עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סח · ה
וע"פ סברת התוס' הנ"ל דאמרינן מגו דנחת לשיורא כו'. יש לדון במש"כ הנתיבות בסי' קנ"ה ס"ק ט"ז דין מחודש. דמכר שדה והניח לו האילן כיון שמוכר בעין יפה מוכר יכול לקצץ להשרשים אבל כשמכר האילן י"ל כיון דבעין יפה מכר ממילא מכר יניקת האילן ואסור לקוצצו כו' עכ"ל. והי' פשוט להנתיבות דאף דלוקח יש לו בעין יפה היניקת האילן. עכ"ז המוכר כיון דקיי"ל דאין לו דרך גרע טפי. ובאמת לפמש"כ התוס' הנ"ל וכמש"כ הסמ"ע בכוונתם באריכות דהיכא דהוצרך לשייר בפירוש אז אמרינן דשייר לו בעין יפה. א"כ יש לומר בזה ג"כ דכיון דמכר שדה מכר כל אילנות שבו וע"כ הוצרך לשייר לו בפירוש האילנות. א"כ נימא מגו דנחת לשיורא לשייר לו האילן דשייר לו ג"כ יניקת האילן בעין יפה. והא דתוס' ב"ב ד' י"ח ד"ה הי' שרשי' יוצאין דמיירי בלוקח שהובא בנתיבות שם ופירש דמיירי בהניח לעצמו האילן. יש לומר בהיפוך דמיירי במכר האילן. ובזה לא שייך לומר בעין יפה כדקיי"ל בב"ב ד' פ"ב הגדילו ישפה. וה"ה בשרשי'. ועכ"פ זה ברור דאי נימא כהנתיבות דהלוקח יש לו יניקת האילן כש"כ המוכר כנ"ל. דיהי' לו יניקת האילן דמגו דנחת לשיורא שייר לנפשו בעין יפה יותר מהעין יפה דמוכר בעין יפה מוכר וברור: