עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סח · ג
ואחר העיון יש להוכיח דמאי דמבואר בב"ב ד' ס"ד במשנה בסיפא דא"צ ליקח לו דרך דהדין הוא דנוטל דרך הקרובה כמו הזכות שהי' להמוכר בהדרך דמה מכר לו כל זכות שבידו. וראי' לזה ממש"כ הרשב"ם בב"ב ד' ס"ד במשנה שם ד"ה בזמן שאמר לו כו'. דלרבנן לא אתי לטפויי כלל כו' ע"ש. ואי נימא דיכול ליתן לו אף דרך עקלתון א"כ קשה איך קאמר הרשב"ם דלרבנן לא אתי לטפויי כלל הא ג"כ יש מקום לומר דאתי לטפויי דרך הקרובה דבל"ז הי' יכול ליתן לו אף דרך עקלתון. ומדקאמר בפשיטות דלא אתי לטפויי כלל אלמא דאין נפ"מ משום דאף בלא אמר חוץ מאלו נוטל ג"כ דרך הקרובה. ואין לומר דשאני המוכר דאי נימא דיש לו דרך לבור ודות. דוודאי המוכר נוטל דרך הקרובה משום דאמרינן מגו דנחת לשיורא לשייר לעצמו דרך דשייר לו בעין יפה כמש"כ התוס' לקמן ד' ע"א ע"ב בד"ה לימא לי' עקור כו'. דלכן מכר קרקע ושייר אילנות יש לו קרקע אף לזרוע סביב האילן משום מגו דנחת לשיורא כו' ע"ש. אבל הלוקח יש לומר דאינו נוטל רק דרך עקלתון: