עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מח · א
והנני להשיבו כי לפי דעת הצ"צ המבואר שם שהביא השליח להגט ואמר בפ"נ ובפ"נ גט זה דתלינן דטעו העדים והא דלא הרגישו הב"ד זהו משום דהא הדיינים חותמין אע"פ שלא קראוהו כו' א"כ ה"ה בנ"ד אף שלא הביא השליח בידו אלא נשלח ע"י פאסט. עכ"ז כיון דהב"ד כתבו שני פעמים על הגט ששולחים דזהו הגט ועדיו הם כנכון. לכן תלינן דמה דנכתב בהרשאה ראשונה בחת"י העדים דטעו בזה. ונ"ד הוא כש"כ מדהתם דהא נאמנות הב"ד אלימא מן נאמנות השליח. וגם הא חזינן דאותן הב"ד דחתמו לקיים עדי ההרשאה הראשונה ושם נכתב שלא כהוגן דהב"ד הנ"ל כתבו וחתמו שני פעמים בשני כתבים להעיד כנכון על חת"י העדים. ע"כ אף לדברי הבגדי כהונה דהובא בפ"ת שם דדעתו נוטה להחמיר אם נכתב עדי הגט בטעות דמוכח שהב"ד הם עמי הארץ וכו'. וע"פ דברי הרשב"ם בב"ב (דף נ"ב) דאף דדיינים חותמין אע"פ שלא קראוהו דמ"מ אורחא דמלתא למקרי כו'. דעכ"ז בנ"ד חזינן דלא קראו הב"ד להרשאה שבחת"י העדים דהא הם בעצמם כתבו שני כתבים כי עדי הגט הם כנכון וע"כ בוודאי תלינן דלא קראוהו להגט. וגם הא בנ"ד מכיר כת"ר להרב המסדר הגט כי הוא בקי בטיב גיטין: