אור ברסלב
עין יצחק חלק ב סימן מח › ה

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן מח · ה

ד

אכן נלע"ד דדוקא התם דמיירינן בשני דיינים אין עליהם שם ב"ד דהא בעינן שלשה דיינים להיות נקראו בשם ב"ד. ע"כ הוכרחו התם לכתוב הטעם דלכן נאמנין הנך ב' דיינים משום דעלייהו רמיא ביותר הענין כו'. אבל היכא דהי' שלשה דיינין. בזה הדין נותן דנאמנים להכחיש לשני עדים ועלייהו סמכינן והוא דאיתא במכות (דף ה') במשנה ע"פ שנים עדים או שלשה עדים כו' מה שלשה מזימין את השנים אף השנים כו' ומנין אפי' מאה ת"ל עדים. וחזינן דהסברא נותן דלשלשה יש נאמנות ביותר מן שנים רק דגזרה התורה דתרי כמאה וכמש"כ הריטב"א במכות שם [ועיין בספרי נחל יצחק בסי' ל"ח דביארתי על נכון במה דקיי"ל גבי עדות דתרי כמאה ואלו גבי דיינים הולכין בתר רוב דעות והארכתי שם בזה]. ולפ"ז יש לדון דלשלשה דיינים יש להאמין ביותר נגד שני עדים דהא מצד הסברא חזינן דשלשה נאמנים לגבי שנים ביותר. רק דגזרה התורה דתרי עדים כמאה עדים ולא מצינו כן רק גבי עדים. אבל גבי דיינים המעידין על עצם המעשה איך היה. לא מצינו בהו בפירוש דיהיה תרי כמאה. אך אפשר לומר דגמרינן זה מן עדים דכמו גבי עדות אמרינן תרי כמאה דה"ה גבי דיינין המעידין על גוף המעשה איך היה דאמרינן ג"כ תרי דיינין כמאה דיינין חשיבי. ורק לגבי אומדנא ודין אמרו אחרי רבים להטות. משום דבעדותן על עצם המעשה גמרינן מן עדים דגזרה התורה דתרי כמאה. וכן מוכח מן הרשב"א בתשובה בספר תולדות אדם סי' שס"א שכתב בהא דשום הדיינים שפחתו שתות דלא משכחת זה רק אם הדיינים עצמם חוזרין ואומרים שטעו בהשומא כו'. ומשמע דלולי כן אף דבאו דיינים אחרים אינן נאמנים להכחישן משום דגם במעידין על גוף הענין אמרינן גם בדיינין דתרי כמאה. וזהו דלא כהנתיבות בסי' ק"ג ס"ק ג'. דכתב לדון בשומא דהולכין בתר רוב דעות ע"ש. ומן הרשב"א הזה מוכח כדברי הש"ך בח"מ סי' ל"ט ס"ק ל' שכתב דבדיינים לא דיינינן לומר כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד דדוקא גבי עדים דיינינן כו'. ולא הביא הש"ך ראיה לזה. אכן מן הרשב"א הזה מוכח כדברי הש"ך בזה:

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה