אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן נז › ט

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן נז · ט

ח

ויש לומר עוד דעיקר הטעם דנמנעו מלהזדקק להיתר בעובדא כזה. לפי דחוששים דשמא כשיתירו לו אז לאח"ז לא ישא הבעל לאשה בת בנים א"כ יוצא תקלה מן מה שנזדקקו להתיר לו. [וכעין זה החשש כתב בשו"ת ושב הכהן סי' נ"ה. וידעתי מה דיש לחלק מן הנידון דשם. ויש לי הרבה לפלפל בדבריו. ועיין בב"ב (דף י"ג) בתוס'. ד"ה שנאמר לא תהו כו' ויש לחלק. אך לפי דאין גוף הספר הזה ת"י כעת ע"כ לא כתבתי מזה כעת]. ואף שבפירוש נאמר לו בעת ההיתר דעיקר ההיתר הוא באופן שישא אשה בת בנים. עכ"ז לאו כ"ע דינא גמירי והואיל דנפק שם היתר על אשתו יפוק חורבא מזה לאח"ז. דיהיה מיקל לעצמו לישא אשה אף שאינה בת בנים. ואף שיש להבעל חזקת כשרות מ"מ חיישינן שמא יהיה נפק מן חזקת כשרותו לאח"ז וחזקה בחשש דלהבא לא מהני וכעין שיטת ר' מנחם שבתוס' קדושין (דף מ"ה) ד"ה בפי' אמר מר כו' דשמא קידש לא חיישינן ושמא יקדש חיישינן משום דס"ל דחזקה לא מהני בחשש דלהבא וכמו שהארכתי מזה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' א' ענף ד'. אכן בנ"ד דאנו מכירין אותו דהוא ת"ח וירא"ב ויש לו חזקת כשרות אלימתא וברור לנו כוונתו כי עיקר השתדלותו להשיג ההיתר הוא רק כדי שיהיה ביכלתו לקיים מצות פו"ר. ע"כ אין לנו חשש הזה. וכבר כתבתי בספרי באר יצחק שם דחזקת כשרות אלימתא מהני אף בחשש דלאח"ז והוכחתי כן מן פסחים (דף צ"א) דסמכינן על הבטחת ב"ד ישראל לשחוט עליו הפסח משום שארית ישראל כו' אף דזהו בחשש דלהבא משום דחזקת כשרות אלימתא והוי בגדר רובא דמהני אף בחשש דלאח"ז ע"ש. וה"ה בנ"ד שפיר יזדקקו לו להתיר. משום דסמכינן דלא יצא מהם שום חשש תקלה כלל לאחר זמן כן י"ל בכ"ז:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה