אור ברסלב

עין יצחק חלק ב· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן מה

סימן מד

ב"ה יום ה' ח"י מ"ח תרל"ט

נשאלתי מן רב גדול א' ע"ד איש א' שנלקח לעבודת הצבא שלח גט לאשתו במרחק מקום ממדינתינו ועשה שם שליח להולכה ונתן לו כח והרשאה לעשות כמה שלוחים שירצה עד שיגיע הגט ליד אשתו. והניח שם הגט ואמר להשליח דשם את שם א' מדיירי ווילנא אשר יוכל לשלוח אליו הגט ולעשות אותו לשליח שיתן גט לאשתו. ואח"ז טרם נסע מהעיר שהניח שם להגט כתב להאיש אשר בירר לו שיהי' שליח שני. במכתבו בזה הנוסח:

איך האב גיטאהן דעם רצון הבורא מחמת איך ווייס ניט וויא עס וועט מיט מיר דער גייען. ע"כ האב איך איבער גילאזין אצל ר' צבי ראטבארג מוויניצא א מכתב מיט א גט לזוגתי. אונד שפעטער וועל איך דיר שרייבען מהדרך ווען דוא זאלסט איר אים אב געבין. אונד זיך ניט צו היילין איר אים אפ געבין ביז איך וועל דיר שרייבען מהדרך ולמעה"ש דיא זאך זאל זיין בסוד כו' ומהדרך אכתוב אם יהי' מונח אצלך חצי שנה או יותר כפי איך וועל בשם אויס זעהן. ע"כ זאהל דיא זאך זוגתי דער פאהן ניכט וויסין. דברי זעליג עכ"ל מכתבו. ועתה אינו ידוע מקומו של הבעל. ונשאלתי אם יש בזה חשש ביטול הגט. והרב הגדול השואל שקיל וטרי בדברים נכונים בענין זה להיתירא:

א

תשובה בקצרה והוא. דהא קיי"ל בבטלו שלא בפני השליח והאשה אינו מבוטל עד שיבטלנו בפני שנים ביחד כמבואר באה"ע סי' קמ"א סעיף ס' וכמש"כ הב"ש בס"ק צ"ג דאין בזה שום פלוגתא וכדמשמע במתניתין היה עושה ב"ד ומבטל. וכמש"כ תוס' ר"פ השולח כו' עכ"ל הב"ש. וכמש"כ התוס' בגיטין (דף ל"ב ע"ב) בד"ה ורב נחמן כו' בסה"ד ולר"נ אע"ג דבפני שנים איכא למיחש לממזרות כו' מ"מ בפחות משנים דאיכא למיחש טפי אינו מבוטל ובהא אפילו רבי מודה דאמרינן מה כח ב"ד יפה עכ"ל התוס'. ואף דשנים בזה אחר זה ג"כ מהימני' על עיקר הביטול דהא אף עדות מיוחדות נאמנים על עיקר הביטול כמבואר בגיטין (דף ל"ג ע"ב) ובב"ש סי' קמ"א ס"ק צ"ד. מ"מ לא מהני ביטול בפני שנים אם לא הי' ביחד. משום דאכתי איכא למיחש טפי לממזרות בכה"ג כ"ז שלא הי' ביחד. ואף דנסתפקו התוס' די"ל דגם ע"א נאמן על הביטול זולת החשש דממזרות וכמש"כ הפני יהושע שם ובתוס' שם (דף ל"ג ע"א) בד"ה רבי סבר כו' משום דחזקת איסור דא"א מסייע ליה. מ"מ כיון דיש בזה חשש ממזרות לכן לא מהני הביטול אלא אם היה בפני שנים ביחד דאיכא קצת קול אז מהני הביטול. ודעת כל הפוסקים והשו"ע דכ"ז שלא היה הביטול בפני השליח והאשה אף דהי' בפני שנים כ"ז שלא הי' ביחד לא מהני הביטול כלל ומותרת האשה להנשא. וכן לפי שיטת הר"נ בחידושיו ריש פ' השולח והובא באבני מלואים סי' קמ"א ס"ק ו' דכתב טעם אחר על מה דלא מהני ביטול שלא בפני השליח אם לא היה בפני ב' דזהו משום דלא אלים ביטול שלא בפניו לבטל כו' ע"ש. דה"ה בנ"ד כיון שלא היה הביטול בפני ב' וכן שלא בפני השליח כנ"ל ע"כ אין לו כח לבטל להשליחות שעשה מקודם. ואף שהגיע מכתבו היום לפני ב"ד. עכ"ז הא איהו לא שלח המכתב להב"ד רק להאיש שעדיין לא נתמנה לשליח:

ב

והנה דעת התוס' בגיטין (דף ל"ב ע"א) בד"ה מהו דתימא איגלאי כו' שכתבו ועדיפא מינה אמרינן בביטול שלא בב"ד בלא ידיעת שליח ואשה דמשמע פשט הלכה דלא הוי ביטול וצ"ע כי שמא ביטול שלא בב"ד אינו מועיל להקל אבל יועיל להחמיר עכ"ל התוס'. והנה הפוסקים האחרונים לא הביאו לדברי התוס' הנ"ל ולחוש לזה. וטעמם נלע"ד כיון דהתוס' שם (דף ל"ב) הנ"ל כתבו בזה"ל דבפחות משנים מודה רבי לרשב"ג דאינו מבוטל. ולרשב"ג דקאמר אינו יכול לבטלו כו' משום מה כח ב"ד יפה. ולדידיה ודאי אמרינן זה אף להקל וכמו דאמרו בגיטין (דף ל"ג) וביבמות (דף צ"א) דמקשה הש"ס על זה ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן א"א כו'. א"כ ה"ה לרבי היכא דלא היה הביטול בפני ב' ביחד דאיכא למיחש לממזרות טפי דמודה רבי לרשב"ג דלא מהני הביטול. משמע דס"ל ג"כ בזה כמו רשב"ג דאף להקל סמכינן ע"ז ולדון משום מה כח ב"ד יפה בכה"ג דמותרת להנשא. ועיין במל"מ פ"ו ה"ג ה' י"ח:

ג

והיכא דלא היה הביטול כדין אף דנודע מקודם הנתינה ג"כ אין ממש בהביטול כיון דלא היה חל הביטול בשעתו ואינו חוזר וניעור וכמש"כ רע"א זצ"ל בחי' לגיטין (דף ל"ב) בתוס' ד"ה איהו לא טרח כו' דפשט להך דינא מן דברי הרשב"א כו'. ובאמת לענ"ד מוכח כן מן דברי התוס' בגיטין (דף ל"ג ע"ב) ד"ה ליבדור איבדורי כו' שכתבו שם בזה"ל אבל לרשב"ג דאין יכול לבטל זה שלא בפני זה אין בביטולו כלום אפי' מבטל כולם כ"א בפ"ע אע"ג דהשתא ליכא למיחש דלמא אזלי הנך דלא ידעי וכתבו ויהבי לה לא הוי ביטול עד שיבטל כולם יחד זה בפני זה עכ"ל התוס'. והפני יהושע שם פירש טעמם דכל ביטול שלא נעשה כתיקון חז"ל בעת הביטול אינו כלום. הרי מפורש להדיא בדברי התוס' דכיון דבעת הביטול היה שלא כדין אף דנסתלק לאחר זמן החשש. מ"מ אינו כלום משום דאינו חוזר וניעור. ובכה"ג מודה רבי לרשב"ג דאין הביטול כלום:

ד

והנה בנ"ד כיון דבעת שהגיע המכתב להאיש מווילנא אותו העת עדיין לא הי' עליו שם שליח. ואף שאמר הבעל לשליח הראשון שיכול לשלוח להאיש הזה מווילנא את הגט. עכ"ז הא באותו הזמן שהגיע לידו המכתב עדיין לא בחרו השליח הראשון שיהי' לשליח שני. וגם הא אמר לו בזה"ל דיוכל לשלוח לידו את הגט אבל לא בדוקא וכמש"כ כת"ר במכתבו. א"כ עד עת שנשלח הגט ליד השליח הב' מווילנא האיש הנ"ל. אף דנשלח לו מכתב שלא ימהר ליתן הגט להאשה עד שיקבל מכתב מן הבעל. מ"מ הא הי' אז שלא כדין דהא יכול להיות חשש ממזרות ותקלה דהא השליח הראשון הי' יכול בתוך כך למסור הגט ליד האשה. או דהי' יכול לעשות שליח אחר כיון דלא אמר כן בתורת דוקא רק אמר לו בלשון שיוכל לשלוח להאיש הזה מווילנא כו' כנ"ל. וכיון דהי' יכולת בתוך כך למיפק חורבא ותקלה וחשש ממזרות אם הי' נמסר בנתיים הגט מקודם שנודע להאשה ולהשליח הראשון מן מכתב הבעל. וע"כ אף דעכשיו מקודם דנמסר להאשה הגט נודע לה מן מכתב הבעל. מ"מ כיון דבעת הביטול היינו בעת שהגיע המכתב מן הבעל להאיש שבווילנא הי' אז הביטול שלא כדין שלא הי' בפני ב' ביחד ולא הי' קול בזה. ע"כ אמרינן דגם בכה"ג דמודה רבי לרשב"ג דאין שום ממש בהביטול. לכן אין לחוש בנ"ד כלל:

ה

ועוד יש לדון להיתירא בנ"ד אם לא הי' קיום כדין על חת"י הבעל במכתבו. דהא שיטת הש"ך בח"מ סימן מ"ו ס"ק י' דכת"י הלוה בעי קיום מה"ת. וכ"כ הש"ך בסי' ס"ט ס"ק י"ב. א"כ ה"ה במכתב הבעל דצריך קיום מה"ת. וע"כ כ"ז דלא נתקיים כדין אין לחוש כלל להמכתב. והקצה"ח בסי' מ"ו ס"ק ד' העלה לחלוק על הש"ך וכתב דאף כת"י הלוה א"צ לקיום מה"ת רק מדרבנן. א"כ לפי דברי הקצה"ח יש עדיין מקום להחמיר בנ"ד גם במכתב הבעל אף אם לא נתקיים כדין ואין לחלק בין כת"י למכתב. אכן יש עדיין לדון להיתירא מצד אחר דהא כתב הש"ך בח"מ סי' מ"ו ס"ק ט' דהיכא דנמצא בשוק צריך קיום מה"ת דדוקא היכא שהוא ת"י אדם אמרו דא"צ לקיום מה"ת משום דלא חשיד לזיופי משא"כ בנמצא בשוק. וכמו שכתבתי בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ה' ענף ז' להסביר דברי הש"ך הנ"ל ע"פ דברי התוס' בב"מ (ד' קי"ז) ובב"ב (דף נ"ב) ושבועות (דף מ"ו) דבאומר נגנבו ממני לא שייך לומר אחזוקי בגנבי לא מחזקינן דכמה גנבי איכא בעולם. וה"ה במה דאמרו דלא חשיד לזיופי דהא כמה חשודים איכא בעולם. וע"כ בנמצא בשוק יש לחוש לזיוף אף מה"ת. ולפ"ז אם הגיע המכתב מן הבעל להאיש שבווילנא ע"י פאסט יש לדון דזה הוי כמו נמצא כתוב בשוק דבכה"ג אף מה"ת בעי קיום כפי סברת הש"ך וע"כ יש להקל בנ"ד מטעם זה:

ו

ואף דבסברת הש"ך הנ"ל יש חולקים וכמבואר באה"ע סי' י"ז סעי' י"א במצאו כתוב בשטר מת פ' כו' וכמש"כ הקצה"ח בסי' מ"ו ס"ק ד' להוכיח מן התוס' כתובות (דף צ"ב) דאף בשטר הנמצא בשוק ג"כ לא חיישינן לזיוף מה"ת. עכ"ז נלע"ד לדון מילתא חדתא להיתירא בעז"ה. ע"פ דברי התוס' בגיטין (דף ל"ג ע"א) בד"ה רבי סבר עדות כו' באה"ד א"נ אע"ג דביטלו בב"ד אומר רבי דמבוטל היינו משום דהתם ליכא למיחש לממזרות כו' אבל כאן אפי' כשידעו כולם וגם האשה שביטל מקצת מן העשרה פעמים יטעו ויהי' סבורים שאחרים לא נתבטלו ותנשא ע"י גיטה כו' עכ"ל התוס'. הרי דהיכא די"ל דיטעו ויהי' סבורים דלא תועיל הביטול לכן אף דהדין הוא דמהני הביטול עכ"ז אמרינן דבכה"ג מודה רבי לרשב"ג דביטלו אינו מבוטל כיון דאיכא למיפק תקלה כיון דאינו דין פשוט דיהי' מועיל הביטול. ויש להסביר דבריהם ע"פ מש"כ בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' ט"ז סוף ענף א' דהיכא דאיכא פלוגתא י"ל דטעי אינשי בזה. וכעין דברי התוס' בסנהדרין (דף נ"ג) ובש"ך ח"מ סי' מ"ב ס"ק כ"ב. וכן כתבתי בספרי נחל יצחק סי' י"ז ענף א' ובסי' מ"ב סעי' ט'. וה"ה הכא כיון דאין זה דין ברור דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ע"כ שפיר י"ל דיטעו אינשי בזה ויהי' חשש תקלה. וע"כ מודה רבי לרשב"ג בבטלו שלא בפני השליח דאינו מבוטל ואף היכא דהי' מועיל דין ביטול שלא בפני השליח אליבא דרבי. מ"מ היכא דלא הוי דין ברור מודה רבי דבטלו שלא בפני השליח אינו מבוטל:

ז

והא דאיבעי' להו בגיטין (דף ל"ב ע"ב) בלשונות דביטול הגט אם מועיל והוי זה ספיקא דדינא כמבואר באה"ע סימן קמ"א סעי' ס"ג. היינו בביטל בפני השליח דזה לא נכלל בהתקנה. וע"כ אף דיש לדון בכה"ג כיון דאין זה דין ברור דהי' יכול למיפק חשש תקלה מפני איזה טעות. מ"מ דיינינן בזה דספיקא לחומרא משום דזה לא הי' בכלל התקנה. אבל בבטלו שלא בפני השליח בזה הי' התקנה ואמרינן מה כח ב"ד יפה דהיכא די"ל דיטעו אינשי ע"כ אף היכא דס"ל לרבי דמבוטל מ"מ היכא דאין זה דין פשוט. ע"ז הי' התקנה דבטלו שלא בפני השליח אינו מבוטל משום דאיכא בזה ב' חששות שמא לא יוודע להם ועוד ספק שמא יטעו בדין. וכן משמע מן דברי התוס' שם. וע"כ ה"ה בנ"ד כיון דהביטול הי' שלא בפני השליח דהא עדיין לא נתמנה לשליח כדין. ולכן כיון דלא נתקיים המכתב של הבעל אף דנימא דהלכה כמש"כ הקצה"ח דאף בנמצא השטר בשוק ג"כ דיינינן דמה"ת א"צ קיום. מ"מ כיון דאין זה פשוט כ"כ דהא שיטת הש"ך והסוברים דבנמצא בשוק צריך קיום מה"ת. וכיון דיש פלוגתא עכ"פ בזה ע"כ יש לחוש דיטעו אינשי בזה כיון דאין זה דין ברור כ"כ. א"כ יש למיפק חשש תקלה דאף. אם יוודע להשליח והאשה מן המכתב מ"מ כיון דלא נתקיים יהי' סבורים כשיטת הש"ך דבנמצא בשוק ולא ראינו שיצא המכתב מן ת"י איש מבורר לפנינו דבכה"ג הסברא נוטה דיהי' צריך קיום מה"ת. ותסמוך האשה ע"ז הסברא ותנשא. לכן דיינינן בכה"ג דכיון דביטלו שלא בפני השליח דאינו מבוטל דבזה מודה רבי לרשב"ג דאמרינן מה כח ב"ד יפה. משום דיש בכה"ג חששות הרבה כנ"ל. כה יש לדון מלתא חדתא בעניני ביטול שלא בפני השליח. והנה לעיל כתבתי טעם ההיתר מפאת שהי' הביטול שלא בפני השליח ושלא בפני שנים רק בכתב יד של הבעל בלבד:

וכעת כתבתי דאף היכא דהי' המכתב חתום בשני עדים אך כיון שלא נתקיימו. ע"כ לא מהני הביטול כיון דהוי ספיקא דדינא בכה"ג וכפי הטעם שנתבאר:

ח

ויש להאריך בזה עוד. אך באמת לדינא אין אנו צריכין לזה כלל בנ"ד. דהא אף דהקצה"ח כתב להוכיח דאף בנמצא בשוק אין צריך קיום מה"ת. מ"מ יש בנ"ד ס"ס דדינא להיתירא. ספק א' שמא הלכה כשיטת הש"ך וסייעתו דכת"י צריך קיום מה"ת ואת"ל כהסוברים דאף כת"י א"צ קיום מה"ת אכתי ספק שמא הלכה כשיטת הסוברים דהיכא דנמצא בשוק יהי' צריך קיום מה"ת כיון דלא ראינו יוצא המכתב מן איזה איש מבורר לפנינו ואת"ל כו'. ועוד נלע"ד דהא באמת הסברא נוטה דבנמצא בשוק יהי' צריך קיום מה"ת. כיון דלא שייך בכה"ג לומר דיהי' מירתת לזייף. וע"כ נ"ל לדון דטעם הסוברים דבנמצא בשוק יהי' צריך קיום מה"ת. דטעמם הוא דס"ל דהא דאמרינן ד"ת הוי שטר כנחקרה עדותן וא"צ קיום מה"ת. דזהו משום סברת הפני יהושע בגיטין (דף ג') דאתי עלה משום דכתיב וכתוב בספר וחתום למען יעמדו ימים רבים ע"ש בפ"י. א"כ לפ"ז אף בנמצא בשוק דאף דלא שייך בכה"ג הטעם דכתב רש"י בגיטין (דף ג') דלכן מה"ת הוי כנחקרה עדותן מה"ת משום דלא חשיד לזיופי. מ"מ יש בזה הטעם דכתב דמשום למען יעמדו ימים רבים אתו עלה דהוי זה גזה"כ. אבל ז"א שייך רק בשטר שחתומים בו עדים. אבל בכת"י לא שייך זה דהא הך למען יעמדו ימים רבים מיירי בשטר שיש בו עדים. א"כ בכת"י הנמצא בשוק הדין ברור דיהי' צריך קיום מה"ת. וכן הדעת נוטה משום דלכל הטעמים הללו צריך כת"י לקיום אף מה"ת. ויש לדון עפ"ז בדברי התוס' בכתובות (דף צ"ב ע"ב) ד"ה דינא הוא כו' וקצרתי. ועיין באה"ע סי' מ"ב ובב"ש ס"ק ט"ו

ט

א"כ נתבאר דיש לנו לסמוך להיתירא דתקבל האשה את הגט מן השליח הראשון. או שיעשה שליח ראשון לאיזה איש שיהי' שליח שני למסור ליד האשה את הגט. וגם יש לנו לצדד בסברא די"ל דלאותו האיש שבווילנא כתב הבעל שלא ימהר למסור לה הגט. אבל להשליח הראשון שלא אמר לו כן או לב"כ של השליח הראשון כיון דלא אמר להם כן. אינו מוכח דאינו מסכים על מעשיהם. ואינו אלא בגדר גילוי דעתא וקיי"ל דגילוי דעתא בגיטין לאו מילתא היא וכמש"כ כת"ר סברא זו. א"כ לפ"ז יותר טוב שהשליח הראשון או איזה שליח אחר ממנו שימסור לה הגט. וזה עדיף ביותר מן מה שהאיש שבווילנא ימסור לה הגט. ועוד יש לצדד להיתירא דהא חזינן שהבעל במכתבו הזהיר אותו שיהי' למעה"ש בסוד ולא יגולה הדבר הזה להאשה. א"כ י"ל דטעמו הי' משום דאם יוודע הולכת הגט לאשתו יהי' צער לה ואינו רוצה לצערה. ואז להזמן שקבע מסכים שיומסר לה הגט. ורק אם לא תוודע האשה מזה אז מבקשו שלא ימהר למסור לה הגט. וכיון דעכשיו נודע להאשה מן הולכת הגט ע"כ אינו מוכח מן מכתבו דאף בכה"ג מזהירו שלא ימהר למסור לה הגט. וכיון דאינו מוכח ע"כ הוי זה ג"כ בכלל גילוי דעתא בגיטין דלאו מילתא היא:

י

ומכל הלין טעמי נלע"ד שתקבל האשה להגט מן השליח הראשון או מן השליח השני שיעשה שליח הראשון. והנה לפי הטעמים שכתבתי לעיל הן משום ביטול שלא בפני השליח. והן משום שאינו מקויים. הי' יכול גם האיש מווילנא להיות שלוחו למסור לה הגט. עכ"ז לפי הטעם השלישי שכתבתי די"ל דלדידי' אמר כן. אבל להאחר לא אמר כן ואינו רק בגדר גילוי דעתא כנ"ל. א"כ לפי טעם זה יותר טוב שלא ישלח את הגט ליד האיש שבווילנא. רק ימנה שליח אחר דהא לא אמר הבעל להשליח הראשון שימנה דוקא לאותו האיש שבווילנא רק אמר לו בלשון שיוכל לשלוח לידו. וכיון שאמר לו בפירוש שימנה לשליח עד מאה שלוחים. ע"כ הזכות עדיין ביד השליח הראשון למנות לשליח את מי שירצה. וזהו יותר טוב בנ"ד. ואחר שתקבל את הגט מן השליח הראשון או מן השליח השני שיבחור בו תהא מגורשת כד"ת ומותרת להנשא בלא פקפוק כלל. ויראו לקרוע את המכתב של הבעל. לא מבעיא לפי הטעם שכתבתי משום דאינו מקויים עדיין כדין. בודאי יותר טוב לקרוע את המכתב ואין בזה לדון דכל מה דאיכא לברורי מבררינן דהא בחשש ביטול הגט אין אנו חוששים לזה כדמוכח מהא דגיטין (דף ל"ג) דאמר לסהדי זילו אטמורי כו' ושם (דף ל"ד) דאמר לסהדי אותיבו קרי באונייכו וכתובו לי'. הרי דלא חששו לברר ובמק"א הארכתי בזה. ועיין באה"ע סי' מ"ב ובב"ש ס"ק ט"ו וקצרתי [ואף לאינך טעמים שכתבתי מ"מ יותר טוב לקרוע כדי שלא יהי' לאח"ז איזה חשש לעז כידוע]. ותוכל בטח לקבל הגט מן השליח הראשון או השני שיבחור כנ"ל ומותרת להנשא בלא חשש כלל:

ידידו יצחק אלחנן החופ"ק

תוכן העניינים

עין יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה