עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן מה · ז
והא דאיבעי' להו בגיטין (דף ל"ב ע"ב) בלשונות דביטול הגט אם מועיל והוי זה ספיקא דדינא כמבואר באה"ע סימן קמ"א סעי' ס"ג. היינו בביטל בפני השליח דזה לא נכלל בהתקנה. וע"כ אף דיש לדון בכה"ג כיון דאין זה דין ברור דהי' יכול למיפק חשש תקלה מפני איזה טעות. מ"מ דיינינן בזה דספיקא לחומרא משום דזה לא הי' בכלל התקנה. אבל בבטלו שלא בפני השליח בזה הי' התקנה ואמרינן מה כח ב"ד יפה דהיכא די"ל דיטעו אינשי ע"כ אף היכא דס"ל לרבי דמבוטל מ"מ היכא דאין זה דין פשוט. ע"ז הי' התקנה דבטלו שלא בפני השליח אינו מבוטל משום דאיכא בזה ב' חששות שמא לא יוודע להם ועוד ספק שמא יטעו בדין. וכן משמע מן דברי התוס' שם. וע"כ ה"ה בנ"ד כיון דהביטול הי' שלא בפני השליח דהא עדיין לא נתמנה לשליח כדין. ולכן כיון דלא נתקיים המכתב של הבעל אף דנימא דהלכה כמש"כ הקצה"ח דאף בנמצא השטר בשוק ג"כ דיינינן דמה"ת א"צ קיום. מ"מ כיון דאין זה פשוט כ"כ דהא שיטת הש"ך והסוברים דבנמצא בשוק צריך קיום מה"ת. וכיון דיש פלוגתא עכ"פ בזה ע"כ יש לחוש דיטעו אינשי בזה כיון דאין זה דין ברור כ"כ. א"כ יש למיפק חשש תקלה דאף. אם יוודע להשליח והאשה מן המכתב מ"מ כיון דלא נתקיים יהי' סבורים כשיטת הש"ך דבנמצא בשוק ולא ראינו שיצא המכתב מן ת"י איש מבורר לפנינו דבכה"ג הסברא נוטה דיהי' צריך קיום מה"ת. ותסמוך האשה ע"ז הסברא ותנשא. לכן דיינינן בכה"ג דכיון דביטלו שלא בפני השליח דאינו מבוטל דבזה מודה רבי לרשב"ג דאמרינן מה כח ב"ד יפה. משום דיש בכה"ג חששות הרבה כנ"ל. כה יש לדון מלתא חדתא בעניני ביטול שלא בפני השליח. והנה לעיל כתבתי טעם ההיתר מפאת שהי' הביטול שלא בפני השליח ושלא בפני שנים רק בכתב יד של הבעל בלבד:
וכעת כתבתי דאף היכא דהי' המכתב חתום בשני עדים אך כיון שלא נתקיימו. ע"כ לא מהני הביטול כיון דהוי ספיקא דדינא בכה"ג וכפי הטעם שנתבאר: