אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן סה › ענף י

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן סה · ענף י

ענף ט

נה

ועדיין יש להקשות על מה שהעליתי דבנמצא נגנבה דתולין דברשות הלוקח נגנבה ואין מחזיקין מרשות לרשות. דתקשה ע"ז מהא דגיטין (דף ל"א) דתנן התם דמפריש תרומה ומעשרות בחזקת שהן קיימין ואם אבדו ה"ז חושש מעל"ע ובגמ' שם חלוקין עליו חבריו על ר"א דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות טמאות למפרע כו'. וקשה הא יש לחלק דשאני בתרומה די"ל כאן נמצא כו'. והא תרומה שייך לכהנים מעת הפרשתו. ומה"ט כתבו התוס' בב"ב (דף קכ"ג) ד"ה הכא במכירי כהונה כו' דמכירי כהונה חשוב מוחזק גבי ירושת בכור. וכמש"כ הנתיבות בסי' רע"ח ס"ק י"א ע"ש. ומה"ט אתי שפיר הא דב"מ (דף מ"ט) דישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי רשאי לעשותו תרומת מעשר כו' משום דלא מצי למיהדר ביה וכמש"כ השמ"ק שם. אף דלא קנאו בקנין משיכה וכה"ג. ועוד דהא כתבו התוס' ביבמות (דף צ"ג) ד"ה קנוי' לך מעכשיו כו' דבתרומה שייך לומר אמירה לגבוה כמסירה להדיוט. והפני יהושע לקדושין (דף נ"ט) כתב לבאר סברת התוס' הנ"ל בארוכה ע"ש. ולכן אף דנימא דמחמת דנכנסה התרומה ברשות הכהנים לא מקרי רשות הבעלים עי"ז משום דהוי ממון שאין לו בעלים מיוחדים. עכ"ז תקשה הא הוי ברשות הגבוה מיד שהפרישו [וכעין הא דב"ק (דף ק"י) דכהנים מקבלי מתנות ממון גבוה המה]. א"כ שייך בזה לומר כאן נמצא כו' ולא מבטלין להקנין של גבוה דנכנסה לרשותו ע"י אמירה לגבוה כמסירה כו'. והי' לנו לומר דעכשיו נאבדו והן בחזקת קיימין עד העת שנמצאו אבודין וכנ"ל:

נו

אבל באמת אין זה קשה כלל משום דיש להוכיח דתרומה לא מקרי שינוי רשות כלל. והוא דבב"ק (דף ס"ז) איתמר מיתיבי הגנב והגזלן הקדישן הקדש ותרומתן תרומה ומשני התם איכא שינוי השם מעיקרא טיבלא והשתא תרומה. הקדש מעיקרא חולין והשתא הקדש. והתוס' שם ד"ה מעיקרא חולין כו' כתבו דבקדשים שאין חייב באחריות לא היה צריך ליתן טעם זה דיש כאן שינוי רשות אלא בעי לאוקמי בחטאת ואשם כו' דמ"מ שינוי השם יש כאן עכ"ל התוס'. וחזינן דהתוס' ס"ל דבקדשים שאין חייב באחריות הוי שינוי רשות וקונה מצד יאוש ושינוי רשות. ולפ"ז תקשה דלמה צריך הש"ס לומר דלכן תרומתן תרומה משום שינוי השם מעיקרא טיבלא כו' תיפוק ליה דתרומה הוי שינוי רשות משום אמירה לגבוה דהא בתרומה לאחר הפרשתו ליכא עלי' חיוב אחריות א"כ הוי שינוי רשות כמש"כ התוס' שם גבי הקדש דאינו חייב באחריות דה"ל שינוי רשות. וע"כ מוכח מסוגיא זו דתרומה לא הוי שינוי רשות כאשר יבואר להלן. א"כ ה"ה בנ"ד גבי מפריש תרומה ונגנבו דהדין הוא דאין אנו דנין בזה כאן נמצא כו'. משום דלא שייך בזה לדון הכלל דאין מחזיקין מרשות לרשות דהא כ"ז דלא מטא ליד כהן הוי הכל ברשות הישראל והוי הכל ברשות אחד וע"כ אין מזה סתירה למה שהעליתי ושפיר אמרו שם חלוקין עלי' חבירי' כו':

נז

ועתה נבאר עיקר הסברא דמפני מה לא יהיה תרומה חשוב שינוי רשות גבי האי דב"ק ובאמת לולי דברי התוס' דב"ק הייתי אומר דלכן בתרומה לא מקרי שינוי רשות גבי הא דב"ק. דהא עיקר הטעם דלוקח קני לחפץ הגזול ע"י יאוש ושינוי רשות הוי משום דבהיתירא אתי לידו דהלוקח זוכה מהפקר וכמש"כ תוס' בסוכה ר"פ הגזול והרמב"ן במלחמות פ' מרובה. ע"כ בתרומה כ"ז דלא זכה הכהן ע"י קנין משיכה לא שייך לומר דקנאו מהפקר ע"י אמירה של הבעלים דהא הבעלים לא קנהו מעולם. אך מהתוס' שכתבו שם דבהקדש דלא חייב באחריות יש כאן שינוי רשות. וע"כ מיירי בלא מטא ליד גזבר דאל"כ איך כתבו התוס' שם מתחלה בד"ה מעיקרא טיבלא כו' דמצי להיות מיתשל עלי' דהא במטא ליד כהן לא מצי למיתשל כמבואר נדרים (דף נ"ט) [ואף דעדיין י"ל בזה דס"ל להתוס' כשיטת ר"א ממיץ דנדרים שם דס"ל דאף במטא ליד כהן מצי למישאל ע"ש בפי' הרא"ש לנדרים. עכ"ז קשה במה דהקשו התוס' שם דל"ל לשינוי. השם הא הוי שינוי רשות. הא י"ל דמיירי בלא מטא עדיין לרשות כהן ולא שייך בזה שינוי רשות וע"כ מוכח דהתוס' ס"ל דאף דלא מטא ליד כהן ג"כ מקרי שינוי רשות]. וטעמם דס"ל להתוס' כמש"כ התוס' לקמן ב"ק (דף ס"ט) ד"ה כל שלקטו כו' באה"ד דאף אם אין הגזילה ברשותו ג"כ קנה ע"י יאוש ואח"ז כתבו שם דלא קני להגזילה אם אין הגזילה ברשותו וי"ל דס"ל להתוס' דיאוש ושינוי רשות הוי קנין מצד עצמו. ואפשר דזהו שיטת הרמב"ם המובא בח"מ סי' שנ"ג דאף שהיה שינוי רשות קודם היאוש ג"כ קנהו וכמבואר באה"ע סי' כ"ח בשם הרמב"ם והמ"מ דהמקדש אשה בחפץ הגזול בתר יאוש מקודשת משום דהבעלים קנהו להחפץ ע"י יאוש ושינוי רשות ובאין כאחד יעו"ש ודלא כהרא"ש ב"ק פ' מרובה וקצרתי בכ"ז. עכ"פ לשיטת התוס' דהקדש מקרי שינוי רשות א"כ ה"ה תרומה ע"י אמירה לגבוה כנ"ל ותקשה עדיין דה"ל לומר בתרומה דהוי שינוי רשות. ומצאתי בשיטה מקובצת לב"ק בסוגיא זו דהקשה כן ותירץ דתרומה לא ה"ל שינוי רשות משום דכ"ז דלא מטא לידיה דכהן לא הוי של הכהן ולא זכה ביה הלכך לא ה"ל אלא שינוי השם לבד ועוד דאף דתרומה ממון כהן י"ל דאגב גררא נקטינהו עכ"ל השמ"ק וכ"כ הרשב"א שם. הרי דהשמ"ק הקשה כן ונדחק ליישב. ובאמת מש"כ השמ"ק בתי' א' דלא מטא לידיה דכהן לא זכה ביה זהו דוחק לפמש"כ לעיל. וכש"כ לפי שיטת התוס' ביבמות הנ"ל דבתרומה הוי אמירה לגבוה כו' וע"כ השמ"ק בתי' ב' לא ניחא ליה בסברא זו:

נח

וע"כ נראה לענ"ד בעיקר קושיא זו של השמ"ק הנ"ל דהא מבואר בב"ק (דף קי"ד) דהך ברייתא דגנב וגזלן שתרמו והקדישו כו' דהובא (בדף ס"ז) כנ"ל אתי כרבי דס"ל גנב וגזלן סתמא הוי יאוש בעלים כן מבואר שם לחדא אוקימתא. ומצינו בפסחים (דף מ"ח) דס"ל לרבי הלכה כר"א דס"ל דאמרינן הואיל אי בעי מיתשל והוי ממונא לעבור עלי' על בל יראה. וה"ה לשארי מילי אמרינן הואיל אי בעי מיתשל כמו דהקשו התוס' ורש"י שם (דף מ"ו) בד"ה הואיל אי בעי מיתשל כו' דא"כ יקרא שם ואח"כ יאפה מטעם הואיל כו'. וכן הקשו התוס' שם לקמן בד"ה הואיל אי בעי מיתשל כו' דאמאי אין יוצאין במצה של מע"ש נימא הואיל אי בעי מיתשל כו' ונחשב מצתכם כו'. ואף דרש"י כתב לקמן (דף מ"ח) דלא אמרינן הואיל אי בעי מיתשל כו'. עכ"ז הרא"ש והאלפס כתבו דפליגי ר"א ור"י אי אמרינן הואיל אי בעי מיתשיל וזהו דלא כהשאגת ארי' בסי' ע"ז דהעלה דלא אמרינן הואיל אי בעי מיתשל רק שיעבור על בל יראה. אבל בספרי באר יצחק ח' או"ח סי' ב' ב' ענף א' הוכחתי דלא כהש"א והפני יהושע ולכן אחר דנתבאר דהך ברייתא דגנב וגזלן תרומתן תרומה כ' אתי כרבי ורבי הא ס"ל דאמרינן הואיל אי בעי מיתשל וכיון דאמרינן הואיל כו' והוי ממונו לכל מילי כנ"ל. ע"כ שפיר הוכרח הש"ס לומר דלכן תרומתן תרומה משום שינוי השם דאל"כ אינו חל התרומה דהא שינוי רשות לא הוי דהא כיון דאתי כרבי דאמר הואיל אי בעי מיתשל והוי ממונו א"כ לא נפיק מרשות הבעלים והוי עדיין ממונו ולא מקרי שינוי רשות כלל משא"כ בהקדש שפיר כתבו התוס' דהוי שינוי רשות באותן שאין חייב באחריות דהא התוס' פסחים (דף מ"ו) ד"ה הואיל אי בעי מיתשל כו' כתבו דלכן אמרו אתה רואה של גבוה ולא אמרינן בזה הואיל כו' דשאני הקדש דכתיב בהו לה'. וע"כ לא אמרינן ביה הואיל כו' יע"ש. וע"כ בהקדש הוי שינוי רשות. אבל בתרומה דאמרינן הואיל כמו התם בפסחים גבי חלה דמחמת הואיל חשוב לכם ומצתכם כמש"כ התוס' שם כנ"ל ולא כתיב בתרומה לה' כדאמרו בקדושין (דף נ"ג ע"א) א"כ מה"ט לא מקרי שינוי רשות בתרומה ואתי שפיר קושיות השמ"ק הנ"ל. ועוד יש לי לדון בזה דלכן לא הוי תרומה שינוי רשות משום טובת הנאה ממון דהוי לבעלים וע"פ דברי הריטב"א דקדושין (דף נ"ט). ושאני טובת הנאה דקדשים המבואר בערכין (דף כ"ח) אך מחמת יראת האריכות קצרתי בזה. ועיין מזה בספרי נחל יצחק סי' ל"ז סעיף י"ז:

נט

נחזור לענינינו דכיון דמוכח מסוגיא דב"ק (דף ס"ז) הנ"ל דתרומה לא הוי שינוי רשות ויהיה מאיזה טעם שיהיה. ע"כ אין שום הוכחה להוכיח מהך דגיטין במפריש על הפירות תרומות ומעשרות דלא שייך בגניבה ואבידה לדון הכלל דכל הנולד ספק ברשותו. משום דיש לחלק דשאני בתרומה דלא מקרי שינוי רשות. וע"כ לא דיינינן שם כאן נמצא כו' משום דהוי הכל רשות אחת וכמש"כ התוס' בחולין (דף לא) ובנדה (דף נ"ח) כה"ג גבי שואל דלא דנין שם להכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו' משום דהוי הכל רשות אחת. וכעין זה בהך דתרומה כו'. ולכן אין ראיה מהך דגיטין בתרומה הנ"ל לסתור לכל מה שהעליתי, בעז"ה דבמכירה ונמצא שנגנבו ונאבדו דהלוקח חייב לשלם משום דדיינינן בזה להך דכל הנולד ספק כו':

ס

וזולת כל זה לומר בפשטות דאין שום התחלת ראיה כלל להוכיח מהך דמפריש תרומה ונגנבו או שאבדו כו' דלא דיינינן להכלל דכל הנולד ספק כו'. במכירה ג"כ בנמצא שנגנבו כו'. דהא עיקר הטעם בסברת כאן נמצא כו' ואין אנו מחזיקין מרשות לרשות זה הוי משום דתלינן דנסתפחה שדהו ומזלו גרם וע"כ לא מספקינן למפרע על רשות הראשון. משא"כ במפריש תרומה דאין על התרומה בעת שלא הגיע ליד הכהן שם בעלים מיוחדים דהא מקודם שהגיע ליד הכהן שייך התרומה לכל הכהנים ולא שייך לדון בזה נסתפחה שדהו ומזלו גרם. וכן מה דהוי התרומה ברשות הגבוה מקודם דזוכה בה הכהן דלא שייך לדון בזה דנסתפחה שדהו של רשות הגבוה. וע"כ אין ראיה מהתם כלל. וע"כ שפיר העליתי דגם בנמצאו שנגנבו ואבדו דג"כ דיינינן דרשות הלוקח איתרע ומזלו גרם ואין מחזיקין מרשותו לרשות המוכר וע"כ חייב לשלם וכנ"ל וזה ברור ופשוט:

סא

ואחר כותבי כל הקונטרס הזה ראיתי בשב שמעתתא שמעתא ב' פ"ד שהביא לקושיות הפני יהושע בס"פ המדיר שהקשה דאיך מוציאין ממון ע"י מה דמוקמינן להחמיר בחזקת חי והשתא הוא דמת וכ"כ במומי אשה דשם והא אין הולכין בממון אחרי הרוב וכש"כ דלא מפקינן ממונא ע"י חזקה ותירץ הש"ש דעיקר הטעם הוי דכיון דמסלקינן הריעותא ואין לך מקום להסתפק ודאי לא נחתינן לספיקא כו' עכ"ל ולפי טעמו ג"כ נראה לדון להכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו' ג"כ בספק נגנבו מקודם המכירה כו' דגם שם שייך הטעם הזה אף דלא הוי מעין חזקת הגוף. וכן בעיקר סברת הש"ש הזה יש לדון הרבה ומחמת יראת האריכות קצרתי והעיקר כמו שכתבתי לעיל בארוכה לבאר כ"ז בעז"ה:

נאום יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר זצ"ל החופ"ק

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה