עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סז · ב
והנה מן סוגיא דמכות ד' ט"ז יש מקום להוכיח כהסוברין דאינו חל הקונם והוא דאמרו התם אין לנו אלא זאת ועוד אחרת כו' אונס שגירש כו' כגון שהדירה ברבים כו' דמדירה ע"ד רבים כו' ותו ליכא והא איכא גזל כו' התם כיון דחייב בתשלומין כו' ובתוס' שם ד"ה התם איכא בתשלומין. כששרפו וחייב ממון הילכך לא משכחת בי' בטלו דכל אימת דיש לו ממון לא ילקה עכ"ל. ויש להקשות לשיטת הסוברין דחל הקונם של הלוה לאסור נכסיו על המלוה אלא דכייפינן לי' למיתשל על נדרו. והתם במכות הי' ס"ל לסוגית הש"ס שם מתחילה דנדר ע"ד רבים אין לו התרה אף לדבר מצוה ולכן הי' ס"ל שם דמשכחת בטלו באונס שגירש בהדירה ע"ד רבים אף דהוי במקום מצוה רק לבסוף הסוגיא שם מסקי דלא משכחת זה באונס שגירש לפי דיכול להתיר נדרו אף בהדירה ע"ד רבים משום דלדבר מצוה יש לו התרה וכדקיי"ל כן לדינא. אבל מעיקרא בכולי הסוגיא שם הי' ס"ל דאף לדבר מצוה לא מועיל התרה בנדר ע"ד רבים: