם באורה וסלו שקנה ממילא. והתם לא שייך לומר סברא דמדנתרצה ע"ז דמחמת זה אמרינן אומדנא דנתן לו באופן דלא יזרע. ובאמת לשון הרשב"ם שם שכתב דכיון דמדעת שניהן הוא אנן סהדי דמחל לו הדרך כו' אינו מדוקדק כל כך. כמש"כ התורת חיים בב"ב ד' פ"ב לפרש הגמ' שם דהא דאורה וסלו הוי כמו מן הצד דלא נפסד כ"כ דאמרינן אומדנא דודאי נתן לו באופן שלא יזרע ע"ש. א"כ קשה דלמ"ל לומר מן הצד מדעת ב' דהאי לא תלוי כלל בזה ומאי קמ"ל המשנה וה"ל לומר מן הצד לבד אע"כ מוכח דמיירי דבמן הצד הוי הדרך רחוקה ביותר. וי"ל דהמשנה אשמעינן הך דינא גופא דאין יכול ליתן לו מן הצד בלא רצוי דמקבל רק מדעת ב'. משום דאמרינן כיון דנותן בעין יפה נותן. יש לו מחמת העין יפה דרך הקרובה. וה"ה במוכר דלענין דרך שוה מוכר לנותן דמוכר בעין יפה מוכר דג"כ נימא דמחמת עין יפה נוטל דרך הקרובה באמצע שדהו דאל"כ מאי קמ"ל המשנה במה שנקטו לשון מדעת שניהן: