אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן סה › ענף ג

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן סה · ענף ג

ענף ב

יז

ואחר כתבי כל זה מצאתי בעז"ה בספר שיטה מקובצת לכתובות (דף ע"ו) בסוף ביאורו לכל הסוגיא דס"פ המדיר. והביא שם בשם התוס' דהקשו בהא דפ' השואל גבי מחליף פרה בחמור וילדה וליחזי ברשות דמאן קיימא כו' ואמאי לא אמרינן כיון שנולד הספק ברשותו לטובתו יש לנו לומר שלטובתו נולד ועל האחר להביא ראי' כמו שאם היתה לרעתו היינו אומרים שברשותו נולד ועלי' להביא ראי' שהוא היפך. ולשיטת רש"י ז"ל ניחא דגבי ההיא דהשואל ליכא חזקה דגופא דעל הולד דאנו דנין עלי' מה חזקה שייך. אבל לשיטת התוס' דאין עיקר הטעם אלא משום דנולד ספק ברשותו קשיא ותירצו בתוס' לחלק בין ספק הנולד לטיבותא לספק הנולד לגריעותא כו'. וריב"ש ז"ל ביאר בתשובה סי' שע"ג ובחידושיו פירש לכוונת התוס' דה"ט לפי דבהא דשמואל כו' יש לנו לומר שעל בעל הפרה להביא ראי' לפי שמספק בא לבטל קנין שאנו מוחזקים בקיומו כו' אבל ההיא דהתם אין הקנין מתבטל מפני הספק שאין אנו דנין על הולד כו' ע"כ כו' עכ"ל השמ"ק. הרי למדנו מהשמ"ק דיש בזה פלוגתת הראשונים דלשיטת רש"י בעינן דוקא חזקת הגוף ואז אמרינן להכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו'. אבל שיטת התוס' דלא בעינן דוקא חזקת הגוף. וע"כ הקשו דנימא בב"מ גבי ספק מעוברת וילדה ג"כ הכלל דכל הנולד ספק כו' משום דס"ל להשמ"ק בפשיטות דהאי חזקת מעוברת לא הוי חזקת הגוף כלל משום דלא נתהווה שינוי כלל בגוף הולד וכמש"כ לעיל להעיר בזה בארוכה בעז"ה ות"ל שנתכוונתי לדבריהם. ע"כ בהך דינא דחקר הקצה"ח בספק נגנב מקודם יש בזה פלוגתת ראשונים ות"ל ע"ז. וראיתי בנתיבות סי' רכ"ד שכתב בקצרה ועיין ביאורים שהוכחתי דלאו דוקא במת אלא ה"ה בנגנב ונאבד ג"כ אמרינן האי כללא כו'. ובאמת חפשתי בביאורים שלו ולא מצאתי מזה כלל. הרי חזינן דבפלוגתת האחרונים הנ"ל יש בזה פלוגתת ראשונים:

יח

ולכאורה יש להוכיח כהפוסקים דבעינן דוקא חזקת הגוף והיכא דליכא חזקת הגוף לא דיינינן להך כללא. משום דראיתי בפני יהושע שהקשה בסוגיא דס"פ המדיר דאיך מוציאין ע"פ חזקה מהמוחזק והא אין הולכין בממון אחר הרוב ורוב וחזקה רוב עדיף א"כ כש"כ דאין מוציאין ממון ע"פ אוקי אחזקת חי ושארי חזקת הגוף דהתם. וכן הקשה בספר בית יעקב מהגאון מליסא זצ"ל ותירצו דחזקת הגוף עדיף מרובא וכיון דאין מחזיקין מרשות לרשות. א"כ לא איתרע החזקת הגוף כלל כיון דתלינן דברשותו נולד כך ע"כ מוציאין ממון עי"ז עכ"ל בקצרה וכ"כ ההפלאה בכתובות (דף ע"ה) ובק"א סי' ס"ח ס"ק י' ע"ש. ואי נימא כהסוברים דלא בעינן חזקת הגוף וכמש"כ השמ"ק כנ"ל. א"כ תקשה עדיין איך מוציאין ממון ע"י אוקי אחזקה דעלמא דהא חזקת ממונא עדיף מרובא וכש"כ מאוקי אחזקה. ובאמת יש להקשות על תי' האחרונים הנ"ל דמה יענו לפמש"כ השמ"ק דהתוס' דהקשו דנימא אוקי אחזקת מעוברת והשתא הוא דילדה ס"ל דלא בעינן חזקת הגוף רק ע"פ הכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו' מוציאין ממון א"כ תקשה עדיין קושייתם דהא אין הולכין בממון אחר הרוב וכש"כ בתר חזקה כנ"ל. ואפשר לומר דלפמש"כ לעיל בשם התוס' דב"ק והתה"ד סי' של"ג דהך חזקת מעוברת הוי חזקת הגוף. א"כ אינו מוכח מהתוס' הנ"ל דלא בעי דוקא חזקת הגוף אלא י"ל דס"ל ג"כ דבעי דוקא חזקת הגוף ואתי שפיר תירוצם. אבל אכתי תקשה דמה יענו לפי שיטת השמ"ק בכוונת התוס' הנ"ל. ועוד דאף דנימא דהתוס' ס"ל ג"כ דבעי חזקת הגוף אכתי תקשה מהתוס' הנ"ל על הכלל שכתבו האחרונים הנ"ל דחזקת הגוף עדיף מרובא וע"כ מוציאין ממון עי"ז. דהא התוס' דהקשו דנימא אוקי אחזקת מעוברת והשתא הוא דילדה ונתלי דברשות הלוקח לטובתו נולד ברשותו כמו דתלינן לרעתו משום דמאי שנא הא תלינן במזלו וכמש"כ השמ"ק בכוונתם. רק דתירצו לחלק בין ספק לטיבותא כו'. וע"ז כתב הריב"ש בכוונתם לחלק דדוקא היכא דאתחזק קיום המכירה בזה אנו אומרים כל הנולד ספק כו'. משא"כ התם בספק ילדה מקודם דאין אנו מבטלין שום מעשה הקנין כו' וכנ"ל א"כ אי נימא כשיטת המפרשים הנ"ל דחזקת הגוף אלים מצד עצמו אף להוציא מחזקת ממונא תקשה עדיין על התוס' דהא תשאר קושייתם דהקשו דנימא אוקי אחזקת מעוברת והשתא הוא דנולד וזהו כמו חזקת הגוף כנ"ל ולא איתרע רשות המוכר כלל דהא תלינן דברשות הלוקח נולד ואין מחזיקין מרשות לרשות. וכיון דלא איתרע חזקת הגוף כלל א"כ יוציאו מהמוחזק ע"י החזקת הגוף דהא חזקת הגוף דלא איתרעי אלים טובא מחזקת ממונא. וע"ז לא תספיק תירוצם לפי כוונת הריב"ש הנ"ל:

יט

וכן יש להקשות על הכלל של האחרונים הנ"ל מהתוס' חולין (דף נ"א) דהקשו דאמאי בשאלה חלוק ונמצא כתם לא מחייבא חברתה לכבס הבגד ואמאי לא אמרינן כאן נמצא כו' ותי' בתי' הא' דלא דמי דודאי כדי לקיים המכר וקדושין סברא הוא דאמרינן הכי כו' ועוד דגבי חלוק לעולם הוא ברשות הראשונה כו'. א"כ לתירוץ הראשון של התוס' דס"ל דאף בשאלה מחברתה יש לנו לתלות דברשותה נמצא כו' ולתלותו בה. א"כ לא מבעיא אי נימא דהתם גבי כתם לא שייך לדון עלי' חזקת הגוף ודאי דתקשה מהתוס' על האחרונים הנ"ל דהא מוכח דס"ל להתוס' דאף היכא דלא הוי חזקת הגוף ג"כ מוציאין ממון ע"פ הכלל הנ"ל דאל"כ הא אין מקום לקושייתם כנ"ל. ואף דנימא כמו שאכתוב לקמן דגם התם במציאת כתם מקרי ג"כ חזקת הגוף. עכ"ז תקשה על תי' הראשון דס"ל דאף היכא דנמצא ברשות השואל יש לנו לתלות ולומר דבמזלו נולד כך דדוקא בתי' הב' חילקו בזה. רק דחילקו בתי' הא' בחילוק אחר כנ"ל. ותקשה עדיין דמפני מה לא יוציאו ממון ע"י חזקת הגוף כיון דלא איתרעי רשות הראשון כלל דהא לא נמצא רק ברשות השואל והתם הוי חזקת הגוף כנ"ל. והא ס"ל להאחרונים דחזקת הגוף אלימא טפי מחזקת ממונא ותקשה כנ"ל:

כ

וע"כ נלע"ד עיקר פשטות הענין בביאור הכלל דכל הנולד ספק ברשותו כו' ע"פ משמעות התוס' והריב"ש הנ"ל והוא דידוע מש"כ הרמב"ם פ"ג ה' שגגות ה"ב דאם העיד ע"א דזהו חלב ואכל א' ה"ז לוקה והוא מירושלמי פ"ח נזיר ה"א וכ"כ הרמב"ם פ' ט"ז ה' סנהדרין. וטעמו משום דכיון דהוחזק האיסור ע"פ ע"א ע"כ סוקלין ושורפין על החזקות וכן מצינו ביו"ד סי' י"ח גבי נאבד הסכין ונמצא פגום דאמרו כיון דאתחזק ויצא בהיתר ע"כ סמכינן ע"ז להכשיר. וכן מצינו בתוס' כתובות (דף כ"ו ע"ב) ד"ה אנן אחתינן בסוה"ד בשם ר' יצחק ב"ר ברוך לחלק כעין זה. וכן מצינו אף גבי ממונא בגיטין (דף ב') תוס' ד"ה ואם יש עליו עוררין כו' בסה"ד דכתבו דאי ליתא לוה קמן כו' ואתי וטען מזוייף תו לא מהימן כיון דהוחזק בהיתר עכ"ל התוס'. וה"ה י"ל ביאור הדברים דהכלל דכל הנולד ספק ברשותו עליו הראיה דטעמו דכיון דהוחזק לנו מעיקרא ענין מעשה המכירה והקידושין והוחזק לנו החפץ שהוא של הלוקח ע"י אוקי אחזקה. ע"כ אין לנו לבטל מעשה המכירה וקידושין וכמש"כ התוס' בחולין (דף נ"א) להדיא בתי' הא' שם דלקיים המכר סברא הוא דאין לנו לבטל למה דאיתחזק לנו מקודם [ורק בתי' הב' שם ס"ל דאף בשאלה שייך לומר כן כיון דאיתחזק לנו ענין שאלה מקודם כנ"ל וע"כ תירצו באופן אחר] ומה דאיתחזק לנו עדיף מן אוקי אחזקה דאינו בירור לשעתו רק דמוקמינן על חזקה דמעיקרא וכמו דכתב הריב"ש להדיא בכוונתם דעיקר הטעם הוא לפי דהוחזק לנו מעשה המכירה מקודם וכיון דלא איתרעי מה דהוחזק לנו מקודם משום דהא אין מחזיקין מרשות לרשות ע"כ סמכינן להוציא ממון עי"ז הסברא וכמש"כ התוס' בחולין והריב"ש להדיא כנ"ל משום דאיתחזק לנו לשעתו דהמכירה היא מכירה מעליא ולפ"ז הדין נותן דאף היכא דלא הוי חזקת הגוף לפנינו רק אוקי אחזקה דעלמא ג"כ סמכינן להוציא ממון ע"י הכלל דכל הנולד ספק כו'. דהא ע"י חזקת הגוף ג"כ מן הראוי שלא להוציא ממון משום דהא חזקת ממונא עדיף מחזקת הגוף כנ"ל ואפ"ה סמכינן להוציא משום דעיקר הסברא הוא דלפי דהוחזק לנו המכירה אין לנו לבטל מעשה המכירה דהוחזק לנו מחמת איזה טעם. וה"ה אם אתחזק לנו מעשה המכירה ע"י אוקי אחזקה ג"כ מוציאין ממון דמ"ש דהא אזלינן בתר טעמא. ולפ"ז אינו קשה על השמ"ק שכתב בכוונת התוס' דאף היכא דלא הוי חזקת הגוף ג"כ מוציאין ממון דהקשיתי דאיך סמכינן ע"ז להוציא ממון ובאמת א"ש דעיקר הטעם הוי משום דהוחזק לנו ע"י איזה ענין מעשה המכירה ע"כ אין לנו לבטל מה שהוחזק ואתי שפיר כ"ז בפשיטות:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה